סרטים חדשים: ״בוגד משלנו״, ״המרוץ״, ״עץ הזית״, ״יום האם״, ״ללכת בדרכך״ ועדכוני פסטיבלים
1 ביוני 2016 מאת אורון שמירחמישה סרטים חדשים מצטרפים אל לוח ההקרנות בסוף השבוע הראשון של יוני. בדרך כלל אני יודע פחות או יותר איך לסדר את הסרטים, הפעם נראה לי שאין אחד חשוב או מדובר מרעהו, אבל שימו לאנומליה – יש יותר במאיות מאשר במאים בסרטי השבוע. בנוסף, כיוון שמדובר בחודש עם הכי הרבה פסטיבלים מקומיים, פינת הפלוס תהיה מוקדשת בעיקר לעשיית סדר בכל החדשות אודותיהם, כאשר כמובן שכל פסטיבל יקבל פוסט משלו בזמן המתאים.
״בוגד משלנו״ (Our Kind of Traitor) הוא העיבוד הקולנועי הנוכחי לספר של אמן המתח והריגול ג'ון לה קארה (״החפרפרת״, ״איש מבוקש מאוד״). הפעם זהו זוג בריטי תמים (יואן מקגרגור ונעמי האריס) שבמהלך חופשה במרוקו נופל ברשתו של מאפיונר רוסי כריזמטי (סטלן סקארסגארד השבדי). הוא מסבך אותם במסע ביון לאורך ולרוחב יבשת אירופה, כאשר אל המשחק מצטרפים גם סוכן MI6 (דמיאן לואיס) וכמה ממשלות. חוסיין אמיני (״דרייב״, ״שני פנים לינואר״) כתב את התסריט, סוזנה ווייט (״Generation Kill״, ״נני מקפי 2״) ביימה. צפו לביקורת שלי בעכבר העיר, וכנראה לסקירה גם בסריטה.
״המרוץ״ (Race), שמכיל כפל משמעות שלא ניתן לתרגם לעברית, עוסק בריצה כשם שהוא ודאי גם עוסק בגזע. הסרט מתחקה אחר סיפורו של ג'סי אוונס, האתלט האפרו-אמריקאי שייצג את ארה"ב באולימפיאדת ברלין תחת עיניו הבוחנות של אדולף היטלר, וניפץ את תיאוריית העליונות הארית עם שיאים שלא נראו כמותם. סטיבן ג'יימס מגלם את האצן והקופץ לרוחק, ואותו מקיף קאסט מכובד למדי: ג'רמי איירונס, וויליאם הרט, ג'ייסון סודייקיס וגם קריס ואן הוטן בתפקיד לני ריפנשטאל, וברנבי מטשורט בתור יוזף גבלס. את הסרט ביים סטיבן הופקינס (״אבודים בחלל״, ״הטורף 2״) על פי תסריט של ג'ו שראפנל ואנה ווטרהאוס (״פרנקי ואליס״). גם על הסרט הזה אכתוב לעכבר העיר.
״יום האם״ (Mother's Day) מצטרף אל סדרת סרטים שביים גארי מארשל הכוללים אנסמבל נוצץ ושזירת מספר עלילות המתרחשות ביום מסויים בשנה. אחרי ״יום האהבה״ ו״סילבסטר בניו יורק״ אני ממש מחכה שהם יגיעו כבר ליום השואה, אבל אפילו סיינט פטריק'ס דיי, אבל נסתפק במה שיש. משום מה עלילת הסרט מתרחשת על פני שבוע, ששיאו הוא יום האם, ומתמקדת בהכנות של שלושה דורות ליום זה. הכוכבים שתרמו עצמם לסרט הם ג'וליה רוברטס, ג'ניפר אניסטון, קייט הדסון וג'ייסון סודייקיס (שוב הוא). מלבד מארשל, על התסריט חתומים גם טום היינס ומתיו ווקר (שעבדו עם הבמאי על ״יומני הנסיכה״) וכן לילי הולנדר ואניה קוצ'וף הטירוניות.
״ללכת בדרכך״ (Me Before You) מבוסס על סדרת הספרים של ג'וג'ו מויס, שגם כתבה את התסריט לעיבוד הקולנועי, עליו חתומה הבמאית תיה שארוק. במרכז העלילה מערכת היחסים הנרקמת בין צעירה המאבדת את עבודתה (אמיליה קלארק), המתחילה לטפל בבחור שהפך למשותק בעקבות תאונת אופנוע (סם קלאפין). על פי הקדימון הארוך, שמגלה הרבה (אולי יותר מדי), אפשר להניח בוודאות שמדובר בדרמה רומנטית. עוד משתתפים: ונסה קירבי, ג'נט מקטיר וצ'רלס דאנס. אור כתב עליו לכלכליסט.
״עץ הזית״ (The Olive Tree) מגיע אלינו מספרד, ומספר על משפחה שורשית היוצאת למסע להשבת עץ זית בן 2,000 שנה שהיה נטוע בשטחם ונקנה על-ידי מוזיאון בגרמניה. בסרט מככבים אנה קסטיו, חבייר גוטיירז, פפ אמרוס ומנואל קוצ'אלה. הבמאית היא איסיאר בוליין (״קח את עיניי״) ואת התסריט כתב בן-זוגה, פול לאברטי, המרבה לשתף פעולה עם קן לואץ'. כולל בסרטו החדש וזוכה דקל הזהב ״אני, דניאל בלייק״.
פלוס – המדריך המקוצר והמזורז להמשך עונת הפסטיבלים
פסטיבל דוקאביב – שננעל במוצ״ש הוסיף את פרס חביב הקהל, שתמיד מחולק רק אחרי הנעילה. אז למען הפרוטוקול, הפעם הכבוד נפל בחלקו של ״הסודות של איידה״ של אלון שוורץ, בעוד למקום השני הגיע ״שלושה אחים ומערה״ של תמר טל, והאחרון על הפודיום היה ״החולמים מבבילון״ של רומן שומונוב, כולם סרטים ישראליים (למרות שכל סרטי הפסטיבל הועמדו לפרס זה). הפסטיבל גם דיווח על מעל ל-50 אלף מבקרים ומבקרות השנה, מה ששוב מציב אותו כשווה ערך לפסטיבלים של ירושלים וחיפה, למרות שהוא כביכול פסטיבל נישה (לקולנוע דוקומנטרי), אבל הגיוון והנאמנות של הקהל כנראה עשו את שלהם, בשילוב עם התוכניה המפתה.
פסטיבל הקולנוע הגאה – שהשיק בתחילת השבוע את המהדורה ה-11 שלו, יימשך עד אמצע השבוע הבא (יום ג׳ ה-7.6 ליתר דיוק). אור הספיק לכתוב המלצות מבעוד מועד, ועופר כתב היום על אחת האטרקציות המרכזיות הנוספות של הפסטיבל, זוכה פסטיבל ונציה ״מרחוק״ של לורנצו ויגאס. אנחנו מקווים גם לנסות ולהספיק לדווח מהפסטיבל עצמו, כי מי צריך לישון או לאכול, אבל נשמח בינתיים להפנות לאתר ולשמוע רשמים שלכם ושלכן מהאירוע השנה.
פסטיבל קולנוע דרום – שייפתח ביום ראשון ה-5.6 במקביל לאחיו התל-אביבי, יגובה בפוסט המלצות שלנו בבוקר האירוע. הפסטיבל של מכללת ספיר, בו יקרינו הבוגרים את סרטיהם לראשונה ואף יתמודדו על פרסים, ייפתח עם ״אבינו״, סרטו החדש של מני יעיש, שפתח את הפסטיבל של 2012 עם ״המשגיחים״. האירועים יינעלו ביום חמישי ה-9.6 עם ״מעבר להרים ולגבעות״ של ערן קולירין, ובמהלך השבוע יוקרנו עוד מספר סרטים ישראליים בטרום בכורה, כולל יצירותיהם החדשות של איתן גרין, יניב ברמן, שמעון דותן ועוד רבים. בפסטיבל ממשיכים בשאר המסורות שלהם, הכוללות אוצרות תיעודית רחבת היקף, סרטים ישראלים עצמאיים (אם כי ללא מסגרת תחרותית, כמו בשנה שעברה), הופעות מוזיקה שוות (אני אישית חם על לתפוס את שי בן צור והרג׳סטאן אקספרס אחרי צפייה ב״ג׳ונון״ בדוקאביב) ושני פוקוסים – אחד נשי ואחד על הקולנוע של רפאל נדג׳ארי (״תהלים״, ״אבנים״, ״מעל הגבעה״). עוד כרגיל אצל הדרומיים, אורחים שבקושי שמעתי עליהם ובטח לא אפסיק להלל אחרי הפסטיבל – שני האסיאתיים מידי זי ו-ויקומטי ג׳ייסונדארה, והצמד הארגנטינאי בנחמין ניישטאט וסלינה מורגה. בפינת החידושים: נוספה מסגרת של הופעות פרינג׳, וקולנוע חן השדרותי שופץ ויהווה מסך נוסף, שיקרין בעיקר קלאסיקות – החל מ״סינמה פארדיסו״ ו״הבלתי משוחדים״ ועד ״שאגת הדרקון״ עם ברוס לי (ודאי יהיה חוויתי לצפות בו עם הקהל המאוד פעיל ומגיב של שדרות). עוד על כל הטוב הזה בהרחבה יתרה, בפוסט של ראשון בבוקר. בינתיים אפשר ורצוי להתרשם מהתוכניה המלאה באתר הפסטיבל.
פסטיבל סרטי הסטודנטים – ייפתח בדיוק כשהדרומי ייסגר, וגם השנה יעמוד בסימן הסרט הקצר ככוכב ראשי לצד הקרנת סרטיהם של האורחים מחו״ל. הרשימה המדהימה למדי כוללת את: במאי האינדי/קאלט לסירוגין דייויד גורדון גרין (״פיינאפל אקספרס״, ״פרינס אבלאנש״), הבמאי האוסטרי גוץ שפילמן (עימו אנחה סשן שאלותשובות לאחר הקרנת סרטו ״נקמה״), המפיק רוברט לנטוס (שמרבה לעבוד עם אטום אגויאן), שתי עורכות צמרת בדמות קלייר את׳רתון (שעבדה עם שנטל אקרמן) ומוניקה ווילי (משתפת פעולה קבועה עם מיכאל האנקה), וגולת הכותרת – הקולנוען הצרפתי מישל הזנוויציוס, שמבחינתי הוא קודם כל היוצר של קומדיות הריגול ההיסטריות של ״OSS 117״ ורק אחר-כך זוכה האוסקר ודקל הזהב על ״הארטיסט״. כל האורחים יעבירו כיתות אמן וישתתפו בהקרנות סרטיהם, כמובן. עוד יחגגו השנה בפסטיבל את שנת ה-30 להיווסדו, עם הקרנות של זוכים מכל הזמנים ומחווה למארגנים הראשונים, ומן העבר השני פאנלים ודיונים על ההווה והעתיד של הקולנוע. בתחום זה שוב אפרסם אירוע שאני מנחה, שני פאנלים על סדרות רשת שונות למדי המשלימות קשת סגנונית – ״הטרמפיסטים״ של יאיר אגמון ו״Confess״ של משה רוזנטל, פרוייקט שאפתני שהאתר שלו יושק בשבוע הבא. ואם כבר שאפתנות, אירוע הנעילה של הפסטיבל יהפוך את סינמטק ת״א ל״קטיפה כחולה״ של דייויד לינץ׳, יצירה שגילה הוא כגיל הפסטיבל. אם רק חלק מהרעיונות של אלה ויינברג, המנהלת האמנותית, יצאו לפועל זה יהיה אחד הערבים הבלתי נשכחים בתולדות המוסד הזה, אז כמובן שהסכמתי להשתתף גם הפעם. עוד על הפסטיבל ותוכניותיו להדהים בפוסט הייעודי, עד אז – האתר הרשמי.
פסטיבל פרינט סקרין – שמגיע השנה אחרון ביוני במקום ראשון, פירסם את התוכניה שלו שכרגיל כוללת לא רק פאנלים, תערוכות ומיצגים של התרבות הדיגיטלית בה מטפל הפסטיבל מדי שנה, אלה גם רשימת סרטים כנהוג בקודש. התמה השנתית של פרינט סקרין בשנתו השישית היא עונג, ובין הסרטים שיוקרנו אפשר יהיה למצוא קלאסיקות כמו ״קראש״ של דייויד קרוננברג על מכורים למין בזמן תאונות דרכים, או ״קונספירציית העונג״ של הבמאי והאנימטור פורץ הדרך יאן שוונקמאייר, אודות אנשים המגיעים לפורקן בדרכים לא רגילות. התוכנית תכלול גם שני סרטים על ניסויים בבני אדם, ״הניסוי״ של מייקל אלמרידה אודות ניסוי השוקים החשמליים של הפסיכולוג החברתי, וגם ״ניסוי הכלא של סטנפורד״ המתחקה אחר הניסוי המפורסם יותר של מילגרם, בו חולקו שתי קבוצות באופן אקראי לאסירים וסוהרים והתרגלו מהר מדי להיררכיה. עוד בפסטיבל: סרט דוקומנטריים כמו ״אל תוך הרשת האפלה״ של צחי שיף על הדארק-נט, ״מדוגדג״ של דיוויד פרייר ודילן ריב היוצאים לחקור את התופעה של מועדוני דגדוגים בלוס אנג׳לס, וגם ״הקול עובר: עלייתה ונפילתה של טאוור רקורדס״ של קולין הנקס, כותרת שדי מסבירה את עצמה. צפו לנוכחות של סריטה גם בפסטיבל הזה, וקראו עוד על הסרטים הללו ואחרים באתר הפסטיבל.
פסטיבל הקולנוע ירושלים – שבכלל יגיע אלינו בין ה-7 ל-17 ביולי, פירסם כבר השבוע את הידיעה המסורתית הראשונה, הנוגעת לסרט הפתיחה. יהיה זה ״חולייטה״ (Julieta) של פדרו אלמודובר, שכבר הקרין מסרטיו בבריכת הסולטן, וישלח ארצה כנציגיו את אמה סוארז ודניאל גראו המככבים בסרט, המבוסס על כתבי אליס מונרו ועוקב אחר אישה בשם חולייטה בתקופות שונות בחייה. עוד נודע כי הפסטיבל יתחדש במסגרת תחרותית בינלאומית נוספת, שמטרתה ״לעודד הפצה של סרטי איכות בישראל״ כהגדרת הפסטיבל ומיועדת לסרטים שההיבט האמנותי הוא המכריע בהם. התחרות הוקמה בחסות קרן משפחת ווילף מניו ג׳רזי, בעוד גן ווילף הירושלמי, הידוע גם בתור גן העצמאות, יהפוך למתחם הקרנות נוסף של הפסטיבל. נעדכן בחדשות נוספות ברגע שיהיו כאלה, אבל אם לשפוט על פי המעט שראיתי בקאן השנה, יהיה פסטיבל מצויין בירושלים גם בשנה ה-33 שלו.
/// תודה לרשת בתי קולנוע לב ולפסטיבל ירושלים על התמונה
תגובות אחרונות