17 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
הרצון לפענח את הקשר בין אלימות לנצרות – על פניו שני הפכים, אבל בפועל כוחות שהזינו זה את זה די מההתחלה – הדליק לא מעט יוצרים ואמנים אמריקאים. כמובן שזה לא משהו שהם המציאו (פאזוליני וברגמן צללו למקומות האלו לא פעם, וזה רק במאה ה-20) אבל הספרות והקולנוע האמריקאים מתעסקים והרבה במערכת היחסים המפותלת של שני קצוות הסקאלה הזו, שני… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
עם הפרק על "נולד בארבעה ביולי" (Born on the Fourth of July), המפסיד הגדול של הטקס ה-62, אנחנו למעשה סוגרים את טרילוגיית האוסקר של הבמאי השנוי במחלוקת אוליבר סטון. זה התחיל בפרויקט הזוכים עם הניצחון שלו ב-1986, ולאחר מכן השקנו את פרויקט המפסידים עם סרט האוסקר הגדול האחרון שלו, "JFK – תיק פתוח". הפעם אנחנו בחולייה המקשרת בין שניהם, שהביאה… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
זו הפעם השלישית בעולם האוסקרים של סריטה שאנחנו מתגלגלים אל הטקס של סרטי 1981. הפעם הראשונה הייתה כמובן בפרויקט הזוכים עם נציג השנה הזו, "מרכבות האש", ואז בעונה השנייה של פרויקט המפסידים עם "שודדי התיבה האבודה". עתה אנחנו שבים אליה בעונה השלישית, זו שעוסקת בסרטים שזכו בפרס הבימוי אך הפסידו את פרס הסרט (לינקים לכל פרקי הפרויקט, בסוף הטקסט. כרגיל).… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים. אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח… להמשך קריאה
30 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
הקולנוע הטרנסי, או אולי נכון יותר לומר הנראטיב הטרנסי בקולנוע, עבר מהפכות די משמעותיות במספר השנים האחרונות. למשל, ב-2005 יצאו שני סרטים מדוברים שעסקו בדמות טרנסית, "טרנסאמריקה" שהביא את פליסיטי האפמן לאוסקר ו"ארוחת בוקר בפלוטו" של ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות"). שניהם די נחגגו בתקופתם וכביכול הציגו את ההתקדמות המחשבתית של תעשיית הסרטים, בין אם היא אמריקאית או בריטית. כיום, הסרטים… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
למרות שבאמת הקונספט של עונות השנה כבר הרבה זמן איננו שיא הרלוונטיות, לפחות קאלנדרית הקיץ מגיע לסיומו ממש כעת. מצד שני, הפעם אפילו בלתי אפשרי להיתלות בדברים שלרוב אנחנו אחראים עליהם, כמו נגיד תום עונת הקיץ הקולנועית או חזרתם של מוסדות הלימודים. הכל מעורבל. עם זאת, לאחרונה התבשרנו (שוב) שאולמות הקולנוע יפתחו, ובזמן שאני חייב להודות שהחופשה מלצפות בסרטים כאשר… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
הפיצול האוסקרי בין זוכי הבימוי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר, התופעה הנדירה-אך-מוכרת בה עוסקת העונה השלישית של פרויקט מפסידי האוסקר, מתרחש כמעט תמיד עם סיבה די קלה להבנה: לרוב זוכה הבימוי הוא זה שמרשים מבחינת עשייה, ומאתגר את גבולות הקולנוע, כאשר זוכה הסרט הוא לרוב קל לעיכול באופן יחסי, רגשי ומנחם יותר. זאת אחת הסיבות מדוע הפיצול של הטקס ה-22… להמשך קריאה
22 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אין שום דבר צפוי, שלא נאמר אפילו מובן מאליו, בפרסי אופיר 2020. קל וחומר העובדה שזה בכלל מתקיים. על אף המגיפה, על אף המצב המפחיד ביותר שתעשיית הקולנוע הישראלית עמדה בפניו אי פעם (אפנה אתכם לכתבתה של אינה טוקר ב-ynet), על אף עתידם הלוט בערפל של האולמות, טקס פרסי הקולנוע הישראלי יתקיים השנה זאת הפעם ה-30. אני סמוך ובטוח שהאקדמיה,… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
כשחושבים על מפסידי האוסקר המפורסמים ביותר עולים כמה שמות באופן כמעט מיידי: "האזרח קיין", "הרשת החברתית", "פארגו", "אי.טי – חבר מכוכב אחר", "ספרות זולה", "השור הזועם", "אפוקליפסה עכשיו" ועוד. יש כמובן מאות סרטים שהובסו, אבל בכל זאת חלק זכורים יותר מאחרים, בעיקר מכיוון שהם הפסידו לסרט שההיסטוריה תייגה כנחות מהם (בין אם בצדק ובין או לא). הם הסרטים ש"נשדדו". לצורך… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
הרצון לפענח את הקשר בין אלימות לנצרות – על פניו שני הפכים, אבל בפועל כוחות שהזינו זה את זה די מההתחלה – הדליק לא מעט יוצרים ואמנים אמריקאים. כמובן שזה לא משהו שהם המציאו (פאזוליני וברגמן צללו למקומות האלו לא פעם, וזה רק במאה ה-20) אבל הספרות והקולנוע האמריקאים מתעסקים והרבה במערכת היחסים המפותלת של שני קצוות הסקאלה הזו, שני… להמשך קריאה
עם הפרק על "נולד בארבעה ביולי" (Born on the Fourth of July), המפסיד הגדול של הטקס ה-62, אנחנו למעשה סוגרים את טרילוגיית האוסקר של הבמאי השנוי במחלוקת אוליבר סטון. זה התחיל בפרויקט הזוכים עם הניצחון שלו ב-1986, ולאחר מכן השקנו את פרויקט המפסידים עם סרט האוסקר הגדול האחרון שלו, "JFK – תיק פתוח". הפעם אנחנו בחולייה המקשרת בין שניהם, שהביאה… להמשך קריאה
זו הפעם השלישית בעולם האוסקרים של סריטה שאנחנו מתגלגלים אל הטקס של סרטי 1981. הפעם הראשונה הייתה כמובן בפרויקט הזוכים עם נציג השנה הזו, "מרכבות האש", ואז בעונה השנייה של פרויקט המפסידים עם "שודדי התיבה האבודה". עתה אנחנו שבים אליה בעונה השלישית, זו שעוסקת בסרטים שזכו בפרס הבימוי אך הפסידו את פרס הסרט (לינקים לכל פרקי הפרויקט, בסוף הטקסט. כרגיל).… להמשך קריאה
בשיטוט אקראי בתכנים החדשים של נטפליקס, נראה שיש לחברת הסטרימינג קהל יעד חדש שהיא מחזרת אחריו בכל הכוח. אחרי הפקות תיעודיות כמו "High Score", "כוח טירת הגולגולת", "הצעצועים שעיצבו אותנו", "הסיפור שמאחורי ליג אוף לג'נדס", "עולם האנימה" וגם סרטים בסגנון "משמר האלמוות" ו"פרויקט פאוור", אפשר לראות את מי ענקית הסטרימינג רוצה לפתות פנימה – הגיקים. אחרי שהוכיחו את עצמם ככוח… להמשך קריאה
הקולנוע הטרנסי, או אולי נכון יותר לומר הנראטיב הטרנסי בקולנוע, עבר מהפכות די משמעותיות במספר השנים האחרונות. למשל, ב-2005 יצאו שני סרטים מדוברים שעסקו בדמות טרנסית, "טרנסאמריקה" שהביא את פליסיטי האפמן לאוסקר ו"ארוחת בוקר בפלוטו" של ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות"). שניהם די נחגגו בתקופתם וכביכול הציגו את ההתקדמות המחשבתית של תעשיית הסרטים, בין אם היא אמריקאית או בריטית. כיום, הסרטים… להמשך קריאה
למרות שבאמת הקונספט של עונות השנה כבר הרבה זמן איננו שיא הרלוונטיות, לפחות קאלנדרית הקיץ מגיע לסיומו ממש כעת. מצד שני, הפעם אפילו בלתי אפשרי להיתלות בדברים שלרוב אנחנו אחראים עליהם, כמו נגיד תום עונת הקיץ הקולנועית או חזרתם של מוסדות הלימודים. הכל מעורבל. עם זאת, לאחרונה התבשרנו (שוב) שאולמות הקולנוע יפתחו, ובזמן שאני חייב להודות שהחופשה מלצפות בסרטים כאשר… להמשך קריאה
הפיצול האוסקרי בין זוכי הבימוי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר, התופעה הנדירה-אך-מוכרת בה עוסקת העונה השלישית של פרויקט מפסידי האוסקר, מתרחש כמעט תמיד עם סיבה די קלה להבנה: לרוב זוכה הבימוי הוא זה שמרשים מבחינת עשייה, ומאתגר את גבולות הקולנוע, כאשר זוכה הסרט הוא לרוב קל לעיכול באופן יחסי, רגשי ומנחם יותר. זאת אחת הסיבות מדוע הפיצול של הטקס ה-22… להמשך קריאה
אין שום דבר צפוי, שלא נאמר אפילו מובן מאליו, בפרסי אופיר 2020. קל וחומר העובדה שזה בכלל מתקיים. על אף המגיפה, על אף המצב המפחיד ביותר שתעשיית הקולנוע הישראלית עמדה בפניו אי פעם (אפנה אתכם לכתבתה של אינה טוקר ב-ynet), על אף עתידם הלוט בערפל של האולמות, טקס פרסי הקולנוע הישראלי יתקיים השנה זאת הפעם ה-30. אני סמוך ובטוח שהאקדמיה,… להמשך קריאה
כשחושבים על מפסידי האוסקר המפורסמים ביותר עולים כמה שמות באופן כמעט מיידי: "האזרח קיין", "הרשת החברתית", "פארגו", "אי.טי – חבר מכוכב אחר", "ספרות זולה", "השור הזועם", "אפוקליפסה עכשיו" ועוד. יש כמובן מאות סרטים שהובסו, אבל בכל זאת חלק זכורים יותר מאחרים, בעיקר מכיוון שהם הפסידו לסרט שההיסטוריה תייגה כנחות מהם (בין אם בצדק ובין או לא). הם הסרטים ש"נשדדו". לצורך… להמשך קריאה
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות