• עשרה סרטים שכבר היו אמורים להיות קאלט בשלב הזה
  • דאבל דוקו: ״ראש העיר של סטוקטון״ ו״הספיד-קיוברים״
  • פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר: עונה 3
  • ״ידיים על ההדק״, סקירה
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 19
  • The Assistant :מחכים לתרגום
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״מלכודת עכברים״ של לין רמזי
  • אימת החודש - יולי 2020
  • ״אבא חייל בן״, סקירת נטפליקס תיעודית
  • ״חברים ישנים״, הסרט היחיד שביימה ג'ואן טיוקסברי
  • ״רומן גורלי״, סקירת נטפליקס

סרטים חדשים: ״ג׳ו״, ״עמוק למעלה״, ״לפני החורף״, ״לפני השינה״

11 בספטמבר 2014 מאת אורון שמיר

ארבעה סרטים חדשים עולים השבוע למסכים, ובאופן מתחשב משאירים את ההתרגשות שלפני אירוע קולנועי אמיתי לפסטיבל אוטופיה 2014 שייפתח בשבת. זו גם ההזדמנות להזכיר או ליידע שאנחנו נרבוץ בסינמטק התל אביבי השבוע לא רק כדי לסקר, אלא גם לתרום את חלקנו – אור ינחה את סשן השאלותשובות עם מפיק הסרט הספרדי-קנדי ״החוזרים״ (The Returned), פבלו ינחה את ״בוקר ישראלי״, הדבר הכי מגניב בפסטיבל שאינו הקרנת סרט (ושנשמע טעים למדי אם היה בתפריט של בית קפה), בעוד אני אהיה אחראי על הדיונים שאחרי הקרנות ״מסווג חריג״ ו״סופעולם״, הישראליים אף הם. אבל כל הכיף הזה יתחיל במוצ״ש, ועד אז ננצל את הזמן להתייחס להיצע השבועי החדש.

״ג׳ו״ ("Joe") ממשיך את החזרה של דייויד גורדון גרין אל עולם סרטי האינדי והארטהאוס האמריקאיים, בו החל את הקריירה וממנו הגיח אל עולם קומדיות הסטלנים (״פיינאפל אקספרס״, ״מבוגר אחראי״). הפעם מעסיקות אותו מספר דמויות בדרום ארצות הברית. ג׳ו מהכותרת (ניקולס קייג׳) הוא אסיר משוקם שלמד לרסן את האלימות שבו וכעת מפקד על חוליית פועלים שמרעילים יער במטרה לכרות אותו ולשתול במקומו עצים חדשים. בסמוך לאיזור מתגורר נער בשם גארי (טיי שרידן, שגילם תפקיד דומה ב״מאד״) שרוצה לעבוד אצל ג׳ו ולחסוך עבור חלומותיו. אלא שאביו השיכור והמתעלל (גארי פולטר, הומלס מקומי שלוהק על-ידי הבמאי ומת זמן קצר לאחר הצילומים) ודמות מעברו של ג׳ו המחפשת נקמה (רוני ג׳ין בלווינס) ינסו לחבל בקשר בין הנער והמנטור. כתבתי על הסרט לעכבר העיר, עופר עשה זאת כאן אצלנו בסריטה.

״עמוק למעלה״ (As Above, So Below), ובבקשה אל תשאלו אותי מה זה אומר, הוא מותחן אימה אמריקאי דובר אנגלית המתרחש בפריז. או יותר נכון – מתחת לבירה הצרפתית. מסתבר שמנהרות ארוכות ועמוקות של קטקומבות עתיקות מרכיבות (ומרקיבות) פריז תת-קרקעית, אליה מגיע קבוצת חוקרים המשחררת לחופשי את סודן האפל של המחילות. כמובן שגיבורי הסרט מצויידים במצלמות וכך מוגש לנו הסרט בסגנון הפאונד-פוטג׳ הפופולרי. מהאנשים שהביאו לכם את ״Quarantine״ ואת ״Devil״ – דרו וג׳ון אריק דאודל. זה נשמע כמו משימה לאור, נכון? אז אל דאגה.

״לפני החורף״ (Avant L'hiver) הוא שם של סרט שפחות או יותר קובע את תאריך ההפצה של עצמו, כך שקצת נחרדנו לפני מספר שבועות כאשר הוא נדחה. אבל כעת מסתבר שהוא בכל זאת ייצא, ובכן, לפני החורף. מצד שני, לאחרונה קיבלנו את ״איש נובמבר״ ואת ״שני פנים לינואר״, אז התיאוריה שלי לא שווה הרבה. בכל מקרה, לפנינו דרמה צרפתית מאת פיליפ קלודל (״לאהוב אותך מאז״ המעולה) עם דניאל אוטיי וקריסטין סקוט תומאס בתפקידים הראשיים ולילה בקטי לצידם. לכאורה משולש אהבה בין מנתח, אשתו והמאהבת (נחשו מי מגלם איזה תפקיד) אבל האמת מורכבת ואפלה יותר.

״לפני השינה״ (Before I Go To Sleep) הוא הסרט השני לשבוע זה שמכיל את המילה ״לפני״ בכותרת אך אינו קשור לריצ׳רד לינקלייטר. מדובר במותחן פסיכולוגי שגם אותו מובילה שלישייה חזקה – ניקול קידמן, קולין פירת׳ ומארק סטרונג. קידמן מגלמת אשה שזכרונה נמחק בכל בוקר מחדש בעקבות תאונה טראומטית, אשר גילויים חדשים מערערים את יכולתה לבטוח באנשים המקיפים אותה. רוואן ג׳ופה, תסריטאי (״28 ימים אחרי״, ״האמריקאי״) שהפך לבמאי (״ברייטון רוק״), ביים ואף כתב, על פי ספרו של סי.ג׳יי ווטסון. גם לסרט הזה, כמו לקודמו, לא הייתה הקרנת עיתונאים מקדימה ולכן גם אם תהיה סקירה היא תתעכב מעט.

פלוס – סערה בכוס רעל ופינת התזכורת הקבועה לשישי בצהריים

את צהריי יום שלישי החרידה הידיעה לפיה לא יחולקו השנה פרסים כספיים לזוכים בטקס פרסי אופיר, יחד עם הפסלון והיוקרה המלווים את המעמד. האקדמיה האשימה את מועצת הקולנוע, שהאשימה אותה חזרה, השחקנים איימו להחרים את הטקס והכי גרוע מבחינתי – התקשורת סיקרה באופן מבזה. אנחנו כאן בסריטה החלטנו לא להגיב עד שיתבררו הפרטים, ומתוך ידיעה שעד הטקס, אם לא עד סוף השבוע הקרוב, הכל ייפתר. ואכן, בדיוק כשסגרנו יממה של ספקולציות (כלומר אתמול אחה״צ), הגיעה ההודעה הרשמית שפרסים כספיים יחולקו כבכל שנה ואיזה כיף יהיה בטקס אם רק נבוא או נצפה.

אלא שבדרך, הוכתמו כל הגורמים המעורבים בעניין – נחשף הכסאח בין האקדמיה למועצה, המועמדים שבחרו להגיב הזכירו עד כמה שברירית היא תעשיית קולנוע שבונה על טקס הפרסים היחיד שלה בתור פרמייה למשכורות (ואני לרגע לא מאשים את השחקנים או היוצרים בתאוות בצע, אם זה בטעות משתמע מדבריי) ומה שהכי חרה לי באופן אישי וטבעי הוא ההתייחסות של גופי התקשורת כולם (טוב, להוציא את סינמסקופ שהתקין סיקור עיתונאי ראוי). כמות השיט המטעה שקראתי ביממה הזו בכל מקום אפשרי, יחד עם יחס מזלזל וטון ברור של חרחור ריב וחיפוש אחר עאלק-אקשן, פשוט היממה אותי ושלחה אותי לתהיות לגבי המקצוע שבחרתי. מקווה שכל זה לא יוציא אותנו אל הטקס בטעם רע. ובכל מקרה, צפו לפוסט ההימורים שלנו על הזוכים והזוכות בקרוב.

עוד בנושא ציפיות ותזכורות – מחר, יום שישי ה-12.9 בשעה 11:30 בקולנוע לב, אנחנו סוגרים שבוע שלישי רצוף בקולנוע לב תל אביב אשר בדיזנגוף סנטר (בצבא ראיתי יותר בית מזה). זה יקרה עם המפגש הפותח לעונה הנוכחית של ״סרטים מחוץ לזרם״, בה קולנוע לב מעניקים לנו הזדמנות להקרין ולדבר על סרטים מעולים שלא זכו להפצה מסחרית. הראשון בתור הוא ״הכומר״ (Calvary), הדרמה הקומית השחורה ומעוררת המחשבה של ג׳ון מייקל מקדונה (״שומר חוק״). כרטיסים מזמינים כאן.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.