סרטים חדשים: ״ג'ון וויק 3״, ״מלחמה פרטית״, ״מעודדות הזהב״, ״גם השמש היא כוכב״

אמש נפתח פסטיבל הקולנוע ה-72 של קאן, ממנו הפעם לא יהיו לנו דיווחים כי נבצר ממני לנסוע השנה. אני לא עצוב כלל, מה פתאום. ובכל מקרה מתנצל על שלא יפורסמו פה טקסטים ראשונים על כמה מהסרטים המסקרנים של השנה כולה, כפי שהרגלנו. בישראל מתכוננים לבואו של דוקאביב, אחריו יגיע רצף של שלושה פסטיבלים שכבר מתחילים לפרסם תוכניות – הגאה, דרום, והסטודנטים. נתייחס לכולם בהקדם, כנראה לפי סדר כרונולוגי. בינתיים, יש ארבעה סרטים חדשים (ואמריקאים) שמגיעים אל בתי הקולנוע ועוד כמות זהה לפחות של המלצות צפייה ביתית.

״ג'ון וויק 3״ (John Wick: Chapter 3 – Parabellum) מביא אותנו אל סיום טרילוגיית המתנקש הסטואי בגילומו של קיאנו ריבס. למי שפספסו את הסרטים הקודמים, תקציר: הם הרגו את הכלב שלו, הוא הורג אותם. הרבה דם נשפך מאז הסרט הראשון ב-2014, ואז לפני שנתיים התהפכו היוצרות כאשר וויק הפך לקורבן ולמטרה לחיסול, מה שהוביל לעוד יותר דם. את הסרט הנוכחי הוא מתחיל בעמדת נחיתות בלתי אפשרית כאשר חוזה שמן מוצע לכל מי שיצליח לשים סוף לסיפור שלו, אבל וויק הוא לא אחד שמוותר בקלות. איאן מקשיין, לורנס פישבורן ועוד מגוון דמויות משנה שוות, כאשר התוספות המשמעותיות הפעם הן האלי ברי, אנג׳ליקה יוסטון ומארק דקסקוס. ומה זו התוספת בשם הלועזי? הלחם של שתי מילים בלטינית שפירושן ״היכון למלחמה״. הבמאי הוא צ'אד סטהלסקי בפעם השלישית, והתסריטאי דרק קולסטד חוזר אף הוא, כאשר יחד איתו חתומים על התסריט עוד שלושה: שיי האטן, כריס קולינס ומארק אברמס. ברגע שיהיה מותר להעלות סקירה, כך נעשה.

״מלחמה פרטית״ (A Private War), הסרט שכמעט והיה מועמד לאוסקר בשנה שעברה, מוצא סוף סוף את מקומו גם בלוח ההפצה הישראלי. רוזמונד פייק, אם תצליחו לזהותה, מגלמת את עיתונאית המלחמות הנודעת מארי קולווין. לאחר שהסרט מבסס את מעמדה כמי ששולחת את עצמה לכל מקום בו יש סכסוך עקוב מדם כדי להעניק קול למושתקים, ניצבת בפניה המשימה הקשה בקריירה – מלחמת האזרחים בסוריה. מתלווה אליה צלם עיתונות מפורסם אף הוא, אותו מגלם ג׳יימי דורנן, ואל הפרצופים המוכרים יותר בקאסט אפשר להוסיף את סטנלי טוצ׳י וטום הולנדר. הבמאי הוא הדוקומנטריסט בדרך כלל מתיו היינמן, שכן היה מועמד לאוסקר אבל על סרטו ״ארץ הקרטל״, ועובד כאן עם הצלם הדגול רוברט ריצ׳רדסון. את התסריט כתב אראש אמל (״גרייס ממונאקו״) על-פי מאמר של מארי ברנר מהוואניטי פייר. תיתכן סקירה.

״מעודדות הזהב״ (Poms) הוא קומדיה על בית אבות שקמה בו קבוצת מעודדות קשישות, וזה כמעט כל מה שצריך לדעת עליו כדי להחליט לכאן או לכאן באשר לצפייה בו. כדי לסייע בהחלטה אציין שבתפקיד הראשי מככבת דיאן קיטון, הנוטשת את ניו-יורק לטובת חיים בדיור לגיל השלישי בחלק השמשי והירוק של מדינת וירג׳יניה. שם היא פוגשת אישה אנרגטית בגילומה של ג׳קי וויבר המשיבה אותה לימי הלימודים, אז הייתה מעודדת, מה שמוביל משום מה לרעיון לגייס עוד כמה נשים בגילן ולהתאמן בהנפת פונפונים. בתפקידי משנה אפשר למצוא את סיליה ווסטון, ריאה פרלמן ופאם גריר, בין היתר, ואת הסרט ביימה זארה הייס (גם היא דוקומנטריסטית בדרך כלל), שגם כתבה יחד עם שיין אטקינסון.

״גם השמש היא כוכב״ (The Sun Is Also A Star) היא כותרת שאולי מוכרת ממדף הספרים, שכן מדובר ברב מכר מאת ניקולה יון שזוכה כעת לעיבוד קולנועי של הבמאית ריי רוסו-יאנג (״לפני שאפול״) והתסריטאית טרייסי אוליבר (״טיול בנות״, ״בוסית בקטנה״). בתפקידים הראשיים אפשר למצוא את יארה שהידי וצ׳רלס מלטון, שניהם פונים במוצהר אל בני נוער – הוא מ״ריברדייל״ והיא מ״בוגרת-כזה״. בסרט, היא צעירה רציונלית עם חיבה למדעים ושנאה לרוחניות, והוא סטודנט שמאמין בגורל ובאהבה וכותב שירה. הם נפגשים במקרה ויש לו חצי יום לשכנע אותה להתאהב בו, אם הבנתי נכון את הטריילר, כי היא ומשפחתה מגורשים מניו יורק סיטי חזרה לג׳מייקה. לא בטוח שהבנתי איך זה עובד אבל ייתכן גם שחטאתי לעלילה וכל זה הרבה יותר נהיר והרבה פחות דביק מאיך שזה נשמע. שקיעות על רקע העיר הפוטוגנית מובטחות, בכל מקרה. מהפוטוגניות של הכוכבים אפשר להתרשם בתמונה לעיל וגם בזו שכאן.

צפייה ביתית:

עלו לאחרונה בכל השירותים כמה סרטים ששווים אזכור, ולא ציינתי בגלל שלל המועדים של תחילת החודש ששיבשו קצת את המדור. ״עץ האגס הפראי״ של ג׳יילן ו״קליימקס״ של גספר נואה בטח ייראו לגמרי אחרת בסלון לעומת אולם קולנוע, אבל גם אולי יהיו יותר קלים לצליחה, כל אחד מסיבותיו. אליהם אפשר אולי להוסיף את ״מלכת הקליעים״ (Miss Bala), רימייק אמריקאי-מקסיקני לסרט באותו השם שדי חיבבתי בתחילת העשור. קתרין הארדוויק (״דמדומים״) מביימת וג׳ינה רודריגז מככבת כצעירה שמסתבכת בפשע ותחרות יופי כאחד. כל הסרטים הנ״ל זמינים בכל שירות שרק תבחרו, נדמה לי.

הבית שג'ק בנה (The House That Jack Built) – אם אנחנו כבר בטריטוריות ארטהאוס, מגיע אל ה-VOD של יס ושל הוט ב-16.5 (שזה מחר). הסרט האחרון (לעת עתה) של לארס פון טרייר לא הופץ בקולנוע בארץ, אבל הבנתי שמצא מעריצים בסינמטקים. אני לא השתגעתי, בלשון המעטה, על מעשיית האימה הצינית של הבמאי ובה מאט דילון מגלם רוצח סדרתי שחש עצמו אמן החכם מכולם.

בית המטבחיים רולז (Slaughterhouse Rulez) – יגיע אל סלקום TV ביום שישי ה-17.5 ועל פניו נשמע כמו משהו ששווה לבדוק. מדובר בקומדיית אימה של הבמאי קריספיאן מילס (״פחד מופלא מהכל״), עם קאסט שכולל את מרגו רובי, סיימון פג, ניק פרוסט, מרטין שין, אסא באטרפילד ופין קול. העלילה מספרת על פנימייה בה המעמדות חשובים מהכל, עד שנפער בה פתח לגיהנום ויצוריו מתחילים לצאת משם.