המלצות סינמטקים – ספטמבר 2019

חודש ספטמבר בסינמטקים בארץ ממשיך להציע הרבה סרטים שנודדים מפסטיבלים קודמים – כאשר מלבד נציגויות של פסטיבל ירושלים ופסטיבל דוקאביב, התוכן של פסטיבל "אפוס" לסרטי אמנות מגיע לסינמטק תל אביב בעיכוב של כמה חודשים. אולם, כרגיל איני ממליץ שוב על מה שכבר הומלץ עליו בעבר, כמו גם שאיני מציין תאריכים לסרטים שמוקרנים ביותר מתאריך/מקום אחד, כי גם בלי קשר קורים לא מעט דברים בסינמטקים ברחבי הארץ.

לכל מי שעוקב אחר הסקירה של אור אחרי כל סרטי סטיבן קינג צפויה החודש חגיגה בסינמטק תל אביב, עם מחווה מיוחדת לסופר לעיבודים הקולנועיים של יצירתו. פרט להקרנת הגרסה הקולנועית הטרייה של "זה" על שני חלקיה (החלק השני בטרום בכורה), יוצגו גם שבעה סרטים ישנים יותר, שישה מתוכם נמצאים בשמינייה הראשונה של הדירוג המתעדכן של אור עד כה. יש שני סרטים ביים רוב ריינר ("אני והחבר'ה" ו"מיזרי") שני סרטי כלא שביים פרנק דרבנוט ("חומות של תקווה" ו"גרין מייל") ושני סרטים של מאסטרים שלא ניתן לדמיין מחווה לקינג בלעדיהם: "קארי" של בריאן דה פלמה ו"הניצוץ" של סטנלי קובריק, הסרט שנמצא כרגע בראש הדירוג. מי שרוצה להתווכח עם אור, יכול לצפות ב"כריסטין" של ג'ון קפרנטר.

מרק רוזנבאום, אחד מן האנשים המרכזים ביצירת הקולנוע בישראלי מאז שנות השמונים, זוכה החודש למחווה בסינמטק תל אביב עם הקרנה כמה סרטים שהפיק, שחלקם שינו את פני הקולנוע בארץ כמו "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי ("התגנבות יחידים" שביים גם יוקרן) ו"אור" של קרן ידיעה (שגם סרטה החדש "מאמי" יוצג). גם סרט הקאלט זוכה האופיר שביימו ארי פולמן ואורי סיון "קלרה הקדושה" כלול במחווה, כמו גם זוכה אופיר מעוטר אחר שקצת נשכח עם השנים, "החברים של יאנה" שביים אריק קפלון. המלצה חמה למי שרוצה להכיר יצירה לא ידועה של אמן קולנוע מן הדור הותיק יותר היא סרטו העדין ויפה של אברהם הפנר על עולם תיאטרון הידייש "אהבתה האחרונה של לורה אדלר". גם "ולקחת לך אישה", החלק הראשון בטרילוגיות ויויאן של האחים רונית ושלומי אלקבץ יוצג במחווה, אשר כוללת בתוכה גם מיני מחווה לרוניץ אלקבץ עצמה.
יצירה אחרת של צמד במאיות אשר מספקות תמונות מבט נשית על מצב הנשים בישראל היא סרטן של וידי בילו ודליה הגר "קרוב לבית" העוסק בשגרה של לוחמות מג"ב המוצבות בירושלים. עוד יוצגו: "המשגיחים", "שרוכים" ו"הבולשת חוקרת".

שבוע הקולנוע הפולני מגיע והוא יעמוד השנה בסימן 100 שנים של קולנוע מהמדינה, משמע לא רק סרטים חדשים והגם כמה סרטים היסטוריים, כמו  אגניישקה שמוצ'ינסקה שסרטה "הפיתיון" ישבור את כל מה שציפתם לו מקולנוע פולני או קולנוע בכלל. הסקירה של אור במסגרת אימת החודש תתן לכם כיוון. שיא לכיוון אחר הוא הקרנת הסרט האילם מ-1917 "החיה" שביים אלכסנדר הרץ בכיכובה של פולה נגרי, שיצא מסרט זה לקריירה כאחת מן הכוכבת הכי גדולות בעולם בעידן הקולנוע האילם. האגף הקלאסי יכלול גם את הפיצ'ר הראשון של קשיז'וף קישלובסקי "צלם חובב" ואת "כיצד להיות נאהבת" של וויצק האס, במאי פחות מוכר אך לא פחות מורכב. יש עוד הרבה מה לגלות בתכנית של השבוע זה, שלשמחתי ימשיך בפועל יותר משבוע.

בסינמטק חולון מתכוננים לבחירות עם כמה סרטים בנושא, בהם הקלסיקה של האל אשבי "להיות שם" בו פיטר סלרס מגלם אדם תמים ולא משכיל אשר הופך לאחד מן האנשים המשפיעים בפוליטיקה האמריקאית, "בסוד העיניים" של אשף הסאטירה הבריטי ארמנדו יאנוצ'י ועוד.

ילדותו של מנהיג

בסינמטק ירושלים יקרנו את מיני הסדרת הטלוויזיה המדוברת "צ'רנוביל". לא הייתי מציין זאת אם ההקרנה לא הייתה מלווה במסגרת מרתקת של הקרנות של סרטים בנושא אסונות גרעינים/השלכות התאונה באוקראינה. למשל "פריפיאט" בו הבמאי התיעודי המוערך ניקולס גיירהלטר מצלם את מה שנותר בעיירה שפונתה עקב האסון, שיוקרן לצד הסרט המשלים ומרשים "הומו ספיאנס". "קלרה הקדושה" שכבר הוזכר רלוונטי גם למסגרת זו כמו גם שני סרטי אנימציה משובחים: "בפינה זו של העולם" שהוא רק חלק מן ההיצע היפני במסגרת והקלאסיקה הבריטית "כשהרוח נושבת".

מגזין הקולנוע המעמיק "אוף סקרין" שכותבים סטודנטים לקולנוע באוניברסיטת תל אביב חוגג גיליון חדש בנושא זיכרון בסינמטק הרצליה. הערב יכלול הרצאה של שני קיניסיו והקרנה של הסרט הרומנטי שנכנס לתוך הראש "שמש נצחית בראש צלול" זה יקרה ב-12 לחודש.

עוד בהרצליה, היוזמה להקרנת סרטים קצרים בצוותא עם סרט ארוך לבקשת הבמאים ממשיכה לייצר ערבים מעניינים והחודש מחברת בין שתי במאיות עם שני סרטים שמועמדים לפרס אופיר לסרט הקצר השנה: נועה גוסקוב עם "איך לשחות" ולי גילת עם "יום נפלא", לאחר מכן הם בחרו ביחד בסרטה של הבמאית הנפלאה אנדרה ארנולד "מחוץ למים", כל זה קורה ב-21 לחודש, כלומר יום לפני פרסי אופיר.

סרטו הטרי של בריידי קורבט "ווקס לוקס" נודד החודש בין הסינמטקים בעקבות הקרנתו בפסטיבל ירושלים. אבל רק  בסינמטק חולון תוכלו לראות אותו בסמוך לסרט הביכורים של קורבט "ילדותו של מנהיג" ולהבין כיצד סרט אופראי על מנהיג פשיסטי דימוי היטלר וסרט על כוכבת פופ בימינו הם למעשה סרטים משלימים.

"יום שלישי אחרי החגים" של ראדו מונטאן הוא סרט שמתחיל בגבר נשוי שבוגד והופך לאחד מן המייצגים הכי בולטים של איכויות ההתבוננות המדודה של הקולנוע הרומני העכשווי. הסרט יוקרן בירושלים ב-14 לחודש.

ומרומניה להונגריה "גיהוק" נטול הדיאלוגים של גיאורגי פאלפי יוקרן בירושלים ב-19 לחודש.

לזכרו של פיטר פונדה שנפטר לא מכבר, הסרט שכתב וכיכב בו "איזי ריידר" ׁׁׁ(או "אדם בעקבות גורלו" עם אתם מתעקשים) יוקרן בתל אביב ב-22 לחודש ואחריו גם תרגישו עמוק בשנות הששים וגם לא תצרכו לראות יותר אף סרט על אופנוענים מן התקופה, כי הוא הפסגה של ז'אנר בלי ספק (אבל עם תרצו עוד, תרדו מוקדם יותר בפילמוגרפיה של פונדה).

אתם נדרשתם למסור את הדירוג שלכם לסרטי טרנטינו בצפייה בסרט החדש של הבמאי, תוכלו היזכר למה הצבתם את "ספרות זולה" באחד משלושת המקומות הראשונים בהרצליה ב-27 לחודש.

אך עוד קודם לכן באותה עיר, ב-11 לחודש יוקרן סרטו של סרג'יו ליאונה "היו זמנים במערב", מערבון אפי ומפואר שהוא משיאי הז'אנר ובעיניי עדיין הסרט הכי טוב שכותרתו מתחילה ב"היו זמנים" והוא אינו דובר טורקית.

נחזור לעוד משהו פולני ועוד קשר לטרנטינו: "מבוי סתום" הסרט הכי ביזארי שרומן פולנסקי יצר בשנות הששים לפני רוב הפרשיות בחייו הסוערים, יוקרן בירושלים ב-7 לחודש. למי שלא נרתע מפולנסקי בימים אלו ומחפש קומדיה מטורפת על אכזריות, זו יכולה להיות חוויה ייחודית.

מסגרת הקרנות הקלסיקות ההוליוודיות "קולנוע דור 3" ממשיכה בחולון בהנחיית מנהל הסינמטק אלון רוזנבלום, כאשר ב-11 לחודש יקורן "סרנדה בגרוש" קומדיה של ג'ורג' סטיבנס עם קרי גרנט באחד משיאיו.

ב-28 בהרצליה יוקרן המערבון הקלסי "קיד וקסידי" הסרט המהנה של ג'ורג' רוי היל הוליד את הזוגיות הקולנועית בין רוברט רדפורד לפול ניומן וגם העניק בדיעבד את שמו לפסטיבל סאנדאנס, כאשר רדפורד אימץ את שם הדמות אותה גילם.

דרך אחרת לסגור את השנה העברית באותו תאריך תהיה בירושלים עם הקרנת סרט הפריצה של סטיבן סודנברג "סקס, שקרים וודיאוטייפ" סרט שהזמן שחלף מצד אחד הפך אותו לפחות עדכני בטכנולוגיה, מאידך הוכיח שהוא אכן הקדים את זמנו בדיון במיניות, חשיפה אישית והבעתיות של המבט הגברי.

(גילוי נאות: אחד מכותבי סריטה, אור סיגולי, הוא המנהל האומנותי של סינמטק חולון)