אופיר 2019: החמישיות של סריטה (לא, אלו לא הימורים)

חזרנו! אחרי שנה הפסקה, שוב התכנסנו לפוסט החגיגי והחביב עלינו במיוחד, "החמישיות של סריטה" – מין פנטזיית אופיר אישית שלנו, שכל הקשר בינה ובין המציאות מקרי בהחלט. כפי שהדגשנו בכותרת, אלו אינם ההימורים שלנו למה עתיד לקרות בעת הכרזת המועמדים לפרסי הקולנוע הישראלי לשנת 2019, אלא הנבחרת הספציפית שלנו.
בחירת המועמדים של סריטה היא עבודה משותפת של שלושה מהכותבים הקבועים (עופר ליברגל, אור סיגולי, אורון שמיר) אחרי שבמשך חודשים כיסינו את כל המתמודדים שנרשמו השנה לתחרות. אנחנו מאוד גאים לבשר שהשנה ראינו את כל הסרטים, התיעודיים והעלילתיים, הקצרים והארוכים, כך שאף אחד לא נותר בחוץ. בשיחה טלפונית טרנס-אטלנטית שארכה חמש שעות ועשרים דקות רצופות (!), אחרי דיונים מתישים, התפשרויות, מניפולציות והתעקשויות, הצלחנו לבנות את רשימת החלומות המשותפת שלנו. כמובן שבאופן אישי כל אחד אחד מאתנו היה מוציא רשימה שונה, אבל אותנו דווקא מעניין שיתוף הפעולה.
וכזכור, לא מדובר בהימורים.

אלו החוקים שקבענו לבניית החמישיות שלנו, קראו בעיון, זה יחסוך לכם הפתעות בהמשך:
1. המועמדים נבחרים אך ורק מרשימת המתמודדים שנרשמו לאופיר, וכל אחד מהם מקבל את האיזכור שלו. לא פסחנו אפילו על כותר אחד בכל דיון על כל קטגוריה.
2. השנה לראשונה אי פעם החלטנו לתת הזדמנות גם לסרטי הדוקו באורך מלא להתמודד ברשימות הכלליות, ושילבנו אותם בתמונה הכללית. כזכור, באקדמיה זה לא עובד ככה וסרטי התעודה לא יכולים להתמודד בקטגוריות המרכזיות.
3. בבחירת שחקני המשנה והשחקנים הראשיים, אנחנו מתעלמים לחלוטין מהרישום של הסרטים עצמם ומחליטים מי לדעתנו ראשי או משנה על סמך הבנתנו ורצוננו.
4. בשונה מהאקדמיה, אנחנו יכולים לתת מועמדות ליוצרים ואנשי צוות שאינם בעלי אזרחות ישראלית. אתם תראו הרבה מועמדים מטעמנו פה שלא כשירים לאופיר על סמך הסעיף התקנוני הזה.

כזכור, אלו בחירות משותפות, ולא בהכרח אישיות, ולכן הטעם של כולנו מיוצג פה אבל לא באופן מוחלט. כך שאם בעבר התבטאנו על אהבתנו ליוצר או סרט, אך הוא לא מופיע כאן, זה לא כי לא היינו כנים אלא כי שיקולים אחרים נכנסו. וזכרו בבקשה שהכל מאהבה ומרצון לחגוג את מה שאנחנו אהבנו בעונת האופיר הנוכחית רגע לפני שהמועמדים האמיתיים יתפסו את תשומת הלב

כמן כן, לא מדובר בהימורים.

החמישיות של סריטה לפרסי אופיר 2019

העיצוב האומנותי הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – עידו דולב
"הגולם" – סשה דרובוט
"ימים נוראים" – דני אבשלום
"קולות רקע" – סנדרה גוטמן
"קצפת ודובדבנים" – ברק ואזן

דורובט, נציגת "הגולם", איננה כשירה לפרסי האופיר על סעיף האזרחות של התקנון, אז אותה בטוח לא נפגוש במעמד ההכרזה למרבה הצער.

עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – חווה לוי רוזלסקי
"הגולם" – טטיאנה לבריננקו
"מילים נרדפות" – קהאדיז'ה זגאיי
"קולות רקע" – רונה דורון
"תל אביב על האש" – מגדלנה לאבוז

הפעם לא פחות משלוש מעצבות אינן כשירות לאופיר: לבריננקו, זגאיי ולאבוז, ולכן בטוח שהסלוט האופירי יראה אחרת לגמרי.

הבלתי רשמיים

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר:
"אאוט" – בימוי: אלון סהר; הפקה: אלון סהר, מיקה קלדרון
"איך לשחות" – בימוי: נעה גוסקוב; הפקה: לאה טוניק
"בחורה עם מזלג בעולם של מרק" – בימוי: יותם קניספל; הפקה: ערן וולפסון, ספיר רובין
"הינומה" – בימוי: אורית פוקס רותם; הפקה: אייל שיראי, טינקר שיראי
"כל הכבוד" – בימוי: עומר בן סימון, אריה הספרי; הפקה: עומר בן סימון, גלעד לוסטיג

מחכים בקוצר רוח לפיצ'רים שלכם, חברים וחברות.

עיצוב הסאונד הטוב ביותר:
"ימים נוראים" – תולי חן, אלכס קלוד
"מילים נרדפות" – סנדי נוטריאני, מרינה קרטז
"עיניים שלי" – ניר אלון, אביב אלדמע
"קולות רקע" – מיכאל גורביץ', מיכאל רויטיך
"קצפת ודובדבנים" – אביב אלדמע, יהב שמש

"מילים נרדפות" הוא הסרט היחיד שלא כשיר לאופיר, אבל עדיין משמח אותנו כשגילינו לאחר בחירת החמישייה שיש לנו גם נציגות נשית פה, משהו נדיר עד לא קיים באופיר עצמו בדרך כלל.

המוזיקה המקורית הטובה ביותר:
"אורי זוהר חוזר" – רן שם-טוב
"גאולה" – אסף תלמודי
"הגולם" – טל ירדני
"הצלילה" – ישראל ברייט
"קולות רקע" – אשר גולדשמיט

הבטחנו לכם שאצלנו הסרטים התיעודיים יוכלו להתמודד כשווים, והנה זה לראשונה עם המוזיקה של רן שם-טוב ל"אורי זוהר חוזר". באופיר עצמו זה לא יוכל לקרות.

העריכה הטובה ביותר:
"אורי זוהר חוזר" – יניב סגלוביץ'
"הבלתי רשמיים" – אריק להב ליבוביץ'
"מילים נרדפות" – נטע בראון, ערה לפיד
"עיניים שלי" – ירון שני
"קינג ביבי" – נטע דבורקיס, דן שדור

והפעם לא פחות משני סרטים תיעודיים מבין החמישייה הסופית שלנו. אבל מעבר לכך, כמובן שאי אפשר הרי בלי להב ליבוביץ' שהשנה גם הוציא ספר על עריכה בשפת הקודש אז ברכות על זה. וזה גם הזמן שלנו להביע את צערנו על כך שזו תהיה המועמדות האחרונה של אחת מבכירות העורכות של הקולנוע הישראלי לדורותיו, ערה לפיד, שהלכה בשנה שעברה לעולמה.

ימים נוראים

התסריט הטוב ביותר:
"אישה עובדת" – מיכל אביעד, שרון אזולאי, מיכל ויניק
"מילים נרדפות" – נדב לפיד, חיים לפיד
"קולות רקע" – זיו ברקוביץ', יבגני רומן
"קצפת ודובדבנים" – גור בנטביץ'
"תל אביב על האש" – סאמח זועבי, דן קליינמן

קבוצה מעניינת ומשונה מרכיבה את המועמדים לפרס התסריט, מבמאיות ובמאים, לצלמים, ולדוקטורים. קליינמן של "תל אביב על האש" לא יוכל להיות מועמד באופיר על סעיף האזרחות, אבל אנחנו מאמינים שזועבי ייצג אותו בכבוד.

הליהוק הטוב ביותר:
"ימים נוראים" – אורית אזולאי
"מילים נרדפות" – אורית אזולאי
"קולות רקע" – לימור שמילה
"קצפת ודובדבנים" – גלית אשכול
"תל אביב על האש" – גלית אשכול

במקרה לחלוטין יצאה לנו רשימה שמורכבת משלוש מלהקות, כולן אהובות אופיר ידועות. שלושתן, לדעתנו, חשבו מחוץ לקופסא ומצאו שחקנים מרתקים שלא הכרנו, כשאשכול ב"קצפת ודובדבנים" ליהקה סרט שבו כל תפקיד מייצג משהו על רצף תולדות הקולנוע הישראלי החדש.

האיפור הטוב ביותר:
"הבלתי רשמיים" – אורלי רונן, סיגלית גראו, נעם בן משה
"הגולם" – אנדרייז׳בה אלנה
"הצלילה" – כרמית בוזגלו
"עכו חלומות" – כרמית בוזגלו
"קולות רקע" – כרמית בוזגלו

גם פה הופתענו לראות ששלושה סרטים מתוך המועמדים שלנו הם של אותה מאפרת. שנה עסוקה לכרמית בוזגלו, מסתבר. "הגולם" איננו כשיר לאופירים בקטגוריה הזו.

הצילום הטוב ביותר:
"15 שנה" – יניב לינטון
"אישה עובדת" – דניאל מילר
"ימים נוראים" – עמית יסעור
"מילים נרדפות" – שי גולדמן
"קצפת ודובדבנים" – גיא רז

מהוותיקים ביותר ועד מישהו שצילם את פיצ'ר הבכורה שלו, חמשת המופלאים של הקטגוריה הזו עמדו מול לא מעט אתגרים, משוטינג מורכב דרך דלות אמצעים, אבל בראו כמה מהאימג'ים הבלתי נשכחים של השנה בקולנוע.

הגולם

הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר:
"אב ובנו" – הפקה ובימוי: הלל ראטה
"אליפלט – דוד שלי גיבור" – בימוי: שקד גורן, הפקה: אמיר הראל, איילת קייט
"ביחד לבד" – בימוי: מיה טיברמן, כנרת חי גלאור; הפקה: שלום גודמן
"חוף המועד" – בימוי והפקה: אורי שמאלי
"מתנחלת" – בימוי: איריס זכי; הפקה: איריס זכי, אסנת סרגה

הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך מלא:
"אורי זוהר חוזר" – בימוי: דני רוזנברג, יניב סגלוביץ'; הפקה: דני רוזנברג
"במדבר – דיפטיך תיעודי" – בימוי: אבנר פיינגלרנט; הפקה: הגר סעד שלום, שלומי אלקבץ, דנאי אילון, גלית כחלון
"יונתן אגסי הציל את חייו" – בימוי: תומר הימן; הפקה: ברק הימן, תומר הימן
"סיבת המוות" – בימוי והפקה: רמי א. כץ
"קינג ביבי" – בימוי: דן שדור; הפקה: לירן עצמור

שחקנית המשנה הטובה ביותר:
לובנה אזאבל – "תל אביב על האש"
קלאודיה דוליצ'י – "הצלילה"
זוהר מידן – "היום שאחרי לכתי"
דניאלה קרטס – "ימים נוראים"
לואיס שבילו – "מילים נרדפות"

פה עשינו בלאגן נוראי, אנחנו מתנצלים על זה. אז הנה רגע להסביר. כזכור, אנחנו מחליטים בעצמנו לגבי החלוקה לתפקידים ראשיים ומשניים בשונה מהרישום באקדמיה. כך, לדוגמא, מידן מתמודדת באופיר כשחקנית ראשית, אבל אנחנו הרגשנו בנוח יותר לשבץ אותה כאחד מחמשת שחקניות המשנה שלנו השנה. מעבר לזה, שתי מועמדות אחרות שלנו (אזאבל ושבילו) אינן יכולות להתמודד באופיר על סעיף האזרחות. זה אומר שמתוך חמש הנבחרות שלנו, רק שתיים אולי עוד יגיעו לאופיר: דוליצ'י בתפקיד האמא המטריאכלית של גיבורי "הצלילה", וקרטס המגלמת את נאווה, בחירת לבו הראשונה של יגאל עמיר.

שחקן המשנה הטוב ביותר:
יניב ביטון – "תל אביב על האש"
אמיתי יעיש בן אוזיליו – "ימים נוראים"
מנשה נוי – "אישה עובדת"
יוסף סוויד – "תל אביב על האש"
אודי פרסי – "15 שנה"

גם בחמשת שחקני המשנה שלנו יש קצת סטייה מהאופיר. נוי, לדוגמא, נרשם כשחקן ראשי על "אישה עובדת", וסוויד כלל לא מוזכר מטעם "תל אביב על האש". בדיוק בשביל זה אנחנו פה.

סוויד ואזאבל. תל אביב על האש

השחקנית הראשית הטובה ביותר:
מריה בלקין – "קולות רקע"
לירון בן שלוש – "אישה עובדת"
מיטל גל-סוויסה – "בזמק"
חני פירסטנברג – "הגולם"
נלי תגר – "בשורות טובות"

שנה מעט משונה לשחקניות ראשיות באופיר, אבל מעניין לראות על איזה מגוון רחב של סרטים חולשות המועמדות שלנו. מקומדיות לדרמות לסרטי אימה, אבל המשותף העיקרי – בערך – הוא שכולן צריכות להתמודד מול גברים שלא באמת רואים אותן.

השחקן הראשי הטוב ביותר:
יהודה נהרי הלוי – "ימים נוראים"
טום מרסייה – "מילים נרדפות"
ערן נעים – "עיניים שלי"
משה פולקנפליק – "גאולה"
שולי רנד – "הבלתי רשמיים"

בשונה מהאוסקר, אני לא בטוח אם אי פעם היה מצב באופיר בו שניים מהשחקנים היו מועמדים על גילום אנשים אמיתיים. אני אצטרך לבדוק את זה. בכל מקרה, רנד והלוי שניהם כוכבים של ביוגרפיות-פוליטיות-היסטוריות ששינו את המדינה. נציגות משמעותית גם יש לשחקנים שמגלמים דמויות על הקשת הדתית-מסורתית של ישראל, ואחד שברח הכי רחוק מהישראליות שאפשר. או לפחות ניסה. בכל מקרה, טירוף של קטגוריה השנה והיינו יכולים להוסיף פה בקלות עוד חמישה שחקנים מעולים אחרים, אבל החלטנו לשמור על מתכונת החמישייה.

הבימוי הטוב ביותר:
מיכל אביעד – "אישה עובדת"
גור בנטביץ' – "קצפת ודובדבנים"
ירון זילברמן – "ימים נוראים"
נדב לפיד – "מילים נרדפות"
ירון שני – "עיניים שלי"

בשונה מבדרך כלל, אין לנו השנה במאי ביכורים בחמישייה אלא קבוצה משופשפת למדי, שלהוציא את לפיד לכולם פילמוגרפיה שנעה הקו שבין הבדיוני והתיעודי.

הסרט הטוב ביותר:
"אישה עובדת" – אמיר הראל, איילת קייט
"ימים נוראים" – דוד זילבר, שרון הראל, תמר סלע, ירון זילברמן, משה אדרי, רות כץ, רון לשם
"מילים נרדפות" – סעיד בן סעיד, אסנת הנדלסמן קרן, מישל מרקט, טליה קלינהנדלר
"קולות רקע" – אברהם פרחי, חיליק מיכאלי, תמי ליאון, איתן אבן, משה אדרי, לאון אדרי
"קצפת ודובדבנים" – גור בנטביץ', רונן שגיא, שלמה קרמר

ואלו חמשת הסרטים האהובים עלינו מבין מתמודדי אופיר 2019. שוב נזכיר שלכל אחד מאתנו בנפרד הייתה רשימה די שונה, אבל מבחינת סריטה זה התמהיל האולטימטיבי. עכשיו מעניין כמה נהיה מסונכרנים עם שאר חברי האקדמיה. נגלה בקרוב.

מילים נרדפות

סיכום מועמדויות (סרטים באורך מלא):
"מילים נרדפות" – 10
"ימים נוראים" – 9
"קולות רקע" – 9
"קצפת ודובדבנים" – 7
"אישה עובדת" – 6
"תל אביב על האש" – 6
"הבלתי רשמיים" – 5
"הגולם" – 5
"עיניים שלי" – 4
"אורי זוהר חוזר" – 3
"הצלילה" – 3
"15 שנה" – 2
"גאולה" – 2
"קינג ביבי" – 2
"בזמק" – 1
"במדבר – דיפטיך תיעודי" – 1
"בשורות טובות" – 1
"היום שאחרי לכתי" – 1
"יונתן אגסי הציל את חיי" – 1
"סיבת המוות" – 1
"עכו חלומות" – 1