31 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
אחרי מצעד הסרטים האהובים על חברי סריטה השנה, מגיע כתמיד הזמן לחלק השני בסיכום הקולקטיבי שלנו ובו אנו חולקים כבוד לנשים ולאנשים שעשו לנו את 2016 בתחום הקולנוע. אלה שעיצבו את השנה בדמותם, ואת פרצופיהם או את הסרטים להם תרמו מכשרונם נזכור יותר מכל כשנשוב להיזכר בערגה בשנה הזו (ומי שקראו את החלקים הקודמים בסיכומי השנה שלנו יסכימו שיהיה למה… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
הסרטים האחרונים של 2016 כבר כמעט כאן, והם יהוו את ההפרדה בין שני חלקי סיכומי השנה שלנו - הקולקטיביים שיגיעו החל ממחר, והאישיים שכבר פרסמנו (לירון, אור, עופר וגם אני). זה גם אומר שנחרוג ממנהגינו ונפרסם סקירה אחת כבר היום, על סרט שמתרוצץ בפסטיבלים מזמן ועשה זאת גם בשבועיים האחרונים אז אנחנו בסדר עם זה. לגבי פלוס, אני חש שסיכומי השנה מעניקים מספיק ערך… להמשך קריאה
27 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
עוד במהלך השנה, ובטח שכעת כשהיא מסתיימת, נראה שכולם אוהבים ואוהבות לשנוא ואף לכעוס על 2016. שלא לומר לזכור אותה עוד לפני שנגמרה בתור איזה נקודת שפל נוראית בהיסטוריה של המין האנושי, משלל סיבות (המשונה ביותר בעיניי – כי הרבה סלבז מתו). קצת קשה לי להתחבר לזעם ואיחולי המוות לשנה קלנדרית, גם משום שהיא ״תמות״ בכל מקרה בתאריך ידוע מראש,… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
ברשותכם אתחיל בחדשות המסעירות - השנה שברתי את שיא הצפיות שלי. 349 סרטים ראיתי מאז החלה השנה, נכון לפרסום הטקסט הזה. זה שישה-עשר יותר מבשנה שעברה. אך על אף זאת, בשונה מ-2015, היה לי פחות קשה לבנות את רשימת 20 הרגעים הגדולים של השנה. למעשה, לאחר הסינון הראשוני נותרתי עם עשרים רגעים בדיוק. אז כמובן שהייתי חייב להתחרפן עם עצמי… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע האחרון של 2016 ייפתח הערב (מוצ״ש ה-24.12) ויימשך כמעט עד תום השנה האזרחית, בסינמטק ירושלים. מדובר בפסטיבל הקולנוע היהודי, מהדורת החורף של הפסטיבל הירושלמי אם תרצו, שמאז ימי הניהול של ד"ר נועה רגב שינה מיתוג והשתדרג משמעותית. את האירועים יפתח הסרט ״הכחשה״ (Denial), בהקרנת טרום-בכורה. הסרט מביא את סיפורה המשפט של פרופסור דבורה ליפשטדט (אורחת הפסטיבל, המגולמת בסרט בידי רייצ׳ל וייס),… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
אם לא יקרה שום דבר מסעיר או יוצא דופן בשעות הקרובות, כנראה ששנת 2016 המושמצת יתר על המידה תגיע אל סיומה. שום סלבריטאים לא ימותו יותר, בבתי הקולנוע יוקרנו רק סרטים מעולים, ואת כותרות העיתונים והאתרים ימלאו ידיעות משמחות. או שאולי החלפת הקידומת בלוח השנה האזרחי היא בסך הכל עוד אחד מהטקסים שאנחנו עושים, אין לדעת. באופן יוצא דופן, חג נוסף… להמשך קריאה
אחרי מצעד הסרטים האהובים על חברי סריטה השנה, מגיע כתמיד הזמן לחלק השני בסיכום הקולקטיבי שלנו ובו אנו חולקים כבוד לנשים ולאנשים שעשו לנו את 2016 בתחום הקולנוע. אלה שעיצבו את השנה בדמותם, ואת פרצופיהם או את הסרטים להם תרמו מכשרונם נזכור יותר מכל כשנשוב להיזכר בערגה בשנה הזו (ומי שקראו את החלקים הקודמים בסיכומי השנה שלנו יסכימו שיהיה למה… להמשך קריאה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
יש סרטים שמספרים סיפורי אגדה ויש סרטים שסיפור ההצלחה שלהם דומה לסיפור אגדה. סרטה של הדס בן ארויה משתייך לסוג השני. ״אנשים שהם לא אני״ החל דרכו בתור סרט הגמר של הבמאית בלימודיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אבל היא ראתה שיש לה יותר מדי חומר עבור סרט קצר והרחיבה אותו לסרט באורך מלא. מנקודה זו, מסלול ההצלחות של הסרט בעולם עולה… להמשך קריאה
הסרטים האחרונים של 2016 כבר כמעט כאן, והם יהוו את ההפרדה בין שני חלקי סיכומי השנה שלנו - הקולקטיביים שיגיעו החל ממחר, והאישיים שכבר פרסמנו (לירון, אור, עופר וגם אני). זה גם אומר שנחרוג ממנהגינו ונפרסם סקירה אחת כבר היום, על סרט שמתרוצץ בפסטיבלים מזמן ועשה זאת גם בשבועיים האחרונים אז אנחנו בסדר עם זה. לגבי פלוס, אני חש שסיכומי השנה מעניקים מספיק ערך… להמשך קריאה
עוד במהלך השנה, ובטח שכעת כשהיא מסתיימת, נראה שכולם אוהבים ואוהבות לשנוא ואף לכעוס על 2016. שלא לומר לזכור אותה עוד לפני שנגמרה בתור איזה נקודת שפל נוראית בהיסטוריה של המין האנושי, משלל סיבות (המשונה ביותר בעיניי – כי הרבה סלבז מתו). קצת קשה לי להתחבר לזעם ואיחולי המוות לשנה קלנדרית, גם משום שהיא ״תמות״ בכל מקרה בתאריך ידוע מראש,… להמשך קריאה
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע האחרון של 2016 ייפתח הערב (מוצ״ש ה-24.12) ויימשך כמעט עד תום השנה האזרחית, בסינמטק ירושלים. מדובר בפסטיבל הקולנוע היהודי, מהדורת החורף של הפסטיבל הירושלמי אם תרצו, שמאז ימי הניהול של ד"ר נועה רגב שינה מיתוג והשתדרג משמעותית. את האירועים יפתח הסרט ״הכחשה״ (Denial), בהקרנת טרום-בכורה. הסרט מביא את סיפורה המשפט של פרופסור דבורה ליפשטדט (אורחת הפסטיבל, המגולמת בסרט בידי רייצ׳ל וייס),… להמשך קריאה
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות