16 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
"רוקד עם זאבים" (Dances with Wolves), הזוכה ה-63 של האוסקר, מכניס אותנו אל שנות התשעים, עשור שמאוד השתוקקתי להגיע אליו בפרויקט. לכך ישנן שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שזהו העשור הראשון אותו חוויתי כאדם בוגר וגם זה שבו פיתחתי את האובססיה המביכה הזו לטקס ההוליוודי. על כן החל מהפרקים הקרובים אוכל גם להתייחס לדברים שאני באמת מכיר ופחות להסתמך… להמשך קריאה
13 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
המועמדים הסופיים לטקס האוסקר ה-90 במספר, זה שמתייחס לסרטי 2017 אבל מתקיים ב-2018, יוכרזו בשבוע הבא, יום שלישי ה-23. אנחנו כנראה נפרסם את הימורינו ימים ספורים לפני, כדי שתוכלו לצחוק עלינו ברטרוספקטיבה, אבל בכל זאת החלטתי לחזור שוב למשהו שהתחלתי בשנה שעברה – לארגן קצת את הדברים בראש לפני ההימורים האמיתיים, ולתת לאילו מכם שנהנים מלנבא את האוסקר קצת חומר… להמשך קריאה
12 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
את שנות השמונים באוסקר סגרה הדרמה הסנטימנטלית "הנהג של מיס דייזי" (Driving Miss Daisy) שהייתה בשנת 1989 לסרט היחיד בין "גראנד הוטל" (1932) ו"ארגו" (2012) שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בלי מועמדות לבימוי. זה עוד יותר מוזר בהתחשב בכך שהסרט שביים ברוס ברספורד הוביל את רשימת המועמדים של האוסקר ה-62 עם לא פחות מתשע קטגוריות שונות. הוא הביס את "נולד… להמשך קריאה
8 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
אחרי ארבע שנים של זוכי פרס הסרט המתרחשים מחוץ לגבולות ארצות הברית, החזירה האקדמיה האמריקאית את האוסקר לסיפורים מבית. "איש הגשם" (Rain Man) שזכה בשנת 1988, הוא לא רק סרט שעוסק באמריקה של אותה שנה, אלא הוא גם סרט מסע, כזה שחוגג את הנופים רחבי היריעה של דרום-מערב ארה"ב. לא ראינו נופי פרא אמריקאים בזוכי האוסקר מאז "צייד הצבאים" עשרים… להמשך קריאה
5 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
זכייתו של "הקיסר האחרון" (The Last Emperor) ב-1987 רק הבהירה כמה היו קרובות במהותן זכיות האייטיז באוסקר לאלו של הסיקסטיז. כאילו שנות השבעים שבאמצע היו איזשהו חלום רע (שיצר עשור קולנועי משובח במיוחד), שוב חזרה האקדמיה לחבק הפקות תקופתיות שעלילתן מתרחשת בכל מקום שאיננו ארה"ב. בשנות השישים זכו שישה סרטים כאלו ("לורנס איש ערב", "טום ג'ונס", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה",… להמשך קריאה
1 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
בשנת 1986 חזרה המלחמה לאוסקר בפעם האחד-עשרה (בעצם 12, אם אתם סופרים את "שנות חיינו היפות ביותר"), ולראשונה מאז 1978 בה זכה "צייד הצבאים". כמוהו, גם הזוכה ה-59 של האוסקר, "פלאטון" (Platoon. לא להתבלבל עם זוכה האוסקר של 1970, "פאטון") עסק במלחמת ויטנאם, אבל הפעם המצב היה קצת שונה. "פלאטון", על כל השעתיים שלו, מתרחש באופן בלעדי בחזית, בשטח האויב.… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
בפעם השלישית חוזרת להקת הא-קפלה הנשית, ה"בלות", להצדיק את קיומה אל מול המלעיזים והמפקפקים. אחרי שהתחרו מול הבנים בקולג' ובעולם האמיתי מול האירופאיים, הן מתאחדות למלחמה על לב הקונצנזוס - צבא ארצות הברית ודי.ג'יי. חאלד, כמובן - בסרט הנושא את השם הפשוט "פיץ' פרפקט 3" (Pitch Perfect 3). בלי תוספות מיותרות אחרי נקודתיים, בלי להתחפש לאירוע הגדול של השנה או… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
איזה תאריך מוזר להוציא סרט כמו "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (Jumanji: Welcome to the Jungle). לא רק שאנחנו בעיצומה של עונת הפרסים וסרטי הכריסטמס, אלא גם התחרות מול "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", גורמת לקומדיית ההרפתקאות החדשה להרגיש כאילו המפיץ האמריקאי שלה פתאום נזכר בסרט ומיהר להוציא אותו לפני שהשנה נגמרת, מקווה שאף אחד לא ישים לב שהקיץ כבר לא פה. אולי… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה מאתגרת. אני לא מתכוון להיות השכן הזה מהקומה למטה שכל היום מתלונן, אבל כן הייתה תחושה של יבול לא מרהיב. זה לא אומר שלא היו סרטים מצוינים, בטח כשלוקחים בחשבון את מעוכבי 2016 שהגיעו בינואר-פברואר, אבל כשזה מגיע לחיפוש אחר המצטיינים, איכשהו הייתה לי הרגש השנה שקשה יותר למצוא. אולי בגלל זה השנה גם השקעתי יותר בצפייה… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
2017 הייתה שנה יוצאת דופן בקולנוע האימה. אמנם על איכות תמיד אפשר להתווכח, אבל אני לא מצליח להיזכר בשנה אחרת מהזמן האחרון בה האימה הקולנועית הייתה כל כך חזקה בשיח המיינסטרימי, והביאה לכל כך הרבה הצלחות אצל הקהל. ואני לא מדבר רק על חו"ל, אלא גם בארץ. "ספליט", "תברח", "זה" ו"מז"ל טוב" רצו שבועות ארוכים בבתי הקולנוע המקומיים, ובארה"ב אל… להמשך קריאה
"רוקד עם זאבים" (Dances with Wolves), הזוכה ה-63 של האוסקר, מכניס אותנו אל שנות התשעים, עשור שמאוד השתוקקתי להגיע אליו בפרויקט. לכך ישנן שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שזהו העשור הראשון אותו חוויתי כאדם בוגר וגם זה שבו פיתחתי את האובססיה המביכה הזו לטקס ההוליוודי. על כן החל מהפרקים הקרובים אוכל גם להתייחס לדברים שאני באמת מכיר ופחות להסתמך… להמשך קריאה
המועמדים הסופיים לטקס האוסקר ה-90 במספר, זה שמתייחס לסרטי 2017 אבל מתקיים ב-2018, יוכרזו בשבוע הבא, יום שלישי ה-23. אנחנו כנראה נפרסם את הימורינו ימים ספורים לפני, כדי שתוכלו לצחוק עלינו ברטרוספקטיבה, אבל בכל זאת החלטתי לחזור שוב למשהו שהתחלתי בשנה שעברה – לארגן קצת את הדברים בראש לפני ההימורים האמיתיים, ולתת לאילו מכם שנהנים מלנבא את האוסקר קצת חומר… 
את שנות השמונים באוסקר סגרה הדרמה הסנטימנטלית "הנהג של מיס דייזי" (Driving Miss Daisy) שהייתה בשנת 1989 לסרט היחיד בין "גראנד הוטל" (1932) ו"ארגו" (2012) שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בלי מועמדות לבימוי. זה עוד יותר מוזר בהתחשב בכך שהסרט שביים ברוס ברספורד הוביל את רשימת המועמדים של האוסקר ה-62 עם לא פחות מתשע קטגוריות שונות. הוא הביס את "נולד… 
אחרי ארבע שנים של זוכי פרס הסרט המתרחשים מחוץ לגבולות ארצות הברית, החזירה האקדמיה האמריקאית את האוסקר לסיפורים מבית. "איש הגשם" (Rain Man) שזכה בשנת 1988, הוא לא רק סרט שעוסק באמריקה של אותה שנה, אלא הוא גם סרט מסע, כזה שחוגג את הנופים רחבי היריעה של דרום-מערב ארה"ב. לא ראינו נופי פרא אמריקאים בזוכי האוסקר מאז "צייד הצבאים" עשרים… 
זכייתו של "הקיסר האחרון" (The Last Emperor) ב-1987 רק הבהירה כמה היו קרובות במהותן זכיות האייטיז באוסקר לאלו של הסיקסטיז. כאילו שנות השבעים שבאמצע היו איזשהו חלום רע (שיצר עשור קולנועי משובח במיוחד), שוב חזרה האקדמיה לחבק הפקות תקופתיות שעלילתן מתרחשת בכל מקום שאיננו ארה"ב. בשנות השישים זכו שישה סרטים כאלו ("לורנס איש ערב", "טום ג'ונס", "גבירתי הנאווה", "צלילי המוסיקה",… 
בשנת 1986 חזרה המלחמה לאוסקר בפעם האחד-עשרה (בעצם 12, אם אתם סופרים את "שנות חיינו היפות ביותר"), ולראשונה מאז 1978 בה זכה "צייד הצבאים". כמוהו, גם הזוכה ה-59 של האוסקר, "פלאטון" (Platoon. לא להתבלבל עם זוכה האוסקר של 1970, "פאטון") עסק במלחמת ויטנאם, אבל הפעם המצב היה קצת שונה. "פלאטון", על כל השעתיים שלו, מתרחש באופן בלעדי בחזית, בשטח האויב.… 
בפעם השלישית חוזרת להקת הא-קפלה הנשית, ה"בלות", להצדיק את קיומה אל מול המלעיזים והמפקפקים. אחרי שהתחרו מול הבנים בקולג' ובעולם האמיתי מול האירופאיים, הן מתאחדות למלחמה על לב הקונצנזוס - צבא ארצות הברית ודי.ג'יי. חאלד, כמובן - בסרט הנושא את השם הפשוט "פיץ' פרפקט 3" (Pitch Perfect 3). בלי תוספות מיותרות אחרי נקודתיים, בלי להתחפש לאירוע הגדול של השנה או… 
איזה תאריך מוזר להוציא סרט כמו "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (Jumanji: Welcome to the Jungle). לא רק שאנחנו בעיצומה של עונת הפרסים וסרטי הכריסטמס, אלא גם התחרות מול "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי", גורמת לקומדיית ההרפתקאות החדשה להרגיש כאילו המפיץ האמריקאי שלה פתאום נזכר בסרט ומיהר להוציא אותו לפני שהשנה נגמרת, מקווה שאף אחד לא ישים לב שהקיץ כבר לא פה. אולי… 
2017 הייתה שנה מאתגרת. אני לא מתכוון להיות השכן הזה מהקומה למטה שכל היום מתלונן, אבל כן הייתה תחושה של יבול לא מרהיב. זה לא אומר שלא היו סרטים מצוינים, בטח כשלוקחים בחשבון את מעוכבי 2016 שהגיעו בינואר-פברואר, אבל כשזה מגיע לחיפוש אחר המצטיינים, איכשהו הייתה לי הרגש השנה שקשה יותר למצוא. אולי בגלל זה השנה גם השקעתי יותר בצפייה… 
2017 הייתה שנה יוצאת דופן בקולנוע האימה. אמנם על איכות תמיד אפשר להתווכח, אבל אני לא מצליח להיזכר בשנה אחרת מהזמן האחרון בה האימה הקולנועית הייתה כל כך חזקה בשיח המיינסטרימי, והביאה לכל כך הרבה הצלחות אצל הקהל. ואני לא מדבר רק על חו"ל, אלא גם בארץ. "ספליט", "תברח", "זה" ו"מז"ל טוב" רצו שבועות ארוכים בבתי הקולנוע המקומיים, ובארה"ב אל…
תגובות אחרונות