16 במרץ 2021 מאת אורון שמיר
איך יודעים שבמאית חדשה נולדה? או בניסוח יותר מליצי, כיצד נשמע קול קולנועי חדש וצלול שמהדהד לראשונה בעולם האמנות השביעית? במקרה של קלואי ז'או, מסתבר שהתשובה היא – צופים בסרטה הראשון באורך מלא. יכול להיות שיהיו מי שיספרו כי כבר בתקופת לימודיה בביה״ס טיש ב-NYU, בחצי הראשון של שנות האלפיים-עשרה, אפשר היה לדעת. עוד האמינו בה מהתחלה גם אנשי מכון… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
אחרי מספר עיכובים ודרכים עוקפות, הפוסט האחרון בסדרת הניתוחים שלי על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס עוסק בסרט השני ברצף, וזה אשר לכאורה שימש תירוץ לעיסוק המחודש בסרטים של סטיבנס - ״שיין״ (Shane). המערבון של סטיבנס אף פעם לא לגמרי נעלם מן התודעה, אבל זכה מוקדם יותר השנה לעניין מחודש עקב שילוב קטעים מתוכו וכמה שיחות אודותיו בסרט ״לוגאן… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… להמשך קריאה
7 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
״לג'יין יש אקדח״ (Jane Got A Gun) הוא בסופו של דבר סרט סביר ודי מהנה, גם אם פגום. אבל דומה כי הוא לא יכול לזכות בהערכה ביקורתית מלאה משום שהוא צריך לעמוד בהשוואה בלתי אפשרית למספר דברים גדולים ממנו: הסיפור על מאחורי הקלעים של הסרט, הסרט שהיה יכול להיות אילו, והמורשת של הז'אנר אליה הוא משתייך, בעבר וגם בהווה. כל אלו… להמשך קריאה
12 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
12 במאי 2014 מאת אור סיגולי
הקדמה קצרה: בהסתכלות רטרוספקטיבית אקראית על הסרטים שראיתי בשנתיים האחרונות, גיליתי דבר מאוד מדאיג: אני כמעט ולא רואה סרטים ישנים. נדמה שהפכתי כל כך משועבד לקצב בו סרטים יוצאים לקולנוע, לפסטיבלים שמביאים את התוצרת החדשה ביותר, שאין לי זמן להשלים סרטים שפספסתי במהלך השנים או קלאסיקות שבטח ירחיבו את אופקי הרבה יותר מהסרט הכי מדובר של סאנדנס השנה. ואני בכלל… להמשך קריאה
6 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
23 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
7 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
"בלדה לאביב הבוכה" הוא סרט ישראלי מסוג אחר. הוא מורכב משילוב שנשמע בלתי אפשרי ושאין סיכוי שהוא עובד: בהשראת עולם המערבונים וסרטי הסמוראים ארג בני תורתי דרמה מוזיקלית שכולה מחווה למוזיקה מזרחית קלאסית ממוצא פרסית. עם זאת, למרות ההשפעה המערבונית/סמוראית, אין בסרט אקדחים או חרבות ואת מקומם תופסים כלי נגינה. אחת ההנאות הגדולות שמסבה הצפייה בסרט נובעת מלראות את הדמויות הולכות… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה… להמשך קריאה
איך יודעים שבמאית חדשה נולדה? או בניסוח יותר מליצי, כיצד נשמע קול קולנועי חדש וצלול שמהדהד לראשונה בעולם האמנות השביעית? במקרה של קלואי ז'או, מסתבר שהתשובה היא – צופים בסרטה הראשון באורך מלא. יכול להיות שיהיו מי שיספרו כי כבר בתקופת לימודיה בביה״ס טיש ב-NYU, בחצי הראשון של שנות האלפיים-עשרה, אפשר היה לדעת. עוד האמינו בה מהתחלה גם אנשי מכון… להמשך קריאה
אחרי מספר עיכובים ודרכים עוקפות, הפוסט האחרון בסדרת הניתוחים שלי על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס עוסק בסרט השני ברצף, וזה אשר לכאורה שימש תירוץ לעיסוק המחודש בסרטים של סטיבנס - ״שיין״ (Shane). המערבון של סטיבנס אף פעם לא לגמרי נעלם מן התודעה, אבל זכה מוקדם יותר השנה לעניין מחודש עקב שילוב קטעים מתוכו וכמה שיחות אודותיו בסרט ״לוגאן… 
סיום סרטו של ג'ון פורד ״המחפשים״ (The Searchers) הוא אולי הרגע הכי מוכר בתולדות ז'אנר המערבון, למרות שהסיום הזה מרגיש קצת כמו אנטי-קליימקס (ספוילר לסרט בן למעלה מ-60 שנה): אחרי שהגיבור איתן אדוארדס מצא את הילדה/נערה אחריה חיפש במשך שנים (לא אציין בטקסט זה מה היה המניע שלו) הוא שב לעיירת המוצא. כל הדמויות שנותרו בחיים בסרט נכנסות לבית, חוץ מאיתן, בגילומו… 
״לג'יין יש אקדח״ (Jane Got A Gun) הוא בסופו של דבר סרט סביר ודי מהנה, גם אם פגום. אבל דומה כי הוא לא יכול לזכות בהערכה ביקורתית מלאה משום שהוא צריך לעמוד בהשוואה בלתי אפשרית למספר דברים גדולים ממנו: הסיפור על מאחורי הקלעים של הסרט, הסרט שהיה יכול להיות אילו, והמורשת של הז'אנר אליה הוא משתייך, בעבר וגם בהווה. כל אלו… 
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… 
הקדמה קצרה: בהסתכלות רטרוספקטיבית אקראית על הסרטים שראיתי בשנתיים האחרונות, גיליתי דבר מאוד מדאיג: אני כמעט ולא רואה סרטים ישנים. נדמה שהפכתי כל כך משועבד לקצב בו סרטים יוצאים לקולנוע, לפסטיבלים שמביאים את התוצרת החדשה ביותר, שאין לי זמן להשלים סרטים שפספסתי במהלך השנים או קלאסיקות שבטח ירחיבו את אופקי הרבה יותר מהסרט הכי מדובר של סאנדנס השנה. ואני בכלל… 
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… 
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… 
"בלדה לאביב הבוכה" הוא סרט ישראלי מסוג אחר. הוא מורכב משילוב שנשמע בלתי אפשרי ושאין סיכוי שהוא עובד: בהשראת עולם המערבונים וסרטי הסמוראים ארג בני תורתי דרמה מוזיקלית שכולה מחווה למוזיקה מזרחית קלאסית ממוצא פרסית. עם זאת, למרות ההשפעה המערבונית/סמוראית, אין בסרט אקדחים או חרבות ואת מקומם תופסים כלי נגינה. אחת ההנאות הגדולות שמסבה הצפייה בסרט נובעת מלראות את הדמויות הולכות… 
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה…
תגובות אחרונות