המלצות סינמטקים – נובמבר 2019

חודש נובמבר צפוי להיות חודש גדוש במיוחד באירועים קולנועיים בארץ, בסינמטקים או מחוצה להם. לכן, פוסט ההמלצות הנוכחי יהיה מלא יותר מן הרגיל במסגרות רחבות הנקראות "פסטיבלים" או "פוקוס"/"מחווה"/"שבוע הקולנוע ה.." וכו'. חלק ניכר מן האירועים שאציין בפסקה אחת ראויים בהחלט לפוסט נפרד וייתכן ונעשה זאת ונדווח בבלוג על חלק מן האירועים בעתיד. אירוע בולט אשר יתקיים מחוץ לסינמטקים הוא פסטיבל סרטים בערבה, אשר יזכה לפוסט מרוכז משלו בקרוב. חוץ מזה, הפעם אחרוג ממנהגי ואציין גם סרטים שכבר הוקרנו לא מכבר בפסטיבל חיפה, אבל במקרים אחרים לא אציין סרטים עליהם המלצתי בעבר הקרוב. תאריך מדויק מצויין רק במקרים בהם סרט מוקרן פעם בודדת ובסינמטק אחד. אגב פסטיבל חיפה, רבים מן הסרטים אשר הוצגו בו במהלך סוכות יוצגו שוב בסינמטק חיפה לכל אורך החודש.

בירושלים ייערך פסטיבל האנימציה הבינלאומי "אניניישן" והוא יתקיים לא רק בסינמטק ויעסוק לא רק בסרטי קולנוע ואפילו לא רק באנימציה. למשל, הפסטיבל יציין 90 שנה לדמותו של טינטין, 20 שנה לדמותו של בובספוג, חמש וחצי עונות של הרס עצמי ופגיעה באחרים של בוג'ק הורסמן, ויקייים מספר סנדאות אמן של אנימטורים מסגנונות שונים. סרטי האנימציה בולטים שכבר הוקרנו בארץ השנה הם "הסנונית של קאבול" שהוקרן בירושלים ו"בוניואל במבוך הצבים" שהוקרן בחיפה. מניסיון העבר, אני ממליץ לנסות לתפוס גם את מקבץ הסרטים הקצרים מפסטיבל אנסי, ואת מקבץ האנימציה הצ'כי מפסטיבל "אניפילם". בנוסף, תתקיים הקרנה לקלאסיקה של רוברט זמקיס "מי הפליל את רוג'ר ראביט?", לזכר האנימטור ריצ'ארד וויליאמס שהיה אחראי לקטעים המצוירים בסרט ששילב צילום וציור, שלא לדבר על דמויות מאולפנים שונים.

הארצות אשר זוכות לפוקוס מיוחד החודש הם ארצות סקנדינביה (וארץ שהיא לא בדיוק חלק מסקנדינביה) במסגרות מבט על הקולנוע הנורדי, שמספק לקהל טעימה מן הקולנוע בפינלנד, שבדיה, נורווגיה ודנמרק. חלק מן הסרטים מן המסגרת כבר הוקרנו בפסטיבלים של ירושלים וחיפה ומילאו את האולמות – "בליינד ספוט" אשר צולם בשוט בודד ו"יוצאים לגנוב סוסים", שניהם מנורווגיה. במסגרת הקלאסיקות יוצג אחד מסרטי הפריצה של הבמאי הדני חביב הבלוג וחובב האלימות ניקולס וינדינג ראפן – "פושר". במאי דני מטורף אף יותר הוא לארס פון טרייר, שסדרת הטלוויזיה המדהימה/מטורפת שלו, "הממלכה", תוקרן גם היא. קלאסיקה ישנה יותר מגיעה מפינלנד עם הסרט "אנשים בליל קיץ" שיוצג בעותק מחודש. זה רק חלק מן ההיצע, המשתנה מסינמטק לסינמטק.

ארץ נוספת אשר זוכה לפוקוס החודש מגיע מן הצד הדרום-מערבי של אירופה. שבוע הקולנוע הפורטוגלי השנה יעמוד בסימן קולנוע נשי. זה אומר רוב לסרטים של במאיות כאשר גם הסרטים האחרים עוסקים בגיבורות תרבות או בנשים בכלל. כל השבוע נראה מסקרן אך מבלי לראות אף סרט, בבושה מסוימת מול הנושא, אציין כי זה שהכי מעורר ציפיות הוא סרטו של פדרו קוסטה ״ויטלינה וארלה״ (תמונה בראש הפוסט). קוסטה הוא אחד מן הבמאים המובילים בקולנוע הפורטוגזי האמנותי מאז סוף שנות ה-80, וסרטו החדש מגיע לפסטיבל מעוטר בפרס ברדלס הזהב מפטסיבל לוקרנו, ובפרס הוגו הכסף (הפרס השני) בפסטיבל שיקגו.

עוד פסטיבל בניחוח אירופאי הוא פסטיבל "או לה לה" לקומדיה צרפתית. השנה עושה רושם שהיצע הקומדיות מגוון יותר מתמיד, בין היתר בגלל הזדמנות נוספת לצפות בסרטו החדש של אמן הביזאר קוונטין דופווה, "עור צבי", זמן קצר אחרי ההקרנה בפסטיבל חיפה. בתחום הקלאסיקות ניתן יהיה לצפות, כמעט כרגיל, בלואי דה פינס. הפעם זה יהיה בסרט על פי ענק קומדיה צרפתי מוקדם בהרבה, בעיבוד ל"הקמצן" של מולייר. דה פינס גם חתום על הבימוי בצוותא עם ז'אן זירו. לגבי יתר הסרטים ייתכן ונרחיב בהמשך, אבל התוכניה זמינה כבר כעת.

״עור צבי״

בחולון תתקיים החודש יציאה למערב הפרוע עם הקרנה של חמישה סרטים, בהם "אישה צועדת קדימה" של סוזנה וייט, מערבון נדיר שבויים בידי אישה. אולם השיא של של האירוע הוא הקרנה של שלושה סרטים החוגגים 50 שנה להקרנתם, כל אחד מהם קלאסי בדרכו. "חבורת הפראים" של סם פקינפה הוא אחד משיאי הז'אנר וסרט שדי הגדיר מחדש את היחס של הוליווד לאלימות כמו גם לשימוש בעריכה. "קיד וקסידי" של ג'ורג' רוי היל הפגיש לראשונה על המסך את פול ניומן ורוברט רדפורד והשפיע על המשך הקולנוע בשלל דרכים. בעוד שני סרטים אלו לקחו את המערבון לכיוונים חדשים, "אומץ אמיתי" היה סוג של סרט מפואר מאוחר של הבמאי הוותיק הנרי התאווי והתפקיד הגדול האחרון של ג'ון ויין (שזכה על הסרט באוסקר היחידי שלו). הסרט הוא גם משהו שגם חובבי הגרסה של האחים כהן לאותו סיפור ישמחו לגלות.

בסינמטק תל אביב מציינים 30 שנה לנפילת חומת ברלין עם של הקרנות סרטים בנושא מזרח ומערב גרמניה. כולל שני סרטים גרמניים מן העשור הקודם שזכו להצלחה גדולה מאוד בארץ – "להתראות לנין" ו"חיים של אחרים". הראשון הוא נקודת מבט מקורית על נוסטגליה לתקופת ההפרדה, השני הוא דיון שנראה אקטואלי גם בימינו על ריגול המדינה אחר אזרחים. הקלאסיקה הוותיקה יותר במסגרת היא אחת מן הקומדיות המשובחת והמהירות ביותר בתקופת הוליווד הקלסית "אחת שתיים שלוש" של בילי ווילדר, על מנהל מפעל קוקה קולה בברלין שנקרע בין המזרח למערב רגע לפני הקמת החומה, עם משחק משובח של ג'יימס קגני וביקורת נוקבת על כל הצדדים הפוליטיים. עוד יוצג בטרום בכורה הסרט "בלון" שהוקרן בפסטיבל חיפה.

בסוף החודש יחזרו בסינמטק תל אביב ובמועדון הקולנוע בגדה השמאלית גם לעבר ולהווה פוליטי קרוב יותר, עם פסטיבל 48 מ"מ של עמותת ״זוכרות״ המוקדש לסרטים העוסקים באירועי 1948 מן הצד הפלסטיני, בדיון מזוויות שונות בזכות השיבה ובחיי הפלסטינים כיום. מפסטיבל חיפה יגיע גם לכאן נציג בזכות הנציג של אירלנד לאוסקר – "עזה" התיעודי. הפסטיבל כולל השנה גם מחווה לבמאי הישראלי רם לוי עם הקרנת דרמת הטלוויזיה המכוננת שלו "חירבת חיזעה" על פי ס. יזהר. באתר הסינמטק אפשר לקרוא על כל הסרטים שישתתפו השנה.

פסטיבל ספיריט לקולנוע רוחני יתקיים בתל אביב בפעם ה-13 ויציע שלל סרטים מרחבי העולם בנושא הרחבת תודעה, מימוש עצמי ושאר היבטים. סרט הפתיחה הוא "פטריה פנטסטית" סרט הצולל לתוך העולם הקסום של הפטריות, משהו שהוא בין צמח לחי שלא נראה לנו פלאי רק משום שהוא חלק מחיי היום-יום. גם במקרה זה מומלץ להיעזר באתר הסינמטק לתוכניה המלאה.

בירושלים יתקיים פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי השמיני וכמו בכל שנה, הוא נראה לי כמו פסטיבל שמכיל הרבה סרטים תיעודים שצר לי לפספס. רוב התכנייה היא בגדר נעלם עבורי (למעט "בית ספר לפיתוי" שהוקרן בפסטיבל חיפה), אבל הסרט האמריקאי "אדום לבן ומחוק" על תרבות ההתפלשות בבוץ צד את עיניי. בסינמטק יספקו את רשימת הסרטים המלאה, כולל ״ציפורי השיכונים״ שזכה בפרס בטרייבקה ועוד.

המסגרת החודשית של סינמטק הרצליה בה מוקרנים סרטים ישראלים קצרים לצד סרטים ארוכים שנבחרים על ידי היוצרים מציגה החודש ערב משובח במיוחד, בלי קשר לכך שגם אני אקח בו חלק. הסרטים הקצרים הם "תפקיד משנה" של ניר גילעת ו"בבונג" של דיקלה זקס, שאת שניהם אהבתי במהלך פסטיבל סרטי הסטודנטים האחרון. לאחר ההקרנה אנחה שיחה עם היוצרים במהלכה גם נדבר על הסרט האורך שיוקרן "על החוף, בלילה, לבד" אחד מן הסרטים שמפגינים את הקסם המיוחד של הבמאי הקוריאני הונג סאנג סו. כל זה ב-27 לחודש.

"חלף עם הרוח", או הסרט הכי מצליח בכל הזמנים (עם בודקים מכירת כרטיסים/עושים חישובי אינפלציה), יוקרן בחולון ב-13 בחודש. האפוס הדרומי בהפקת ענק של דיוויד או. סלזניק, שהחליף שלושה במאים, התיישן אמנם מבחינת היחס לגזענות. אבל הוא עדיין דוגמה להוליווד במיטבה ומציג את סקרלט אוהרה העקשנית, אהבתה הנואשת לאשלי וילקס, חוסר ההבנה כי גם היא אוהבת את רט בטלר שאוהב אותה, וגם סיפור של חברות והקרבה בין נשים ושוטים מרהיבים של נפילת הדרום האמריקאי.

כמה מן הסרטים שבלטו בתחרות אופיר השנה יחזרו בתחילת החודש לסבב הקרנות + שיחות עם היוצרים בסינמטק תל אביב. זה יקרה כבר בשבוע הבא, אז אפשר יהיה לראות את ״יונתן אגסי הציל את חיי״, ״קצפת ודובדבנים״, ״עיניים שלי״ ו״ימים נוראים״.

הסרט הבולט של אופיר 2011 , "הערת שוליים" של יוסף סידר יוקרן החודש בסינמטק חולון. סרט שדנו בו די באריכות בימיו הראשונים של הבלוג ולאחרונה התברג אל מצעד סרטי העשור שלנו.

ב-20 לחודש יוקרן בירושלים סרטו פורץ הדרך של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה", כולל הרצאה של בנימין פרידנברג. בואו בשביל לראות את החיים של העשירים והיפים, ותקבלו הרהור על ריקנות וחיים מפוספסים.

בחיפה תתקיים מיני-מחווה לשחקן הדני מאס מיקלסן, כולל הקרנה של סרטו האפקטיבי של תומאס ויטנברג "ניצוד" ב-12 לחודש.

יום המאבק באלימות נגד נשים יציין בתל אביב ב-25 לחודש עם שלוש הקרנות ממדיומים שונים והיבטים שונים של דיכוי ואלימות נגד נשים. הטלוויזיה תיוצג בהקרנה ודיון סביב הסדרה "מתיר ענוגות". הקולנוע התיעודי הישראלי יוצג דרך זוכה פרס אופיר של יעל שחר ושרון יעיש, "זונה כמוני", המספר על אישה מהונגריה שנחטפה לזנות בישראל ויוצאת אחר שנים למסע בחיפוש אחר האנשים שקבעו את גורלה והפרידו אותה מבתה. הקולנוע העלילתי ייוצג על ידי סרטו של ג'ונתן קפלן "הנאשמים", שזיכה את ג'ודי פוסטר באוסקר בשנות השמונים ועוסק בסוגיה של האשמת הקורבן.

ב-28 לחודש בסינמטק תל אביב יוקרן הסרט התיעודי-מוזיקלי המרתק "השטן ודניאל ג'ונסטון". הסרט מציע היכרות עם מוזיקאי/משורר ענק שנאבק בשדים פנימים רבים לאורך שנים ונפטר לאחרונה. מומלץ במיוחד למי שטרם מכיר את היצירה של האמן הייחודי.