סרטים חדשים: ״אגדת המלך שלמה״, ״פסיפיק רים: המרד״, ״אהבה בדרכים״, ״פדינגטון 2״, ״בחזרה מטואיצ'י״, ״טרף לילי״, ״הקדמונים״, ״הנה בא הגראמפ״, ״לעוף על אפריקה״

אחרי סוף השבוע הקודם והרזה, המדור צריך להתמודד הפעם עם כמות משולשת של סרטים חדשים לכבוד חג הפסח וחופשתו שיחולו בשבוע הבא. מזל שהעברתי את ״להתראות שם למעלה״ (Au Revoir La-Haut), סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי, לנגלה הקודמת. עם זאת, אפשר בהחלט להתייחס אליו שוב ולציין יחד איתו עשרה סרטים שעולים לאקרנים. בדיוק חצי מהם מכוונים לילדים והוריהם ולכן יזכו ליחס מיוחד בסקשן נפרד משלהם. עוד אנצל את המדור כדי להתנצל שאני כבר לא מעבה אותו כמו פעם בדיווח על אירועים ועניינים שמעבר לתחום ההפצה המצומצם, בגלל חוסר פנאי וזמן מצידי להקדיש לנושא, וגם להזכיר שזהו המקום לכל מיני דיונים אוף-טופיקיים בתגובות. מה שנהיה מאיזור התגובות של סריטה השבוע מצד אחד משמח בשל הפעילות הרבה, ומצד אחר קצת משבש את היכולת שלי לעקוב אחרי המתרחש בכזו תפזורת. אז כתזכורת, אחת הסיבות שהמדור הספציפי הזה קיים הוא כדי שלכל סרט שמוקרן בישראל יהיה מקום לדון בו, בין אם כתבנו עליו ובין אם לא, ולכן גם טרמפיסטים על ענייני השעה או השבוע מוזמנים ומוזמנות לכאן יותר מאשר לכל פוסט אחר, כדי לדון בעניינים אפילו אם הם לא קשורים לכלום.

״אהבה בדרכים״ (The Leisure Seeker), סרטו של פאולו וירזי (״הון אנושי״, ״חיים משוגעים״) מעתיק את הסגנון הקומי-דרמטי של הבמאי האיטלקי להפקה אמריקאית. כפי שניתן להתרשם בתמונה לעיל, בסרט מככבים הלן מירן ודונלד סאתרלנד, כזוג פנסיונרים היוצא למסע ברחבי ארצות הברית בקרוואן הממונע שלהם. שמו של כלי הרכב והבית הנייד הוא ככותרת הלועזית של הסרט וכן של הספר מאת מייקל זדוריאן אותו עיבדו למסך וירזי ותסריטאיו הקבועים – סטיבן אמידון, פרנצ׳סקה ארצ׳יבוג׳י ופרנצ׳סקו פיקולו. עופר כבר כתב על הסרט בפסטיבל ונציה, עוד בטרם זכה לשם עברי רשמי ולכן החליט, רחמנא ליצלן, פשוט לתרגם. עוד קיטורים שלי על שמות עבריים יגיעו רק בחלק הבא של המדור.

״פסיפיק רים: המרד״ (Pacific Rim: Uprising) יבקש להמשיך את הצלחת קודמו, סרטו של גיירמו דל טורו מ-2013, שלא שב אל כס הבמאי והותיר אותו לסטיבן ס. דה-נייט, במאי ומפיק טלוויזיה שחתום בין היתר על סדרות כמו ״דרדוויל״, ״ספרטקוס״, ״סמולוויל״ ו״אנג׳ל״. כמצופה, הוא אסף צמד תסריטאיות מעולמו שלו, קירה סניידר (״The 100״, ״סיפורה של שפחה״) ואמילי קרמייקל (״The Adventures of Ledo and Ix״), וחיזק בכותב של סרטי ״הרץ במבוך״, ט.ס נאולין. גם לפני המצלמה התבצעו חילופים ואל רינקו קיקוצ׳י, צ׳ארלי דיי וברן גורמן שחוזרים לסיבוב נוסף, מצטרפים ג׳ון בויגה, סקוט איסטווד, אדריה ארחונה, טיאן ג׳ינג וקיילי ספאני. בויגה מגלם את הצאצא של גנרל פנטקוסט (אידריס אלבה) מהסרט הראשון, בו כזכור מפלצות ענק המכונות קייג׳ו ממימד אחר פלשו אל כדור הארץ ונהדפו בידי רובוטים גדולים לא פחות שנקראים ייגרים. האתגרים בסרט הנוכחי יהיו גדולים יותר, תרתי משמע. אגב, מדובר בהפקה סינית-אמריקאית, אז הפעם יהיה קשה יותר להאשים את הוליווד בקריצה לקהל האסייאתי. תיתכן סקירה.

״בחזרה מטואיצ'י״ (Jungle) אמנם נראה ברגע הראשון כמו עוד תרגום מפוקפק, אבל זהו למעשה שם הספר עליו מבוסס הסרט – הפקה אוסטרלית-קולומביאנית לסיפורו של המטייל הישראלי יוסי גינסברג, שבתחילת שנות ה-80 אבד בג׳ונגלים של בוליביה ושרד בגפו שלושה שבועות. את התרמילאי מגלם דניאל רדקליף, לא בדיוק צבר נודע בפעם האחרונה שבדקתי אבל אין סיבה להתלונן על כך. הוא חובר אל מטיילים נוספים בחיפוש אחר הרפתקה שמובילה אותו אל מעבה יערות האמזונס. הבמאי הוא גרג מקלין (״The Belko Experiment״) ועל העיבוד התסריטאי לספרו של גינסברג חתום ג׳סטין מונג׳ו (״פארסקייפ״). עוד מככבים: אלכס ראסל, תומאס קרצ׳מן, יסמין קאסים, לילי סאליבן וג׳ואל גקסון. לא כתבנו על הסרט כשהבליח בפסטיבל חיפה האחרון, אז אולי זו הזדמנות לתקן.

״טרף לילי״ (The Strangers: Prey at Night) מביא אותנו אל מחזות מותחני האימה, כך שלא מן הנמנע שאור או לירון יטפלו בו בהמשך. למעשה, אור איזכר את קודמו, ״The Strangers״, בפרויקט ״20 שנים – 20 עלילות לוקיישן בלתי נשכחות״. הסרט ההוא לא הופץ בישראל אבל על פי תיאור העלילה אין חובה לראותו כדי להבין את החדש – שלושה פסיכופטים חבושי מסכות מתדפקים על דלת קרוואן של משפחה נופשת והופכים את החופשה לסיוט. אפשר רק לקוות שהקרוואן של מירן וסאתרלנד מהסרט שהוזכר לעיל אינו חונה באותו פארק טריילרים כמו של גיבוריו חסרי המזל של הסרט הנוכחי. מי שביים הוא ג׳והנס רוברטס (״47 מטר״, ״הצד האחר של הדלת״), על פי תסריט עליו חתומים בן קאטיי ויוצר הסרט הראשון – בריאן ברטינו (״המפלצת״). בקאסט אפשר למצוא את כריסטינה הנדריקס, מרטין הנדרסון, ביילי מדיסון, לואיס פולמן ואמה בלומי.

סרטים לילדים ולכל המשפחה לכבוד החג

״אגדת המלך שלמה״, ראשון בסדרת הסרטים המדובבים לפוסט זה, המתהדר בכך שעברית היא שפת המקור שלו. סרטו של המאייר והאנימטור הוותיק חנן קמינסקי שואב השראה לא רק מסיפורי התנ״ך אודות המלך החכם שבכותרת, אלא ספציפית מאגדות חיים נחמן ביאליק. שלמה המלך מצוי בסרט בימי נעוריו ובראשית מלכותו, מסובך בעלילה רומנטית עם מלכת שבא ונסיכת עמון, וניצב מול משימה הרת גורל – להשיב את אשמדאי אל בטן האדמה, שם כלא אותו דוד המלך וממנה ברח כדי לנסות ולכבוש את ירושלים. יש גם חיות מדברות כנהוג בסרטים מונפשים, אבל הפעם יש תירוץ עלילתי בדמות המלך המדבר את שפות בעלי החיים. בין התורמים את קולם אפשר להזכיר את עודד מנשה, עדן הראל, אורי ליזרוביץ, רות אסרסאי, אורי פפר וחנה לסלאו. עופר פרש את רשמיו אודות הסרט בימי פסטיבל חיפה.

״פדינגטון 2״ (Paddington 2) משיב למסך את הדובון האהוב שיצר הסופר מייקל בונד, שלוש שנים אחרי העיבוד הקודם והמושלם של פול קינג (״מייטי בוש״) השב לכס הבימוי. בניגוד לעמיתיו, סרט זה מונפש חלקית – פדינגטון ודמויות דוביות אחרות נוספו לסרט המצולם בתהליך של אנימציה ריאליסטית, שכבר הוכיחה את עצמה בקודם. לכן, זה יכול להיראות מעט משונה ששחקנים כמו יו גרנט או סאלי הוקינס יהיו מדובבים לעברית, ולא רק הדובון שנשמע כמו בן ווישאו בגרסה המקורית וכמו מיכאל אלוני בדיבוב לעברית. אבל אם זה מה שיביא לקולנוע כמה שיותר קהל – אני בעד. מדובר בסרט שהוא מעדן אמיתי, כמו קודמו, אלא שהפעם הדוב הפרואני התגבר על רוב קשיי ההגירה וחי כלונדוני בבית משפחת בראון. געגועיו לדודתו לוסי גורמים לו לחפש עבורה מתנה מיוחדת, וכבר כאן תודו שזה התקציר המקסים ביותר שקראתם או קראתן מזה זמן מה. התסבוכת מגיעה כאשר הספר אותו מבקש פדינגטון לרכוש נגנב בידי שחקן עבר שירד מגדולתו (יו גרנט, בתפקיד לא פחות ממדהים). גם יו בונוויל, ג׳ולי וולטרס, ג׳ים ברודבנט, פיטר קאפלדי ועוד כמה שבים מהסרט הבכור, יחד עם חיזוקים דוגמת ברנדן גליסון. סקירה בוא תבוא.

״הקדמונים״ (Early Man) משאיר אותנו בבריטניה ומשיב אל תחומי האנימציה הקלאסית, סטופ-מושן של דמויות פלסטלינה ליתר דיוק (תמונה להמחשה בתחתית הפוסט). אנימציה מהסוג שהפך מזוהה עם אולפני ארדמן בכלל והבמאי ניק פארק בפרט, בסרטיהם של וואלאס וגרומיט, שון כבשון, או ב״מרד התרנגולים״. הפעם שב היוצר אל לפני ואחרי תקופת האבן, החל מנחיתת המטאור שהכחיד את הדינוזאורים (על פי תיאוריה מקובלת) והוליד את הכדורגל (על פי הסרט), ועד להתנגשות בין שבט שוכני מערות ואנשי עידן הברונזה המתקדם. השיא, אם לא ניחשתם או ניחשתן, יהיה משחק כדורגל ביניהם. בגרסה העברית אפשר יהיה לשמוע את אלי פיניש ואופירה אסייג, שמחליפים מבחינת הצופה הישראלי/ת את אדי רדמיין, טום הידלסטון, מייזי וויליאמס, טימותי ספול ורוב בריידון, אם למנות כמה. סקרתי את הסרט המאכזב הזה מבעוד מועד.

״הנה בא הגראמפ״ (Here Comes the Grump) מבוסס על הסדרה המצויירת ששודרה בישראל בשם ״הזעפן״, אבל אולי שנות ה-90 אינן מוכרות למי שנתן את כותרת הכלאיים העברית. את ה״גראמפ״ מדבב בגרסה שתוקרן בישראל טל פרידמן ובמקור עושה זאת איאן מקשיין, כיאה להפקה בריטית-מקסיקנית בבימויו של אנדרס קוטרייה (״חתול בצמרת: ההתחלה״). הסיפור מתחיל עם ילד בעל דמיון מפותח המוצא בפארק הישן של סבתו קסם אחרון שנותר בו, ונשאב אל ארץ אגדית ומלאת פלאות, שבה גם שוכן הזעפן שרק רוצה לבאס. סליחה, הגראמפ, התכוונתי הגראמפ.

״לעוף על אפריקה״ (A Stork's Journey) מוריד אותנו עוד יותר למטה בסולם הייבוא המונפש לישראל. מדובר בסרטם החדש של "אופססס! בול הגיע המבול…" הבמאי טובי גנקאל והעורך רזה ממרי. אם גם לכן ולכם כאב לקרוא את השם העברי של סרטם הקודם, אולי תסכימו איתי שמדובר בשדרוג הפעם, למרות שמפיצי ישראל חייבים כבר להפסיק לעוף על המילה ״לעוף״ רק כי יש בסרט ציפורים. ואכן, גיבורנו הפעם הוא ציפור דרור הגדל בין חסידות, אך נותר מאחור בעונת הנדידה ליבשת החמה מחשש שלא ישרוד את המסע. כמובן שהוא יוצא לנדידה משלו כדי להוכיח לכולם מה הוא שווה, יחד עם עוד בעלי כנף שכמותו – אחד מהם אפילו דמיוני (כך בתקציר). ניסיתי למצוא מי מדבב בגרסה העברית, אך לשווא.