סרטים (בעשרה שקלים) חדשים: ״האירי״, ״לשבור את הקרח 2״, ״21 גשרים״, ״חטוף״, ״עיר יתומה״, ״ידיד הדייגים״
20 בנובמבר 2019 מאת אורון שמירמחר הוא שוב יום הקולנוע, אחת משתי הפעמים בשנה בהן בתי הקולנוע מורידים את מחירי הכרטיסים לעשרה ש״ח (לא כולל עמלות למיניהן). אלא שבניגוד ליום הקולנוע הישראלי של ספטמבר, הפעם אין אפליה על רקע לאומי וכל הסרטים המציגים באולמות יזכו למחיר זהה ונוח, כולל סרטים ישראליים רצים כמובן – אז קדימה, מספיק להתלבט לגביהם. בהודעות לעיתונות שקיבלתי מדברים על חמישה סרטים חדשים שיצטרפו בדיוק בזמן, אבל האמת היא שיש שישה. ואני לא מאמין ששכחו במקרה את מה שאמור להיות מגה-להיט של דיסני, שכנראה יביא קהל גם בלי הנחות. אז במדור השבועי יוזכרו כל השישה, גשו אל בית הקולנוע הקרוב אליכם ואליכן כדי להתעדכן בלו״ז המלא וכמו תמיד, צפו להקרנות שיתמלאו מהר מאוד.
לפני שנגיע לסרטי השבוע, תזכורת לשבוע הבא. ביום רביעי הבא, ה-27 בנובמבר, ייערך ערב מיוחד בסינמטק הרצליה, בהנחיית עופר ליברגל. ראשית יוקרנו שני סרטים ישראליים קצרים וזוכי פרסים, ״תפקיד משנה״ של ניר גלעת ו״בבונג״ של דקלה זקס. לאחר מכן שיחה עם היוצרים, שבחרו לסיים את הערב עם סרטו של הונג סאנג סו ״על החוף, בלילה, לבד״. את דעתו של עופר על הסרטים הנ״ל אפשר לקרוא בלינקים שצירפתי, אבל עדיף לשמוע אותה בלייב בהרצליה. כרטיסים ופרטים נוספים באתר הסינמטק.
״האירי״ (The Irishman), האירוע הקולנוע של השבוע ואולי של השנה, כבר צץ למעשה בהקרנות טרום-בכורה ספורות בימים האחרונים, עליהן התרעתי במדור הקודם. אבל עכשיו זה המועד הרשמי להתייחס אליו, מה שלא יפריע לי לעשות את זה גם בשבוע הבא כשיגיע הסרט אל נטפליקס. מדובר כמובן באופרת הפשע של מרטין סקורסזה, המאחדת על המסך את רוברט דה נירו, אל פאצ׳ינו, ג׳ו פשי ואם נמשיך אל תפקידי המשנה זה לא ייגמר (בובי קאנבייל, אנה פקווין, סטיבן גרהם, הארווי קייטל, ריי רומנו ועוד ועוד). דה נירו מגלם את פרנק ״האירי״ שירן, שמצא עצמו קרוע בין נאמנויות – למאפיה האיטלקית בהנהגת ראסל בופאלינו (פשי) ולאיש החזק באמריקה באותה תקופה, ג׳ימי הופה (פאצ׳ינו). את התסריט כתב סטיבן זאיליאן ע״פ ספרו של צ׳ארלס ברנדט, המבוסס על זכרונותיו של שירן האמיתי. דיברו כבר לא מעט על האפקטים שהפכו את השחקנים לצעירים, על האורך של שלוש וחצי שעות, על ההקרנות בקולנוע למרות שזה סרט של נטפליקס. שימו את זה בצד ועשו לעצמכם ולעצמכן טובה – לכו לראות את הסרט הזה בבית קולנוע. הוא כל-כך מעולה שאני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל לדבר עליו, אשאיר זאת לעמיתיי.
״לשבור את הקרח 2״ (Frozen II), המשכון של דיסני שאין צורך להציג, ינסה לשבור לא רק הקרח אלא גם את השיאים של קודמו. לא הרבה נחשף לגבי העלילה, אבל מה שידוע הוא שגיבורינו המונפשים (אנה, אלזה, כריסטוף, סוון האייל ואולף איש השלג) עוזבים את ארצם ויוצאים למסע אל מקור הכוח המקפיא של אלזה, כדי להציל את ממלכתם. היוצרים של סרט האנימציה הראשון, כריס באק וג׳ניפר לי, שבים לעמדות שלהם וכמוהם גם המדבבים המקוריים – קריסטן בל, אידינה מנזל (אדל דאזים לטובת הקורא ג׳ון טרבולטה), ג׳ונתן גרוף, ג׳וש גאד וסנטינו פונטנה. יש גם הרבה מצטרפים חדשים אבל חששתי מספוילרים אז רק רפרפתי. שימו לב לאיזו גרסה של הסרט לקנות כרטיסים, יש מדובב, תלת-מימד או נורמלי.
״21 גשרים״ (Twenty One Bridges), אחד משלושה סרטים השבוע שמתרחש בניו יורק סיטי, הוא כנראה זה עם הכי הרבה אקשן. צ׳דוויק בוזמן (״הפנתר השחור״) מגלם שוטר ניו-יורקי המצוי במצוד אחר רוצחי שוטרים, שעולה על קנוניה רחבת היקף וצריך לסגור את מנהטן. אם הבנתי נכון, שם הסרט הוא רפרנס לכל דרכי הגישה לאי שעליו יהיה לחתוך, אבל ייתכן שהדמיון שלי השתלט באמצע הטריילר הלא מלהיב. מי שאמורים להלהיב הם שניים מן המפיקים, האחים רוסו שעבדו עם בוזמן בסרטי ״הנוקמים״ שלהם. עוד מוקדי משיכה אמורים להיות השחקנים בתפקידי המשנה, ביניהם ג׳יי קיי סימונס, סיינה מילר וטיילור קיטש. הבמאי הוא בריאן קירק, שעשה בעיקר המון טלוויזיה, ועל התסריט חתומים אדם מרוויס ומתיו מייקל קרנאהן (״מלחמת העולם Z״ ו״מוסול״ שגם אותו הפיקו הרוסואים השנה). התמונות בפוסט הן מתוך הסרט.
״עיר יתומה״ (Motherless Brooklyn), נחשו לבד באיזה כרך מתרחשת העלילה, הוא קודם כל הקאמבק של אדוארד נורטון. הוא לא רק חוזר לשחק (לא רק לדבב) אלא גם שב אל כס הבימוי בפעם השנייה בקריירה, וגם אחראי לתסריט לראשונה, בעיבוד לספרו של ג׳ונתן לתם. נורטון מגלם בלש פרטי עם תסמונת טורט, שיוצא לחקור מה קרה לבוס שלו (ברוס וויליס) על רקע ניו יורק של שנות ה-50, ונופל על קנוניה עצומת מידות. אם זה נשמע כמו התקציר הקודם, פשוט תדמיינו את ״צ׳יינהטאון״ רק עם טורט ובחוף המזרחי במקום במערבי. עוד בקאסט: גוגו מבתה-רו בתפקיד הפאם פאטל, אלק בולדווין, ווילם דפו, מייקל קנת׳ וויליאמס ובובי קאנבייל (שוב הוא). מזהיר מראש שחיבבתי את הסרט ואולי אף אכתוב על כך.
״ידיד הדייגים״ (Fisherman's Friend), הסרט היחיד השבוע שכבר כתבנו עליו, הוא גם זה שאינו אמריקאי אלא בריטי. את דעתו של אור אפשר לקרוא בדיווח שלו מפסטיבל חיפה, ומכיוון שהוא תיקצר שם את רוב העלילה אשתדל לתמצת. זהו סיפורה של חבורת זמר המורכבת מדייגים מכפר קטן בקורנוול, שמפיק מוזיקלי מלונדון מבקש להחתימם על חוזה הקלטות. כלומר, סיפורו של דג מחוץ למים (סליחה על המטפורה בהקשר הזה) מוגש בצורה של קומדיה בריטית נאיבית ומחממת לב, או מטופשת ומכעיסה, תלוי את מי שואלים. הבמאי הוא כריס פוגין (״Kids in Love״), את התסריט כתבו פירס אשוורת׳, מג לאונרד וניק מורקרופט, ועל המסך אפשר למצוא פרצופים בריטיים עד מאוד כמו ג׳יימס פיורפוי, טופנס מידלטון ודייב ג׳ונס (״אני דניאל בלייק״).
״חטוף״ (First Kill) מביא אותנו לטריטוריות הלא נעימות של שיימינג מפיצים. כאילו, באמת שאין לי בעיה שמביאים אל בתי הקולנוע בארץ סרטים שיצאו ישר למסך הביתי במקומות אחרים בעולם, אבל לא סרט שערך את בכורתו בחודש יולי 2017. בכל מקרה, אם תרצו עוד קצת ברוס וויליס אז הוא מככב כאן בתור שוטר שעוזר לאב (היידן כריסטיאנסן) שבנו הקטן נחטף. נדמה לי שיש קצת יותר מזה בעלילה, אולי שוב קנוניה רחבת היקף, אבל תצטרכו לשאול את התסריטאי ניק גורדון או הבמאי סטיבן סי. מילר (״תוכנית בריחה 2״). ולא, אין קשר לסרט ״חטופות״ עם ברוס וויליס מהשנה שעברה, וכמובן שלא למותג ״חטופה״ עם ליאם ניסן. שיואו איך בא לי חטיף פתאום.
תגובות אחרונות