סרטים חדשים: ״נקודת שוויון 3: הפרק האחרון״, ״גן עדן של טעויות״, ״הלוטוס השחור״, ״יונק הדבש״

פתחו חלון רגע, האם אלו רוחות הסתיו המנשבות? סוף הקיץ והחופש, בוא החגים והפסטיבלים? אוגוסט הארור אמנם לא נגמר אבל פסטיבל הקולנוע הוותיק בעולם נפתח שוב בוונציה היום (30.8) ויימשך עד שבת הבאה (9.9), אז כנראה שאנחנו בכיוון. עופר בדיוק עוגן את הגונדולה וידווח משם בקרוב. במקביל, עונת פרסי האופיר נכנסת בסוף השבוע לשלב הקריטי של ההצבעות לזוכים, כולל הקרנת חלק מהם לקהל הרחב בשבוע הבא. שני ענייני אופיר אחרים שהתרחשו אצלנו הם המשך הפרויקט ההיסטורי של אור, ותודה על התגובות המשמחות לגביו, לצד רגעי עצב על לכתו של איתן אבן ז״ל, מפיק ומי שהיה יו״ר האקדמיה בעבר. עוד נשוב לענייני אקדמיה בימים הבאים, אחרי שנצביע בעצמנו, ובינתיים אנחנו מוצאים על מה לכתוב גם כשהמצב בקולנוע לא מזהיר: אימת החודש של אור, סקירה משולשת שלי, סקירת נטפליקס של עופר ואפילו שיבה אל ״יוקרה״ של כריסטופר נולאן. ייתכן וגם סרטי השבוע ייאלצו אותנו לחפש השראה במקומות אחרים, אבל נביט קדימה.

נקודת שוויון 3: הפרק האחרון (The Equalizer 3) – קשה להאמין אבל הסרט ההוא עם דנזל וושינגטון מלפני כמעט עשור, שגם זכה להמשכון בהפתעה, פתאום סוגר טרילוגיה. הדנזל שב לגלם בשלישית את, אה, בואו נגיד את שם הגיבור במקהלה כי כולנו כה אוהבים את הסדרה, שלוש ארבע ו…שכחתי למרות שהרגע גיגלתי, רק רגע, הנה זה – רוברט מק'קול. הוא חי בדרום איטליה עכשיו, ומחביא את סט הכישורים המיוחדים שלו מחבריו החדשים. זה בסדר אם לא תזכרו אף דמות מלבדו מהסרטים הקודמים, כל הקאסט חדש לגמרי, בעיקר דקוטה פאנינג ודייויד דנמן שם בתור השמות המוכרים הנוספים מלבד דנזל. כלומר, הדמות שהוא מגלם, נו, שוב שכחתי. אז הוא, דה איקוואלייזר, צריך הפעם להציל את חבריו החדשים מידי המאפיה האיטלקית. כי למה שיתנו לו לפרוש בשקט. בכותרת העברית מתעקשים שזה הפרק האחרון, כמו גם בטריילר הבינלאומי שקצת עושה חשק, אז מעניין מי יינצח. אנטואן פוקווה שב לביים, שוב על פי תסריט של ריצ׳ארד וונק.

גן עדן של טעויות (Fool's Paradise) – צ׳ארלי דיי כתב, ביים ומככב בסאטירה פנים-הוליוודית והביא המון חברים מפורסמים לתמוך בו. הוא מגלם משוקם נפש אחרי שחרור ממוסד רפואי, שנראה בדיוק כמו שחקן מפורסם ובעייתי. סוכן כשרונות (קן ג׳ונג) עולה על הדמיון ובעזרת מפיק רב-עוצמה (ריי ליוטה המנוח) הופך את הכפיל לכוכב, על חשבון השחקן הפרובלמטי. משום מה זה לא מפריע לאיש שהוא אינו מדבר, להיפך, זה חלק מהקסם או משהו. קייט בקינסייל היא כוכבת קולנוע המתאהבת בו, אדריאן ברודי הוא קולגה שיכור וקומון הוא קולגה נשכחת, ג׳ייסון סודייקיס הוא במאי קפריזי, אידי פאלקו היא סוכנת-על, ג׳ון מלקוביץ׳ הוא מוגול סרטים תאב כוח, ואני לא בטוח מה ג׳ייסון בייטמן עושה בסרט אבל גם הוא שם. נראה לי שזה מספיק סלבריטאים כדי להעביר את המסר, אז נעבור לסרט הבא.

הלוטוס השחור (Black Lotus) – יש השבוע עוד סרט פעולה אמריקאי המתרחש באירופה, למקרה שתחושו מחסור. מככב בו ריקו ורהובן, אמנם הולנדי אבל אין קשר לבמאי למרות שם המשפחה, אלא לעולמות הקיקבוקסינג. זה גם לא התפקיד הראשון שלו על המסך, והפעם הוא מגלם שכיר חרב שבתחילת הסרט חתום על פעולה שהשתבשה בניסיון להציל בני ערובה בגרמניה. התוצאות הטרגיות מובילות אותו לפרוש לתקופה, עד שמעורבות אישית במקרה אחר המתרחש באמסטרדם מחזירה אותו לעניינים. פרנק גרילו מגלם את מנהיג הפשע המאורגן במקום, שצוות אינטרפול בראשות רונה-לי שמעון (סחתיין עליה) מנסה לנטרל, והם ודאי ישמחו לעזרתו של הגיבור. הבמאי הוא טודור צ'אפקאנוב, בולגרי שעובד שנים מספר בשולי הקולנוע האמריקאי (״אלוף ללא עוררין 4״), ואת התסריט כתב טאד דגרהארט, השותף גם ל״הבלתי נשכחים 4״ שיעלה בחודש הבא.

יונק הדבש (The Hummingbird) – סרט אירופאי שדובר שפות שאינן אנגלית, לשם גיוון. במקרה זה, הפקה איטלקית-צרפתית שאפשר לשמוע בה את צמד השפות האחיות, עיבוד לספרו של סנדרו ורונזי שביימה פרנצ'סקה ארכיבוגי. העלילה מקוצרת בכל מקום שקראתי בתור סיפורו של גבר, מגיל צעיר עד מבוגר, משנות ה-70 של המאה הקודמת ועד לימינו אנו והלאה לעתיד הקרוב. הדגש על פי הטריילר הוא על מערכות יחסים, בעיקר רומנטיות, ממומשות או לא. פיירפרנצ׳סקו פאבינו מגלם את הגיבור, שמכונה ״יונק הדבש״ מסיבות שאני מניח שיתבררו בסרט. בתפקידי משנה אפשר למצוא לא מעט פרצופים מוכרים, למשל נני מורטי, ברניס בז׳ו, קסיה סמוטניאק, ולאורה מורנטה. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

פרסי אופיר – הישורת האחרונה מתחילה מחר (31.8), עם פתיחת ההצבעות, ותגיע לסיומה ביום ראשון ה-10.9 בטקס פרסי אופיר ה-34. בין לבין, בין ה-3 וה-7 בספטמבר, כלומר לאורך השבוע הבא, נפתחת חמישיית הסרט הטוב ביותר לציבור הרחב בהקרנות יומיות בסינמטק ת״א. זה אומר טרום-בכורה ל״שבע ברכות״, בכיר המועמדים שיוצא לאקרנים באותו סופש, והזדמנות לראות גם את ״החייל הנעלם״ ו״לרוץ על החול״ כחודש לפני פסטיבל חיפה. את ״הפילגש״ זו בעצם הזדמנות נוספת לראות, אחרי פסטיבל ירושלים ולפני הפצה מסחרית נטולת תאריך רשמי בינתיים, ובמקרה של ״בית״ זו הקרנה יחידה לזמן הקרוב, עדיין בלי פסטיבל או בכורה משלו. מה לגבי שאר הסרטים? אולי הם לא מעניינים את האקדמיה, רק חמישיית הפרס היחיד שמובלט. זה מוזר למשל במקרה של ״גן קופים״, סרטו של אבי נשר המוערך שיש לו יותר מועמדויות מאשר לשלושה סרטים בחמישייה. אבל אל דאגה, גם הוא יוקרן בחיפה ואף ייצא לאקרנים בסוכות.

הכי גרועים (The Worst Ones) – הסרט הזה כבר זמין ב-yes מסוף השבוע, אבל לא אחמיץ הזדמנות להפנות אליו זרקור. אולי תזכרו את שמו מפסטיבל הקולנוע של חיפה לפני שנה, אז כתב עליו אור, עוד לפני שידענו שהוא ייצא עם פרס מהכרמל. בזמן אמת התחושה הייתה שהוא נבלע בין שאר הסרטים דוברי הצרפתית במרכזם שחקנים-ילדים, למשל ״קירבה״ שמוזכר באותו דיווח של אור, ואי ההפצה שלו בקולנוע בטח שלא עזרה. בעיניי שווה לבדוק את סרטם של ליז אקוקה ורומן גרה, על במאי המלהק נון-אקטורים לסרטו החדש ועורך אודישנים דווקא בשכונה לא מזהירה בצרפת. הסרט מלווה את הליהוק והצילומים אבל גם את הדמויות בחייהן הפרטיים, מה שהופך אותו גם לקולנוע על קולנוע וגם לדרמה מרגשת ולפרקים מצחיקה. אצרף גם תמונה כדי לעורר את הזיכרון.