סרטים חדשים: ״המורה לאנגלית״, ״קאטס״, ״האני בוי״, ״ברלין: סיפור אהבה״, ״השנה הראשונה שלי״, ״מרגלים לא רגילים״

המדור האחרון לשנת 2019 קודם כל מהווה הפסקה בסיכומי השנה שלנו, לפני המצבור הבא. עד עכשיו יכולתם ויכולתם להתרשם ממה שעבר על קולנוע האימה, מהבחירות שלנו לסרטים שמיררו את חיינו בקולנוע, ומהסיכום האישי של עופר. לפנינו עוד שלושה סיכומים אישיים ועוד שלושה משותפים, כך שאנחנו ממשיכים במלוא הקיטור עד לרגע האחרון של חנוכה והשנה הקלנדרית. בינתיים, שישה סרטים חדשים יחכו לכם ולכן בבתי הקולנוע ולטובת המדור יש 50% תוספת צפייה ביתית. עם זאת, מקווים שתסלחו לנו שלא יהיו סקירות בסופש כי הכל יידחה ל-2020. אה, ומזל טוב לישו התינוק, למי שחוגג או חוגגת לו היום.

״המורה לאנגלית״ (The Operative) הוא הכי קרוב לסרט ישראלי לשבוע זה, אז נפתח איתו. מדובר בקופרודוקציה חוצת יבשות, שחתומות עליה צרפת, גרמניה, ארצות הברית וגם ישראל. הבמאי הוא יובל אדלר (״בית לחם״), שגם עיבד למסך את ספרו של יפתח רייכר-עתיר, והקאסט מורכב מכוכבים מקומיים ובינלאומיים וגלריה עשירה של שפות. נשמע הגיוני בכך שמותחן הריגול הזה מתאר את קורותיה של סוכנת מוסד (דיאן קרוגר) שפועלת תחת הכיסוי של מורה לאנגלית בטהרן וגבולות הנאמנות שלה מתערערים. מרטין פרימן מגלם את המפעיל שלה, קאס אנוור הוא המטרה שלה, ובצד הישראלי אפשר למצוא את רותם קינן, לנה אטינגר, יואב לוי, גל פרידמן ואוהד קנולר, אם למנות כמה.

״האני בוי״ (Honey Boy) גם הוא סרט של יוצרת ישראלית, אבל כל כולו אמריקאי מבחינת הפקה ואולי גם תוכן. סרטה של עלמה הראל הוקרן לראשונה בישראל במסגרת פסטיבל חיפה תחת השם ״ילד דבש״, שם גם כתב עליו אור, ובשבועות האחרונים התרעתי על טרום-בכורות נוספות שלו בקולנוע לב. כעת נראה שהסרט מצא שם את מקומו ויוקרן באופן רציף החל ממחר. את הסרט כתב שאיה להבף, ילד-שחקן שהפך לכוכב הוליוודי שזרח ודעך מהר, כחלק מתהליך של טיפול וריפוי. להבף מגלם דמות המבוססת על אביו האמיתי, ליצן קרקס שמגדל את בנו ביד קשוחה להיות שחקן. את הבן, גיבור הסיפור, מגלם בימי הילדות נואה ג׳ופ (״מקום שקט״) ובבגרותו לוקאס הדג׳ס יקיר הבלוג. התמונות בפוסט הן מתוך הסרט.

״קאטס״ (Cats) מגיע ארצה נישא על גבי ביקורות מבאישות במיוחד, ממש תחרות בין מבקרי קולנוע מי יצא שבור יותר מהסרט. כמובן שלא ציפינו לפחות מזה משילוב בין הבמאי טום הופר (״נאום המלך״, ״עלובי החיים״, ״הנערה הדנית״) למחזמר ברודוויי שלא ברור אם הוא יותר ותיק או שנוי במחלוקת, ובכל מקרה חתומים עליו אנדרו לויד וובר וטי. אס. אליוט. גם גרסת הסרט לא חפה מכוכבים שעטו על עצמם אפקטים דיגיטליים מבהילים למראה כדי להפוך לחתוליים יותר: דיים ג׳ודי דנץ׳, סר איאן מקלן, אידריס אלבה, ג׳ניפר הדסון, רבל ווילסון, טיילור סוויפט, ג׳יימס קורדן, ג׳ייסון דרולו, והבלרינה שהפכה לשחקנית פרנצ׳סקה הייוורד. העלילה, נושא שאני אף פעם לא לגמרי מבין במיוזיקל הזה, מספרת על שבט חתולים המתכנס לבחור מי יתגלגל חזרה לחיים ויזכה בעוד נשמה או משהו כזה. לשם כך הם צריכים להציג את עצמם בפני הגבירה שלהם (דנץ׳) והם עושים זאת בשיר וריקוד. לא נשפוט לחומרה לפני שנראה בעצמנו.

״ברלין: סיפור אהבה״ (Berlin, I Love You), חלק מפרויקט ״עיר כלשהי: סיפור אהבה״ (אחרי פריז, ניו יורק וריו דה ז׳נרו), הוא קומפילציה של עשר עלילות רומנטיות המתרחשות בבירת גרמניה. זה גם אומר 11 במאיות ובמאים, אז תסלחו לי אם לא אמנה את כולם, אבל היותר מוכרים הם כנראה דניס גנזל (״המכונאי 2: התחייה״), דני לוי (״הכל אודות צוקר״) והשחקנים-במאים טיל שוויגר ודיאנה אגרון. כמובן שיש גם כמות לא סבירה של שחקניות ושחקנים כי הסיפורים אינם בהכרח משיקים ומהווים סרטים קצרים בפני עצמם, מתוכם אפשר לציין את קירה נייטלי, הלן מירן, לוק ווילסון, ג׳ים סטרג׳ס, מיקי רורק, אמילי ביצ׳ם, דייגו לונה ושרלוט לה בון. לא בהכרח הרשימה הכי ברלינאית שאפשר לחשוב עליה, אבל הסרטים האלה נוטים להיות קוסמופוליטיים כמו הערים בהם מתרחשות העלילות, כך שבמקרה הזה תהיה גם הרבה אנגלית ולא בהכרח גרמנית.

״השנה הראשונה שלי״ (The Freshmen / Première année), סרט צרפתי לשם גיוון, עליו חתום הבמאי והתסריטאי תומא לילטי (״רופא הכפר״). האמת היא שזה עלול להישמע כמו פריקוול לסרטו הקודם של היוצר, שכן העלילה מתמקדת בניסיון של שני צעירים לעבור את המכינה והבחינה לבית ספר לרפואה. ונסן לקוסט ו-ויליאם לבגיל מגלמים את הגיבורים, האחד מתמודד מול האתגר בפעם השלישית בחייו ואחרי בזבוז של שנתייים, האחר הוא בן למנתח שניצב מול האתגר לראשונה, ישר אחרי סיום לימודי התיכון שלו. בניגוד לעמיתיהם התחרותיים מדי, השניים מנסים לשתף פעולה ולדחוף זה את זה כלפי מעלה אבל טובעים בחומר ובמכשולים אחרים.

״מרגלים לא רגילים״ (Spies in Disguise) הוא אנימציה שמגיע אלינו בזמן לגל השני של חופשת החנוכה, אם ההיצע של השבוע שעבר לא הספיק. חתום עליו אולפן האנימציה בלו סקיי (כלומר פוקס, כלומר דיסני וצריך להתרגל גם לזה), שאחראי לסרטי ״עידן הקרח״, ״ריו״ ו״פרדיננד״. וויל סמית׳ מגלם בקולו את המרגל הטוב בעולם, שבעקבות תאונה הופך ליונה. טום הולנד הוא אשף ההמצאות שלצידו, שספק אשם בתקרית הציפורית, וכעת צריך להפוך לסוכן שטח כדי לעצור את הנבל (ניחשתם נכון, בן מנדלסון, שוב). עוד במחלקת הדיבוב: קארן גילן, רייצ׳ל ברוסנהן, ראשידה ג׳ונס, מאסי אוקה ודי. ג׳יי. קאלד, כי למה לא בעצם. עליש גם בדיבוב לעברית, כמובן. על הבימוי חתומים ניק ברונו וטרוי קוויין, אנימטורים ותיקים עבור האולפן שזהו סרטם הראשון באורך מלא. את התסריט כתבו בראד קופלנד (״פרדיננד״) ולויד טיילור (״ג'ונגל סיטי״).

צפייה ביתית

מסע ארוך אל תוך הלילה (Long Day's Journey Into Night) – סרטו של הבמאי הסיני בי גאן, מגיע אל ה-VOD של yes וסלקום TV מחר (26.12) אחרי שצץ אצלנו רק בפסטיבלים ודילג על הפצה מסחרית. זה קצת מבאס כי החלק המדובר בסרט הוא וואן-שוט של סיקוונס חלום בתלת-מימד, טכנולוגיה שאמנם זמינה אבל פחות נפוצה במסך הביתי. בכל זאת, אפשר וכדאי להתפעל מן הסרט כפי שעשה אור בפסטיבל ירושלים.

בטרם עת (Premature) – סרטו של הבמאי עם השם הרב-תרבותי ראשיד ארנסטו גרין, מגיע אף הוא אל יס החל ממחר. לזכותו מועמדות לפרסי הספיריטס, פרסי הקולנוע העצמאי האמריקאי, למרות שהפצתו הרשמית טרם התרחשה גם בארה״ב. כך שאנחנו אמנם מקבלים אותו הישר למסך הביתי, אבל אחרי סיבוב פסטיבלים שהחל בסאנדנס. העלילה עוסקת בצעירה העתידה לצאת ללימודים, אך התאהבותו במוזיקאי מהארלם עלולה לשבש את עתידה. זורה האוורד וג׳ושוע בון מככבים.

מלכת הלבבות (Queen of Hearts) – גם הוא מפסטיבל ירושלים וזמין אצל יס החל מה-26.12, היה נציג דנמרק לאוסקר שלא השכיל לעלות שלב. טרינה דירהולם מגלמת אם ואשת קריירה המפתה את בנה החורג (גוסטב לינד) ופוצחת איתו בקשר רומנטי, מה שכמובן מעורר תגובות ומסכן את יחסיה במשפחה ובעבודה. הבמאית היא מיי אל-טוקי, שגם כתבה את התסריט במשותף עם מארן לואיז קאהן (מקווה שתיעתקתי נכון).