20 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
אשתקד ציינו בעולם הג'ז 50 שנה ל"קונצרט קלן" האגדי של קית' ג'ארט. קונצרט אגדי עבור קבוצה קטנה יחסית של אנשים, שכן השם קית' ג'ארט לא אומר הרבה לרוב הקהל, אבל הוא נערץ בעולם הג'אז ובידי מוזיקאים בכלל. התקליט שהוקלט בקונצרט שניגן בבית האופרה של קלן בתחילת 1975 הוא אחד התקליטים הנמכרים בכל הזמנים בתחומו, הכי נמכר אי פעם לתקליט סולו… להמשך קריאה
19 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
גם בתור מי שנותר חיובי כלפי החלק הארי של הסרטים תוצרת אולפני האנימיצה של פיקסאר, אני מודה כי משהו בתוצריהם אינו כמו בעבר. מה שהיה פעם תו תקן לאיכות כיום נתפס כאולפנים שנמצאים מעבר לשיא שלהם מבחינת הערכה ביקורתית ובעיקר מבחינת היכולת להביא קהל לסרטים שלהם. בעיקר לסרטים שאינם סרט המשך. אין זה פלא שהם חוזרים שוב לספינת הדגל ומספקים… להמשך קריאה
18 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים של תל אביב חוגג השנה 40. זו מהדורה מספר 28 שלו כי במשך שנים רבות הוא נערך במתכונת דו-שנתית. הפסטיבל נועד להציג סרטי סטודנטים, אבל זה כבר מזמן לא כל מה שיש לו להציע. הן מבחינת הקרנות סרטים קצרים בכלל והן מבחינת אורחי כבוד שזוכים למחוות והקרנות מיוחדות, שתמיד יש ביניהן כמה דברים שלא כדאי… להמשך קריאה
13 ביוני 2026 מאת אור סיגולי
מסיימים עשור נוסף בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ופוסעים עמוק יותר אל האלף החדש, שכבר בשלב הזה הביא עמו שינויים רבים לפרס. כזכור, השנים שפתחו את המילניום התגלו כמסע עמוס תפניות בין כמה מהסרטים היפים והמרשימים ביותר של התקופה, לכמה שאני פשוט לא בטוח איך אף אחד לא עצר בזמן, קל וחומר נתן להם מועמדות לאוסקר. אבל יותר מהכול,… להמשך קריאה
11 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
סטיבן ספילברג כבר מתקרב לגיל 80, לפחות מבחינת הזמן שחלף מאז שנולד. משמע, הוא בשלב בקריירה בה ייתכן ולא נותרו לו עוד סרטים רבים לביים ובדומה לחברו מרטין סקורסזה, ייתכן והוא נכנס לשלב בקריירה בו כל סרט שלו הוא לא בהכרח הסרט שחותם את הפעילות האמנותית שלו, אבל יכול במידה רבה להיות סרט מסכם, או לפחות אקורד סיום מבחינת תחום… להמשך קריאה
6 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2026 יינעל היום, אחרי שבוע של קולנוע מעשיר, מעורר דיון ובמקרים רבים גם תמונה מדאיגה על המצב בעולם ובארץ. הוא היה יותר מגוון מכמות הסרטים החלקית עליה הספקתי לכתוב, בהמלצות מקדימות ובשני דיווחים במהלכו. פוסט זה ישלים רק חלק מן הסרטים עליהם אני רוצה לכתוב, בפרויקטים אחרים אגע אולי בעתיד. כמה מן הפרויקטים שיותר אהבתי, בעיקר בנושא מוזיקה,… להמשך קריאה
5 ביוני 2026 מאת לירון סיני
יש משהו מספק במיוחד בצפייה בזמן אמת ביוצר או יוצרת מתפתחים ומקבלים יותר עבודה מול עינינו. נכון, גם לצלול אל תוך יצירות עבר ראשוניות של במאיות ובמאים אהובים בדיעבד זה מרתק. למשל "אבסנטיה" של מייק פלנגן מחזיק בתוכו יסודות רזים מבחינת הביצוע אך רחבים ועמוקים מבחינת היציבות שלהם, של הכובד הרגשי שמאפיין את הסרטים והסדרות שלו מאז. בתוך יצירת אינדי… להמשך קריאה
4 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
מאז פסטיבל טורונטו בסתיו, סרטו של קארי בארקר, "אובססיה" (Obsession), זוכה לבאז כאירוע של ממש עבור חובבי קולנוע האימה, או הייפ של אחד מן הסרטים הטובים של השנה בתחום ובכלל. הביקורות האוהדות נכתבות בידי אנשים בטווחי גיל שונים, כולל כאלו שלא תמיד ממהרים להכתיר את להיטי האימה הבאים, בעידן בו תעשיית הקולנוע צמאה ללהיטי אימה. הז'אנר מופק בתקציבים נמוכים ויכול… להמשך קריאה
3 ביוני 2026 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב כבר חצה את נקודת האמצע וצברתי סרטים רבים עליהם טרם כתבתי, כאשר לפרקים החוויה המצטברת של מבט על מבטים במציאות בארץ ובעולם יוצרת התמודדות ישירה ומורכבת עם מציאות לא פשוטה, באופן שמכביד על הנפש, אבל בסופו של דבר גם מעניק כוחות להתמודדות. או כך אני מקווה. בכל מקרה, בסקירה זו מבט על שני סרטים קצרים ושני סרטים ארוכים,… להמשך קריאה
31 במאי 2026 מאת עופר ליברגל
כשבועיים לפני פסטיבל דוקאביב, שהתחיל ביום חמישי ה-28.5 ויסתיים בשבת ה-6.6, נפצעתי ביד. זה כבר לא כואב רוב הזמן, אבל אני כן מרגיש את הכאב בתנועות מסוימות. לפעמים גם כשאני מוחא כפיים. ובפסטיבל עתיר בבכורות ישראליות, אני לא יכול להימנע ממחיאות כפיים לחלוטין. אולם, אני מבקש את סליחת יוצרי הסרטים אם לפעמים אני מקצר במחיאות הכפיים, או מוריד מן העוצמה.… להמשך קריאה
אשתקד ציינו בעולם הג'ז 50 שנה ל"קונצרט קלן" האגדי של קית' ג'ארט. קונצרט אגדי עבור קבוצה קטנה יחסית של אנשים, שכן השם קית' ג'ארט לא אומר הרבה לרוב הקהל, אבל הוא נערץ בעולם הג'אז ובידי מוזיקאים בכלל. התקליט שהוקלט בקונצרט שניגן בבית האופרה של קלן בתחילת 1975 הוא אחד התקליטים הנמכרים בכל הזמנים בתחומו, הכי נמכר אי פעם לתקליט סולו… להמשך קריאה
גם בתור מי שנותר חיובי כלפי החלק הארי של הסרטים תוצרת אולפני האנימיצה של פיקסאר, אני מודה כי משהו בתוצריהם אינו כמו בעבר. מה שהיה פעם תו תקן לאיכות כיום נתפס כאולפנים שנמצאים מעבר לשיא שלהם מבחינת הערכה ביקורתית ובעיקר מבחינת היכולת להביא קהל לסרטים שלהם. בעיקר לסרטים שאינם סרט המשך. אין זה פלא שהם חוזרים שוב לספינת הדגל ומספקים… להמשך קריאה
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים של תל אביב חוגג השנה 40. זו מהדורה מספר 28 שלו כי במשך שנים רבות הוא נערך במתכונת דו-שנתית. הפסטיבל נועד להציג סרטי סטודנטים, אבל זה כבר מזמן לא כל מה שיש לו להציע. הן מבחינת הקרנות סרטים קצרים בכלל והן מבחינת אורחי כבוד שזוכים למחוות והקרנות מיוחדות, שתמיד יש ביניהן כמה דברים שלא כדאי… להמשך קריאה
מסיימים עשור נוסף בפרויקט האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, ופוסעים עמוק יותר אל האלף החדש, שכבר בשלב הזה הביא עמו שינויים רבים לפרס. כזכור, השנים שפתחו את המילניום התגלו כמסע עמוס תפניות בין כמה מהסרטים היפים והמרשימים ביותר של התקופה, לכמה שאני פשוט לא בטוח איך אף אחד לא עצר בזמן, קל וחומר נתן להם מועמדות לאוסקר. אבל יותר מהכול,… להמשך קריאה
סטיבן ספילברג כבר מתקרב לגיל 80, לפחות מבחינת הזמן שחלף מאז שנולד. משמע, הוא בשלב בקריירה בה ייתכן ולא נותרו לו עוד סרטים רבים לביים ובדומה לחברו מרטין סקורסזה, ייתכן והוא נכנס לשלב בקריירה בו כל סרט שלו הוא לא בהכרח הסרט שחותם את הפעילות האמנותית שלו, אבל יכול במידה רבה להיות סרט מסכם, או לפחות אקורד סיום מבחינת תחום… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2026 יינעל היום, אחרי שבוע של קולנוע מעשיר, מעורר דיון ובמקרים רבים גם תמונה מדאיגה על המצב בעולם ובארץ. הוא היה יותר מגוון מכמות הסרטים החלקית עליה הספקתי לכתוב, בהמלצות מקדימות ובשני דיווחים במהלכו. פוסט זה ישלים רק חלק מן הסרטים עליהם אני רוצה לכתוב, בפרויקטים אחרים אגע אולי בעתיד. כמה מן הפרויקטים שיותר אהבתי, בעיקר בנושא מוזיקה,… להמשך קריאה
יש משהו מספק במיוחד בצפייה בזמן אמת ביוצר או יוצרת מתפתחים ומקבלים יותר עבודה מול עינינו. נכון, גם לצלול אל תוך יצירות עבר ראשוניות של במאיות ובמאים אהובים בדיעבד זה מרתק. למשל "אבסנטיה" של מייק פלנגן מחזיק בתוכו יסודות רזים מבחינת הביצוע אך רחבים ועמוקים מבחינת היציבות שלהם, של הכובד הרגשי שמאפיין את הסרטים והסדרות שלו מאז. בתוך יצירת אינדי… להמשך קריאה
מאז פסטיבל טורונטו בסתיו, סרטו של קארי בארקר, "אובססיה" (Obsession), זוכה לבאז כאירוע של ממש עבור חובבי קולנוע האימה, או הייפ של אחד מן הסרטים הטובים של השנה בתחום ובכלל. הביקורות האוהדות נכתבות בידי אנשים בטווחי גיל שונים, כולל כאלו שלא תמיד ממהרים להכתיר את להיטי האימה הבאים, בעידן בו תעשיית הקולנוע צמאה ללהיטי אימה. הז'אנר מופק בתקציבים נמוכים ויכול… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב כבר חצה את נקודת האמצע וצברתי סרטים רבים עליהם טרם כתבתי, כאשר לפרקים החוויה המצטברת של מבט על מבטים במציאות בארץ ובעולם יוצרת התמודדות ישירה ומורכבת עם מציאות לא פשוטה, באופן שמכביד על הנפש, אבל בסופו של דבר גם מעניק כוחות להתמודדות. או כך אני מקווה. בכל מקרה, בסקירה זו מבט על שני סרטים קצרים ושני סרטים ארוכים,… להמשך קריאה
כשבועיים לפני פסטיבל דוקאביב, שהתחיל ביום חמישי ה-28.5 ויסתיים בשבת ה-6.6, נפצעתי ביד. זה כבר לא כואב רוב הזמן, אבל אני כן מרגיש את הכאב בתנועות מסוימות. לפעמים גם כשאני מוחא כפיים. ובפסטיבל עתיר בבכורות ישראליות, אני לא יכול להימנע ממחיאות כפיים לחלוטין. אולם, אני מבקש את סליחת יוצרי הסרטים אם לפעמים אני מקצר במחיאות הכפיים, או מוריד מן העוצמה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות