סרטים חדשים: ״מיסטר גאגא״, ״חיי פשע״, ״פעילות על טבעית: מימד הרפאים״

שלושה סרטים חדשים בלבד עולים השבוע לאקרנים, ורק הישראלי שבהם נראה כשווה צפייה, מה שמעמיד בסימן שאלה את סקירות הסופש. כתוצאה מכך, השתדלתי לפצות בפינת הפלוס. לא שאני אמור לפצות על המחדלים של בתי ומפיצי הקולנוע, אבל שיהיה. השבוע, למשל, בוטלה במפתיע עלייתו לאקרנים של ״אני וארל וזאת שעומדת למות״ (Me and Earl and the Dying Girl), מסרטי האינדי המדוברים של השנה מארה״ב ועד פסטיבל חיפה. מצד שני, זה חסך מכם ומכן את דעתי המאוד-לא-אוהדת, אז יש גם יתרונות למצב שנוצר.

״מיסטר גאגא״, סרטו של הדוקומנטריסט הפורה תומר היימן על הכוריאוגרף אוהד נהרין, נחשף לראשונה בקיץ האחרון בפסטיבל הקולנוע של ירושלים. כעת הוא עולה לאקרנים באופן מסחרי, כמו מספר סרטים תיעודיים מקומיים אחרים שעושים זאת מעת לעת (״שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים״ הוא דוגמה מייצגת). הסרט מורכב מחומרים שצילם וליקט הבמאי במשך שמונה שנות עשייה, המזוקקות לכשעה וחצי שסוקרת את פועלו של נהרין – החל מימיו כרקדן ועד להמצאת שפת התנועה הייחודית ״גאגא״ והפיכת להקת בת-שבע לאחת המובילות והנחשבות בעולם.

״חיי פשע״ (Life of Crime) מגיע אלינו הישר מ-2013, שהיא במקרה גם השנה בה הלך לעולמו הסופר שעל פי ספרו מבוסס התסריט – אלמור לנארד (״תפוס את שורטי״, ״ג׳קי בראון״). הבמאי והתסריטאי שאחראי לעיבוד הוא דניאל שכטר, והקונספט הוא סיפורם של צמד פושעים החוטף את אשתו של מיליונר ומבקש תמורה כופר, אלא שהבעל דווקא מרוצה מהסידור הנוכחי. בהתחשב בעובדה שג׳ניפר אניסטון מגלמת את החטופה, בהחלט אפשר להבין אותו. השיווק של הסרט בארץ תוהה ״כמה הייתם משלמים בשביל לשחרר את ג'ניפר אניסטון מהחוטפים שלה?!״ ואם רק היה אפשר לענות, הייתי עושה זאת. לצידה של אניסטון אפשר לציין את מוס דף, איילה פישר, וויל פורטה, ג׳ון הוקס וטים רובינס.

״פעילות על טבעית: מימד הרפאים״ (Paranormal Activity: The Ghost Dimension) מגיע אלינו כשנה לאחר פרק 5 בסדרת האימה הבלתי נגמרת, שרק אור מעז להתקרב אליה. נקווה שהמפיק ג׳ייסון בלום יעמוד בהבטחתו וזהו אכן יהיה הפרק האחרון בסדרה, שהוא גם הראשון בתלת-מימד. הפעם עוקב הסרט אחר משפחה שעוברת לבית חדש, ומגלה בו מצלמה המאפשרת לה לראות ישויות הרודפות את המקום. אין ספק שצריך שבעה (!) תסריטאים בשביל לחשוב על הרעיון הזה. הבמאי הוא גרגורי פלוטקין, מי שערך את פרקים 2 עד 5 וקודם לעמדה הראשית.

פלוס – פסטיבלים בקרוב וברחוק וגם אתנחתא מוזיקלית

דוקאביב גליל – השלוחה הגלילית והחורפית של פסטיבל הדוקו האביבי והתל-אביבי, נפתחה שלשום במעלות-תרשיחא. הפסטיבל מציג את מיטב התוצרת הדוקומנטרית מהשנה החולפת, בין היתר את ״מיסטר גאגא״ ו״הסלילים הגנוזים״ שהוזכרו לעיל, לצד ״סרט ערבית״ ו״היה היה מלך״. זוהי גם הזדמנות נוספת לתפוס את הלהיטים הבינלאומיים של הפסטיבל שהיה, כמו למשל ״מאורת הזאבים״ או ״אהובי, אל תחצה את הנהר״. קלטתי בתוכניה גם סרט לא-תיעודי אחד, ״חתונה מנייר״ זוכה האופירים של ניצן גלעדי (דוקומנטריסט בדרך כלל). הפסטיבל יסתיים במוצ״ש ה-31 לאוקטובר, למקרה שטרם תכננתם או תכננתן תוכניות לסופש, ומחיר כרטיס לסרט או אירוע/סדנה עומד על 20 ש״ח בלבד.

שבוע הקולנוע הקוריאני – גם בשבוע הבא יתקיים פסטיבלון, הפעם בסינמטקים השונים. שבוע הקולנוע הקוריאני השנה יתקיים בין ה-2 ל-7 בנובמבר, ויכלול ארבעה סרטים תחת ניהולו האמנותי של רון פוגל. הוותיק מביניהם הוא גם זה שהקרנתו היא המרגשת ביותר, משום שמדובר בסרטו של הונג סאנג-סו ״ביום שהוא מגיע״ (The Day He Arrives). מעטים מסרטיו של הבמאי המצויין מגיעים ארצה בכל מסגרת שהיא, ולכן זוהי הזדמנות פז. עוד סרט שמעורר סקרנות הוא ״האדמירל – זרמים גועשים״ (The Admiral) שריסק קופות במולדתו ומציג את צ׳וי מין-שיק (״שבעה צעדים״, ״ראיתי את השטן״) כגיבור הקוריאני הלאומי שהביס במאה ה-16 צי בן 300 ספינות יפניות בעזרת 13 משלו בלבד. סרט הפתיחה יהיה ״הטנור״ (The Tenor), שגם יופץ מסחרית בשבוע הבא, אבל רק במיני-פסטיבל הקוריאני תוכלו לתפוס אותו בנוכחות זמר האופרה שנלחם בסרטן במיתרי הקול שעל סיפורו מבוסס הסרט. הסרט המשלים את התוכניה הוא ״שיר הלל לאבי״ (Ode to my Father) הדרמה ההיסטורית שגם היא שברה שיאים בקופות, ולפניה הרצאה של ד"ר גיא פודולר, מרצה ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה.

פסטיבל קולנוע בערבה – יתקיים רק באמצע החודש הבא, 18-21 בנובמבר ליתק דיוק, אבל כבר חשף את התוכניה שלו. החדשות הטובות לכל מי שפספס כמה מהסרטים הבולטים של ירושלים וחיפה, הוא שייערך להם מעין שידור חוזר בפסטיבל סרטים בערבה. למשל הצרפתיים ״זכרונות נעורים״ של ארנו דפלשן ו״בצלן של נשים״ של פיליפ גארל, או האיסלנדיים ״לב רחב״ ו״איילים״. גם ״שמש גבוהה״ שכיכב בחיפה ו״שם בדוי: מריה״ שזכה בחיפה וכמובן ״באבא ג׳ון״ הישראלי, ראויים לציון. עוד חשוב להדגיש כי כל ההקרנות בפסטיבל מתקיימות בנוכחות היוצרים או אנשי צוות, מה שהופך את רשימת האורחים השנתית למרהיבה כמו זו של פסטיבלים גדולים או ותיקים מקולנוע בערבה. סרט הפתיחה הוא ״יום מושלם״ (A Perfect Day) של פרננדו לאון דה ארנואה, העוסק ביחידה הנשלחת לסייע לאוכלוסיה אזרחית בזמן מלחמת הבלקן וכולל קאסט מרשים בראשות טים רובינס, בניסיו דל טורו, אולגה קורילנקו ומלני תיירי. עוד נרחיב על הפסטיבל הזה בבוא העת.

ישי קיצ׳לס – מבקר הקולנוע ואושיית המוזיקה, משיק חצי-אלבום חדש. קיצ׳לס, המוכר מהרכבים כמו ״הפוריטנים הצעירים״ ו״יאפים עם ג׳יפים״, יצא לקריירת סולו עם ״מוזיקה למזמוזים״ בתחילת העשור וכעת מגיש את ״ווטאבר, גבר״ בשני חלקים. אני כבר די מכור לאי.פי. בן חמשת השירים, החל משיר הפתיחה הציני אך שובר-לב ״קח את המנגינה הזאת״, דרך הסינגל המדבק ״אתה והשטויות שלך״ וכלה בבלדת הסיום ״היפים והעייפים״, המוקדשת לכל המכלים את חייהם במשרדים מול המחשב. הזדמנות להמליץ על מוזיקה ולפרגן לקולגה באותו נשימה, היא לא משהו שאוכל להחמיץ.