• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

"אסטרואיד סיטי", סקירה

23 ביוני 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי עם כל שנה שעוברת, ווס אנדרסון הופך להיות במאי יותר ויותר מוכר. ליתר דיוק: הסגנון שלו הופך ליותר יותר מוכר דרך סוגים שונים של סרטונים ויראליים, שהופכים את הדרך שבה הסרטים שלו נראים ונשמעים לפופולרית גם בקרב קהל שמעולם לא צפה בסרט שלו. זוהי חרב פיפיות: מצד אחד, הכרה ותהילה זה דבר שבסופו של דבר יוצרי קולנוע שואפים… להמשך קריאה

"אלביס", סקירה

24 ביוני 2022 מאת אור סיגולי
תשע שנים עברו מאז "גטסבי הגדול", סרט הקולנוע האחרון בבימוי באז לורמן האוסטרלי, עיבוד יוקרתי וראוותני לספרו הקלאסי של פיצג'רלד. הוא אמנם זכה בשני פרסי אוסקר (לעיצוב והתלבושות), אבל קשה לומר שנשאר טרי מדי בזיכרון הקולקטיבי, וממנו אפשר לדלות בעיקר מם פופולרי של דיקפריו משיק כוס שמפניה. אם לוקחים בחשבון שסרטו לפני זה של לורמן, "אוסטרליה" כבר בן 14, ונדמה… להמשך קריאה

״פינץ'״ (Finch), סקירת אפל TV+

8 בנובמבר 2021 מאת עופר ליברגל
לו הוא היה סרט של נטפליקס, ״פינץ'״ (Finch) היה הדבר הראשון שקופץ באלגוריתם ואנשים היו מדברים עליו - סרט פוסט אפוקליפיטי חדש ודי מתוקצב. כלומר, טום הנקס מככב בו. לו הוא היה מופץ בקולנוע (כמו בארה״ב, בהיותו הפקה של אולפני יוניברסל במקור), ייתכן הנופים שמצולמים יפה היו מספיקים כדי לכתוב שכדאי לנסות לתפוס אותו על המסך הגדול. אבל זהו סרט… להמשך קריאה

״חדשות העולם הגדול״, סקירת נטפליקס

12 בפברואר 2021 מאת עופר ליברגל
באזז אוסקר מוקדם הוא דבר שדי יכול להזיק לסרט. מקרה לדוגמה הוא "חדשות העולם הגדול" (News of the World), אחד מן הסרטים היוקרתיים והיקרים להפקה שהיה בין הבודדים יחסית לא להמתין עד לסיום תקופת הקורונה אלא לצאת לאקרנים/פריומיום VOD בסוף 2020, מתוך מה שהסתמן כהסתערות על כל פרסי השנה. אולם כאשר הסרט יצא, הרושם הכללי שקיבלתי מן הביקורות בחו"ל היה… להמשך קריאה

״גרייהאונד״, סקירה

17 ביולי 2020 מאת עופר ליברגל
הפצת הסרט "גרייהאונד" (Greyhound) בקולונע תוכננה להתרחש בשלהי חודש מרץ אבל נדחתה ואז נדחתה שוב, בגלל מגפת הקורונה. בסופו של דבר, מפיקי הסרט החליטו כי עדיף להוציא אותו השנה בכל דרך, ולכן במקום הפצה בבתי הקולנוע הסרט נמכר לשירותי הסטרימינג של אפל TV+, שעד כה לא ממש התבלטו מבחינת סרטים בפרופיל גבוה. עקב כך, לפחות בארץ "גרייהאונד" יצא בלי לקבל… להמשך קריאה

פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר – עונה 1, פרק 9: "אפולו 13"

19 במאי 2020 מאת אור סיגולי
את הפרק הזה, שיעסוק ב"אפולו 13" (Apollo 13) ובאוסקר של סרטי 1995, אנצל בשביל להכות על חטא, או לפחות לעשות איזשהו תיקון קל. את האוסקר ה-68 וסרטיו חוויתי בזמן אמת, כולי כבר עמוק בתוך האובססיה. הייתי בן 12-13 והיו לי רגשות מאוד עזים להכל, כאלו שבעצם לא עמדו למבחן עד לאחרונה, כשגיליתי דברים שלא כל כך התיישבו לי עם מה… להמשך קריאה

״יום יפה בשכונה״, סקירה

14 במאי 2020 מאת אורון שמיר
סרט שני על מיסטר רוג׳רס מבושש להגיע אל בתי הקולנוע בישראל ונגאל בזכות שירותי התוכן לצפייה ביתית. ב-2018 היה זה הסרט התיעודי המדובר ״?Won't You Be My Neighbor״, שזכה להצלחה אך נדמה היה שלא יגיע ארצה אפילו אם יזכה באוסקר (ובסוף אפילו לא היה מועמד). כי מה לישראלים ולדוקומנטרי על מנחה תוכנית הילדים המיתולוגית שגידלה דורות של אמריקאים על ברכיה.… להמשך קריאה

פרויקט כל סרטי סטיבן קינג – פרק 29: "גרין מייל" (1999)

8 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה בתולדות מעלליו של הסופר סטיבן קינג בקולנוע - והאחרונה נכון לפרסום הטקסט הזה - הגיע אחד מעיבודיו כל הדרך עד למועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר. זה קרה עם "גרין מייל" (The Green Mile) בשנת 1999, חמש שנים לאחר "חומות של תקווה" שאז צבר שבע מועמדויות לאוסקר והפסיד את הפרס הגדול ל"פורסט גאמפ". ההישג של "גרין מייל" היה… להמשך קריאה

הכהנים הגדולים: מבט מחודש על סרטי האחים כהן – "לחסל את הליידי"

7 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
בפוסט הקודם בסדרה, טענתי כי אני לא מכיר אף אחד אשר מדרג את ״אכזריות בלתי נסבלת״ כאחד מן הסרטים הכי טובים, או אהובים, של האחים כהן. מתברר כי טעיתי - קבלתי תגובות רבות מצד אנשים שטענו כי זה הסרט האהוב עליהם. הדבר מעורר בי סקרנות לגבי הסרט לו מוקדש הפוסט הנוכחי: ״לחסל את הליידי״ (The Ladykillers) סרט שרבים מדרגים אותו כחלש… להמשך קריאה

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 67: "פורסט גאמפ" (1994)

19 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
אחרי שלושה טקסים רצופים בהם זכו סרטים שחקרו את הצדדים האפלים והאלימים ביותר בבני האדם ("שתיקת הכבשים", "בלתי נסלח", "רשימת שינדלר"), האוסקר ה-67 ברח הכי רחוק שאפשר מכך. יכול להיות שזה קשור לכניסתו של ביל קלינטון לבית הלבן בינואר 1993, ששברה רצף רפובליקני וגרמה להוליווד תחושת אופטימיות ופטריוטיות סוחפת, אולי סתם נמאס להם מהדיכאון, אבל זוכה האוסקר של 1994, "פורסט… להמשך קריאה