פרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל 2015: הזוכים והזוכות
20 בדצמבר 2015 מאת אורון שמירזו השנה השלישית שבה מתכנס פורום מבקרי הקולנוע בישראל כדי להצביע על נבחרי ונבחרות השנה שלו, והפעם אני הכי מרוצה שרק אפשר. מאוד שמחתי אשתקד על כל הפרסים של ״אפס ביחסי אנוש״, אבל הסרט הבינלאומי הנבחר קצת קילקל לי את החגיגה. צהלתי לא מעט גם לפני שנתיים, בפעם הראשונה בו נערכה ההצבעה, בעיקר על הפרסים של ״מי מפחד מהזאב הרע״ ו״הנוער״. אבל שום התבאסתי בקטגוריה הבינלאומית, הפעם בגלל ״כח משיכה״. השנה לא רק שאני מאוד מבסוט מהבחירה ב״הקול בראש״ בתור הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, אלא שגם בקטגוריות האחרות, שנוגעות כולן לקולנוע הישראלי, המצב לא יכול להיות יותר מייצג מבחינתי. כל הסרטים שזכו – ״הגננת״, ״את לי לילה״, ״אבוללה״ ו״היורד למעלה״ – הם המקומיים האהובים עליי ביותר בשנה הקלנדרית. אז קודם כל תודה לחבריי וחברותיי לפורום, ושנית – ברכות לזוכים ולזוכות!
למי שלא מכיר או מכירה את ההיסטוריה הקצרה של פורום המבקרים (והמבקרות כמובן), מדובר בתא בתוך ארגון העיתונאים, שנכון לרגע זה חברים וחברות בו 34 אנשי ונשות ביקורת קולנוע (פירוט בסוף, אם זה מעניין). הפורום הוקם לפני שלוש שנים במטרה לפעול לצד תא המבקרים הקיים-אך-לא-פעיל, ומתוך רצון לקדם פעילויות שונות הנוגעות לשיח הקולנועי בישראל. בתקופה זו קמו צוותי שיפוט בפסטיבלי הקולנוע השונים בארץ, ונוצרו פעילויות מכל מיני סוגים, בין אם למען היוצרים ובעלי המקצוע השונים הקשורים לקולנוע או לטובת הקהל (כמו ״מועדון הביקורת״ החודשי בירושלים). השיא מבחינת חשיפה תקשורתית בכל שנה מגיע עם פרסי הביקורת, כפי שנהוג בכל העולם. זהו היום בשנה בו מתכנסים כל חברי וחברות הפורום לבוקר ארוך-ארוך של דיונים ותופינים, שבסופו מוכרזים מספר זוכים בכל הקטגוריות. עניין טכני קטן לפני הישיבה הוא הצבעות פנימיות על איוש עמדות בתוך הפורום, והשנה הייתה האחרונה של היו״ר המייסד ד״ר פבלו אוטין, שמייצג את סריטה בפורום יחד עם עופר ועימי, בתפקידו. יושבת הראש החדשה של הפורום היא יעל שוב מ״טיים אאוט״, ואני מאחל לה הצלחה רבה, סומך עליה ושמח על בחירתה.
על השנה הקולנועית אמרו שאין סיכוי שתשתווה ל-2014 האגדית, אבל חלוקת הפרסים מוכיחה אחרת. בעוד ״אפס ביחסי אנוש״ השאיר פירורים ל״גט – המשפט של ויויאן אמסלם״ ו״לוויה בצהריים״, השנה היה מאבק של ממש בכל קטגוריה וקטגוריה, עד כדי כך שאציין גם את הסרט שהגיע למקום השני כדי לתת תמונה מלאה יותר של תהליך ההצבעה. העובדה כי שניים מהשחקנים המרכזיים של 2014 הופצו מסחרית רק השנה הוסיפה גם היא לכך שמדובר בסבב המאוזן ביותר מבחינת האיכות והחוזק שלו בתולדותיו הקצרות של פרס הפורום. יחד עם שני שחקנים חזקים נוספים שעלו בבתי הקולנוע ממש לא מזמן ועדיין מציגים שם, מתקבלת תמונה של ינואר עד דצמבר, בדגש על שני החודשים הללו. זה לא שהיו חסרים סרטים מצטיינים בחודשים האחרים של השנה, אבל מרבית השמות שחזרו שוב ושוב בטופסי ההצבעה הגיעו מהקצוות של 2015.
״הגננת״, סרטו המהולל עד אין קץ של נדב לפיד, נראה כמו בחירה קלאסית של גוף שנקרא ״פורום מבקרי הקולנוע״. יעידו על כך שאר סיכומי השנה שבהם הוא מככב, מאירופה ועד ארה״ב, כולל מבקרי הניו-יורק טיימס בחרו בו לעשיריות/חמש-עשראיות שלהם. אודה שחששתי בתחילת הישיבה כי גורלו של הסרט, שאינו קונצנזוס כלל וכלל בפורום המבקרים, יהיה מר. חששתי משום שבעיניי הסרט אינו בר השוואה לאחרים, ולכן ברור היה לי שמקומו כמנצח, אלא שקמו לו לא מעט מתנגדים. בסופו של דבר הצדק נעשה, אבל שימו לב שתואר סרט השנה הוא היחיד אותו קטף ״הגננת״, מה שמעיד על קרב צמוד – שאכן היה.
״את לי לילה״, שיתוף הפעולה הכובש של הזוג אסף קורמן ולירון בן שלוש, אסף לחיקו שלושה פרסים (בימוי, תסריט, שחקנית). ודאי תחשבו שמניין זה יכול להעיד על כך שפרס הסרט הטוב ביותר היה משלים לו סדרה נאה, אבל מי שהגיע למקום השני בקטגוריית סרט השנה היה דווקא ״היורד למעלה״ של אלעד קידן, וכך הקפיד לעשות בכמעט כל קטגוריה – כולל זו שבה זכה בסוף. פרס השחקן הטוב ביותר הלך אל אורי קלאוזנר, אבל אחריו בהצבעות היה איתי טיראן, שותפו לקאסט. כך הצליח הסרט מלא הסתירות הזה להיות גם הסגן של עצמו, משהו שאני חושד כי יוצרו עשוי להעריך לא פחות מאשר את הזכייה עצמה.
בשלב זה של ההצבעות החלה להסתמן אכזבה במחנה ״אבוללה״, סרט הביכורים של יוני גבע, והקמפיינים בעד החלו – ולבסוף עזרו. ״אבוללה״ סיים את ההצבעה עם שני פרסים המשקפים את מעלותיו היטב בעיניי – גבע זכה בתואר תגלית השנה, ואבוללה עצמו זכה בפרס על הישג אמנותי. הכוונה היא לכל הצוות שהיה שותף ביצירת המפלצת הקולנועית, החל מהבמאי והתסריטאי שהגה אותה במוחו, דרך אדי וינטר שאחראי לידיים הרובוטיות, גן דה לנגה וקארן דוידוף שבנו את הבובה הפרוותית, עידן ברקאי שהפליא לגלם את המפלץ המאיים-אך-חמודידו, וצוות האפקטים והאנימציה של אולפני סנואובול בראשות יוני כהן שיצרו דיגיטלית את פניו של אבוללה, יחד עם איש הסאונד רונן נגל שעיצב קולית.
כנהוג, הפרס האחרון שעליו מצביעים לפני פיזור הוא פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, פרס שניתן למפיץ הסרט בארץ אבל השמועות אודותיו מגיעות עד היוצר לעיתים (נזכור בחיבה את התגובה של אלפונסו קוארון בכבודו ובעצמו כשהתבשר על זכייתו לפני שנתיים). כפי שכבר ציינתי, זהו השלב שבו אני לא מסונכרן לחלוטין עם עמיתיי ובדרך כלל מוצא את עצמי אחרי סיבוב או שניים בלי יותר מדי אופציות להצבעה. היה לי ברור שהשנה הקרב הולך להיות בין ״מקס הזועם: כביש הזעם״, שמאוד לא אהבתי, ובין ״בירדמן״ שאני ממש מתעב. אבל הגורל התערב לטובתי ושני הסרטים האלה הגיעו רק למקום השני, עם יתרון קל עד בלתי נראה למד מקס. את המקום הראשון כבשו אולפני האנימציה של פיקסאר, שכמו כל סרט של דיסני מופצים בישראל בידי פורום פילם. וכך ״הקול בראש״ הפך לסרט הראשון שזוכה בפרס הפורום שאני יכול לשמוח בו כמו ג׳וי בהתקף אקסטזה.
חלוקת הפרסים המלאה, כולל מקום שני:
הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הגננת"
הטוען לכתר: "היורד למעלה"
בימוי: אסף קורמן ("את לי לילה")
הטוענים לכתר: אלעד קידן ("היורד למעלה") ונדב לפיד ("הגננת")
תסריט: לירון בן-שלוש ("את לי לילה")
הטוען לכתר: נדב לפיד ("הגננת")
שחקן: אורי קלאוזנר ("היורד למעלה")
הטוען לכתר: איתי טיראן ("היורד למעלה")
שחקנית: דאנה איבגי ("את לי לילה")
הטוענת לכתר: לירון בן-שלוש ("את לי לילה")
תגלית: יוני גבע (בימוי: "אבוללה")
הטוענת לכתר: שירה האס (משחק: "פרינסס")
הישג אמנותי: אדר וינטר, גן דה לנגה וקארן דוידוף, יוני כהן וסטודיו סנובול, רונן נגל ועידן ברקאי, על יצירת המפלצת אבוללה ("אבוללה")
הטוען לכתר: אביב אלדמע (עיצוב סאונד ב"היורד למעלה" ו"הגננת")
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: ״הקול בראש״
הטוענים לכתר: ״מקס הזועם: כביש הזעם״ וצמוד אליו ״בירדמן״
ברכות לכולם וגם לכולן, בקרוב יגיעו גם נבחרי השנה של סריטה.
מניין פורום מבקרי הקולנוע בישראל: אבנר שביט ("וואלה!"), יאיר רוה ("מאקו"/"סינמסקופ"), יעל שוב ("טיים אאוט"), שמוליק דובדבני ("YNET"), ארז דבורה ("YNET"), בנימין טוביאס ("ידיעות אחרונות"), נטע אלכסנדר ("הארץ"), ישי קיצ'לס ("ישראל היום"), אורון שמיר ("עכבר העיר"/"סריטה"), דורון פישלר ("עין הדג"), חיים קינן ("קול ישראל"), יונתן דורון ("EDB"), מתן שירם ("גלובס"), נחום מוכיח ("אתר הבמה"), עדן גוריון ("בידור ובמה"), עידו רוזן ("רדיו ynet"), אוהד לנדסמן ("דוק-טוק"), פבלו אוטין ("סריטה"/"כתב עת סינמטק"), רון פוגל (אתר "סרט"), ריטה קורן ("קול ישראל"), שי שגב ("מגפון"), ליאור אלפנט (אתר המבקרות), עופר ליברגל ("סריטה"), מיכל סופר-זמרני ("מודיעין ניוז"), אלברט גבאי ("ערוץ 1"), דני לרנר ("מעריב לנוער"), ניסים דיין ("התוכנית של מולי שפירא"), נטליה ירמין ("NRG" ו"אום כולתורה"), תומר קמרלינג ("בלייזר" ו"פנאי פלוס"), יקיר אלקריב (ידיעות תל-אביב), איתן ווייץ ("איתן – קולנוע בראש צלול"), זוהר וגנר ("אתר הבמה"), חנה בראון ("ג'רוזלם פוסט"), מרלין וניג ("סלונה").
איפה אפשר לראות את רשימת הסרטים הישראליים שהיו זכאים להתמודד השנה?
לפי מה שיאיר רווה טען פרסי המבקרים מחולקים לסרטים ישראלים שהוקרנו במהלך 1.1 עד 31.12 – כלומר כל השנה. זה אומר ש״חתונה מנייר״ שיוצא בשבוע האחרון של 2014 זכה להתעלמות בחלוקת הפרסים או שמא הוא דווקא כן ייחשב בפרסי השנה הבאה?
במקרה הספציפי של "חתונה מנייר" – הוחלט כי הוא יתחרה בשנה הבאה.
תשובה מרוכזת:
איט – כפי שכתבתי גם אני בגוף הפוסט, הסרטים מגיעים מינואר ועד דצמבר של 2015. כיוון שהישיבה התקיימה לפני עלייתו לאקרנים של ״חתונה מנייר״, היה חשש שלא כל מי שרצה לצפות בו הספיק לעשות זאת, ולכן זכותו להתמודד עברה לשנה הבאה. השבוע-שבועיים האחרונים של דצמבר תמיד יוצרים בעיות בסיכומי שנה למיניהם.
לב – רשימה מסודרת לא פורסמה, היה צורך ללקט את המידע סרט אחר סרט. מצרף את הרשימה המלאה (נדמה לי שהיא מלאה) אבל רק כי זה אתה שביקש 🙂
סרטים ישראליים שהופצו השנה בבתי הקולנוע (לפי סדר הא"ב)
1. 10% ילדה שלי
2. אבוללה
3. איביזה
4. אני לא מאמין! אני רובוט
5. את לי לילה
6. באבא ג'ון
7. בורג
8. בן זקן
9. גויאבות
10. דץ הבלץ
11. הגננת
12. היורד למעלה
13. המילים הטובות
14. המסע לכוכב המינימקים
15. הקפות
16. חרדת הבמאי
17. טוביאנסקי
18. מה כבר יכול לקרות
19. מסווג חריג
20. מיסטר גאגא
21. סבנה
22. סוף עידן התמימות (פלסטלינה)
23. סיפור על אהבה וחושך
24. סרט עם קתרין דנב
25. פלאפל אטומי
26. פנסיון פראכט
27. פרחים של מרציפן
28. פרינסס
29. צילי
30. רבין היום האחרון
31. רדיקל
32. שיח לוחמים- הסלילים הגנוזים
33. שקופים
34. תפוחים מן המדבר
תודה רבה! וזה אפילו מסודר לפי הא'-ב' 🙂
נראה לי צריך להוסיף גם את "עלים אדומים"
צודק בהחלט, בראשי הוא 2014 (דרום, ירושלים וכו׳) אבל למעשה יצא באפריל השנה.