4 בפברואר 2025 מאת אור סיגולי
בפעם השנייה ברציפות, חמשת המועמדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הורכבו מארבעה סרטים אירופאים וישראל אחת. אבל אפילו יותר מזה, ברמת הקרדיטים, ישראל הקטנה הייתה חתומה על לא פחות משניים מבין הסרטים המועמדים. בחדשות הפחות משמחות, עם הפיק האוסקרי הזה הגיע סיומו של הטריפל הישראלי באוסקר, או כפי שאני מכנה אותו "טרילוגיית יוסף שילוח", על שם הקמע של שלושת… להמשך קריאה
1 בפברואר 2025 מאת לירון סיני
אין כמו לפתוח שנה חדשה, דף חלק ומרענן של צפייה בסרטים מבלי להתחשבן עם השנה שעברה ולגרור רשימות על גבי רשימות במסמכים דיגיטליים שונים בשלל פורמטים. שום המשך מסחרר של רדיפה אחרי זנב הצפייה של עצמך במעגלים, בין משהו ישן שרוצה להשלים, למלאי חדש אימה ובכלל, שממשיך להגיע. ומה עם כל סרטי הפסטיבלים שלא זמינים והיי הנה אחד או שניים… להמשך קריאה
27 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
אנחנו רק שלושה פרקים אל תוך העשור החדש, אז אין מה להגיע למסקנות נחרצות כל כך מוקדם, אבל אני חייב להודות שבשלב זה אני מאוד מתגעגע לסיקסטיז. האמת שקצת חשדתי שזה עלול לקרות, כך גם כתבתי בפרק של 1970. מה שקרה הוא שכשהקטגוריה הזו הוקמה הוליווד נחנקה תחת צנזורת קוד הייז, והסרטים הבינלאומיים הציגו הרבה נראטיבים ושפה קולנועית שלתעשייה האמריקאית… להמשך קריאה
21 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
בשנתה ה-16 של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ולראשונה מזה ארבע שנים, כל חמשת המדינות כבר היו מועמדות בעבר, בלי דם חדש. עם זאת, כן היה משהו קצת יותר דופן – לראשונה מאז 1964, כלומר שבע שנים, היו שתי מועמדות שאינן מאירופה. שינוי מרענן אולי, אבל למרבה השעשוע אלו היו בדיוק אותן המדינות האסייתיות של 1964: יפן וישראל. למעשה, ההבדל… להמשך קריאה
14 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
פותחים עשור חדש בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, וההתרגשות בשיאה. עד כה היו לנו 14 שנים עמוסות למדי, בהן איטליה וצרפת הפכו לשליטות הקטגוריה, הקולנוע הבלקני והמזרח אירופאי קיבל מקום של כבוד, כמה אוטרים גדולים למדי בקעו מתוך הפרס אל קריירה בינלאומית, ואפילו ישראל הקטנטנה הוזמנה לחגיגה פעם אחת (בינתיים). שנות השבעים של הפרס הזה מסקרנות אותי באופן אישי,… להמשך קריאה
7 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
על פניו, הגענו אל נקודת ציון משמעותית מאוד בתולדות פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. היסטורית אפילו, יש שיאמרו. זאת מכיוון שב-1969, שנתה ה-14 של הקטגוריה, זכה לראשונה סרט שלא ייצג מדינה מאירופה. בטוויסט גיאוגרפי מרהיב, אלג'יר האפריקאית, מדינה שאיננה ידועה בתעשיית הקולנוע המשמעותית שלה, הצליחה איפה שיפן, הודו, מקסיקו וברזיל נכשלו לפניה, ולקחה את האוסקר מארבע ארצות עם קולנוע עשיר… להמשך קריאה
1 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
הסרט האחרון בהחלט של שנת 2024 היה "נוספרטו", שיצא סוג של רשמית ב-31 בדצמבר, שבוע אחרי צאתו בארה"ב במיוחד לכריסמס. זה ללא ספק אחד הסרטים המצופים ביותר של התקופה, יצירתו החדשה של רוברט אגרס האמריקאי ("המכשפה", "המגדלור", "מלך הצפון") שהפך לבמאי שמחולל סקרנות גבוהה לכל פרויקט חדש שלו. כפי ששמו מרמז, מדובר בעיבוד חדש לעלילות הערפד המפורסם, ומככבים בו לילי-רוז… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2024 מאת אורון שמיר
סיכום השנה שלי בקולנוע הוא האישי האחרון בסריטה, לפני שנחשוף את סרטי השנה שלנו במשותף ואז אשוב בעוד סיכומון, שמרכז הכל יחד. ניסיון כמעט נואש לעשות סדר בכאוס, להקנות מראה של נורמליות לתריסר החודשים האחרונים, שפשוט לא היו דומים לשנים קודמות. אני אפילו לא נכנס למישור הלאומי, כי דיכאון קליני הוא לא חלק מהסיכומים שלנו בדרך כלל, אלא מדבר ברמה… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2024 מאת לירון סיני
עד כה לא היה סיכום שנתי אישי אחד שלי בסריטה שהיה באותו פורמט כמו זה שקדם לו. בזמן שהחברים שלי לאתר האהוב מצאו פה ושם מבנה שעובד - מגמות, מצעדי רגעים, הפסדים וניצחונות, לא הצלחתי להיסגר על משהו קבוע. המכנה המשותף היה, אם אחפש אותו, מה לחץ לי על הכפתורים בקולנוע השנה. ועם התקדמות השנים הבלתי-פוסקת, כשאני בעיצומה של תקופה… להמשך קריאה
27 בדצמבר 2024 מאת עופר ליברגל
עוד שנה לועזית מסתיימת כשחיים בישראל תוך כדי סיוט, לכן עצם היכולת לצפות בסרטים מרגישה לעתים מוזרה או מלווה ברגשות אשם. אולי ייתכן שבשנת 2024 כל העולם מתחיל להרגיש בסוג של מצוקה, או מצב מעבר לתקופה אחרת, פחות יציבה. אולי זה משהו שאפשר להרגיש דרך צפייה בסרטים שמבטאים את רוח התקופה. יש לציין כי לוקח זמן להפיק סרט ומרבית הסרטים… להמשך קריאה
בפעם השנייה ברציפות, חמשת המועמדים לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר הורכבו מארבעה סרטים אירופאים וישראל אחת. אבל אפילו יותר מזה, ברמת הקרדיטים, ישראל הקטנה הייתה חתומה על לא פחות משניים מבין הסרטים המועמדים. בחדשות הפחות משמחות, עם הפיק האוסקרי הזה הגיע סיומו של הטריפל הישראלי באוסקר, או כפי שאני מכנה אותו "טרילוגיית יוסף שילוח", על שם הקמע של שלושת… להמשך קריאה
אין כמו לפתוח שנה חדשה, דף חלק ומרענן של צפייה בסרטים מבלי להתחשבן עם השנה שעברה ולגרור רשימות על גבי רשימות במסמכים דיגיטליים שונים בשלל פורמטים. שום המשך מסחרר של רדיפה אחרי זנב הצפייה של עצמך במעגלים, בין משהו ישן שרוצה להשלים, למלאי חדש אימה ובכלל, שממשיך להגיע. ומה עם כל סרטי הפסטיבלים שלא זמינים והיי הנה אחד או שניים… 
אנחנו רק שלושה פרקים אל תוך העשור החדש, אז אין מה להגיע למסקנות נחרצות כל כך מוקדם, אבל אני חייב להודות שבשלב זה אני מאוד מתגעגע לסיקסטיז. האמת שקצת חשדתי שזה עלול לקרות, כך גם כתבתי בפרק של 1970. מה שקרה הוא שכשהקטגוריה הזו הוקמה הוליווד נחנקה תחת צנזורת קוד הייז, והסרטים הבינלאומיים הציגו הרבה נראטיבים ושפה קולנועית שלתעשייה האמריקאית… 
בשנתה ה-16 של קטגורית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ולראשונה מזה ארבע שנים, כל חמשת המדינות כבר היו מועמדות בעבר, בלי דם חדש. עם זאת, כן היה משהו קצת יותר דופן – לראשונה מאז 1964, כלומר שבע שנים, היו שתי מועמדות שאינן מאירופה. שינוי מרענן אולי, אבל למרבה השעשוע אלו היו בדיוק אותן המדינות האסייתיות של 1964: יפן וישראל. למעשה, ההבדל… 
פותחים עשור חדש בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, וההתרגשות בשיאה. עד כה היו לנו 14 שנים עמוסות למדי, בהן איטליה וצרפת הפכו לשליטות הקטגוריה, הקולנוע הבלקני והמזרח אירופאי קיבל מקום של כבוד, כמה אוטרים גדולים למדי בקעו מתוך הפרס אל קריירה בינלאומית, ואפילו ישראל הקטנטנה הוזמנה לחגיגה פעם אחת (בינתיים). שנות השבעים של הפרס הזה מסקרנות אותי באופן אישי,… 
על פניו, הגענו אל נקודת ציון משמעותית מאוד בתולדות פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. היסטורית אפילו, יש שיאמרו. זאת מכיוון שב-1969, שנתה ה-14 של הקטגוריה, זכה לראשונה סרט שלא ייצג מדינה מאירופה. בטוויסט גיאוגרפי מרהיב, אלג'יר האפריקאית, מדינה שאיננה ידועה בתעשיית הקולנוע המשמעותית שלה, הצליחה איפה שיפן, הודו, מקסיקו וברזיל נכשלו לפניה, ולקחה את האוסקר מארבע ארצות עם קולנוע עשיר… 
הסרט האחרון בהחלט של שנת 2024 היה "נוספרטו", שיצא סוג של רשמית ב-31 בדצמבר, שבוע אחרי צאתו בארה"ב במיוחד לכריסמס. זה ללא ספק אחד הסרטים המצופים ביותר של התקופה, יצירתו החדשה של רוברט אגרס האמריקאי ("המכשפה", "המגדלור", "מלך הצפון") שהפך לבמאי שמחולל סקרנות גבוהה לכל פרויקט חדש שלו. כפי ששמו מרמז, מדובר בעיבוד חדש לעלילות הערפד המפורסם, ומככבים בו לילי-רוז… 
סיכום השנה שלי בקולנוע הוא האישי האחרון בסריטה, לפני שנחשוף את סרטי השנה שלנו במשותף ואז אשוב בעוד סיכומון, שמרכז הכל יחד. ניסיון כמעט נואש לעשות סדר בכאוס, להקנות מראה של נורמליות לתריסר החודשים האחרונים, שפשוט לא היו דומים לשנים קודמות. אני אפילו לא נכנס למישור הלאומי, כי דיכאון קליני הוא לא חלק מהסיכומים שלנו בדרך כלל, אלא מדבר ברמה… 
עד כה לא היה סיכום שנתי אישי אחד שלי בסריטה שהיה באותו פורמט כמו זה שקדם לו. בזמן שהחברים שלי לאתר האהוב מצאו פה ושם מבנה שעובד - מגמות, מצעדי רגעים, הפסדים וניצחונות, לא הצלחתי להיסגר על משהו קבוע. המכנה המשותף היה, אם אחפש אותו, מה לחץ לי על הכפתורים בקולנוע השנה. ועם התקדמות השנים הבלתי-פוסקת, כשאני בעיצומה של תקופה… 
עוד שנה לועזית מסתיימת כשחיים בישראל תוך כדי סיוט, לכן עצם היכולת לצפות בסרטים מרגישה לעתים מוזרה או מלווה ברגשות אשם. אולי ייתכן שבשנת 2024 כל העולם מתחיל להרגיש בסוג של מצוקה, או מצב מעבר לתקופה אחרת, פחות יציבה. אולי זה משהו שאפשר להרגיש דרך צפייה בסרטים שמבטאים את רוח התקופה. יש לציין כי לוקח זמן להפיק סרט ומרבית הסרטים…
תגובות אחרונות