סרטים חדשים: ״גולדה״, ״במלכוד״, ״סלאם דאנק״, ״שלושה לילות בשבוע״

לא רק הקיץ הקולנועי דועך, ואפילו לא רק הסבלנות של ההורים כפי שתלמד ההתעניינות בפוסט של לירון, אלא גם ההיצע המתחדש בבתי הקולנוע. רק ארבעה סרטים חדשים מצטרפים מחר לאקרנים, לאחר שהסרט הגרמני ״השועל״ (Der Fuchs) נדחה לאוקטובר. בנוסף אליהם תוכלו לראות את ״הענקים של אי הפסחא״, החדש של דובר קוסאשווילי שכתבנו עליו בפסטיבל ירושלים, בהקרנות טרום-בכורה ספורות בקולנועי לב ברחבי הארץ. אבל זה עוד לא זמנו להופיע במדור ולהצטרף לשני סרטים אחרים שבעצם גם עליהם כבר כתבנו. כולנו בסריטה מחפשים מציאות, בין אם עופר ואנוכי שעדיין משתדלים לראות מה חדש, גם אם באיחור של שבוע-שבועיים, או אור שממשיך במלוא הקיטור בפרויקט זוכי האופיר. בעוד כשבוע ייערכו ההצבעות לאופירים של 2023, אז נשתדל למצוא זמן להמשך הסיקור או שפשוט נתראה בטקס. את משבצת הסרט הישראלי השבועי ממלאת בעצם הפקה בינלאומית, גם כן מימי ירושלים שהיו אי אז בחודש שעבר. לקינוח, קצת נטפליקס.

גולדה (Golda) – סרטו של גיא נתיב (״סקין״) פתח כזכור את פסטיבל ירושלים, אז גם כתב עליו עופר, וההפצה שלו בישראל מסונכרנת עם טריטוריות נוספות ברחבי העולם. זאת משום שמדובר בהפקה בריטית-אמריקאית, עם הלן מירן בתפקיד ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר, באחת התקופות הקשות בחייה. הימים הם ימי מלחמת יום הכיפורים, כלומר לפני 50 שנים (וחודשיים), ומלבד מצבה הרפואי של מאיר והיותה אישה מוקפת גנרלים בעורף הישראלי, היא צריכה להתמודד גם עם השגריר האמריקאי, קיסינג׳ר (ליאב שרייבר). קאמי קוטן הצרפתייה מגלמת את יד ימינה של גולדה, ומהצד הישראלי של הקאסט אפשר לציין את ליאור אשכנזי, רמי הויברגר, רותם קינן, ודביר בנדק. זוגתו של נתיב, השחקנית והמפיקה ג׳יימי ריי ניומן, משתתפת אף היא בתפקיד קטן. את התסריט כתב ניקולס מרטין (״פלורנס פוסטר ג׳נקינס״) והשעטנז הישראלי-בינלאומי נמשך לכל אורך רשימת הקרדיטים, מהצלם ההולנדי העסוק יאספר וולף (״גופות גופות גופות״) ואל העורך הישראלי האהוב אריק להב ליבוביץ. התמונה לעיל היא מתוך הסרט.

שלושה לילות בשבוע (Three Nights a Week) – סרט הפתיחה של שבוע הביקורת בפסטיבל ונציה נסקר אף הוא בידי עופר בזמן אמת, וכעת יוצא בהפצה מצומצמת/סינמטקית ביוזמת הפסטיבל הגאה. סרטו של פלורן גואלו מכניס את גיבורו אל עולם הדראג של פריז ואל משולש רומנטי שאחד הקודקודים שלו בעצם כפול. פבלו פולי מגלם את הגיבור, צלם וסטרייט המצוי בזוגיות עם אישה (חפסייה הרזי מ״הגרגר והדג״ למי שזוכר), ונחשף לעולמן של מלכות הדראג. הוא מוקסם מאחת מהן, קוקי קאנטי בשם הבמה שלה, מבלי להבין לגמרי שמאחוריה מסתתר גבר בשם קוונטין, או כמו שהצרפתים הוגים זאת, קאנטן (רומן אק). בתחילה משתמש הגיבור בעיסוקו כצלם כתירוץ להתקרב אל קוקי וחברותיה, אבל במהרה הוא מוצא עצמו במערכת יחסים מסוג שאינו מורגל בו.

במלכוד (Retribution) – ליאם ניסן חוזר והפעם הוא כבול לכסא הרכב שלו. זאת משום שהוא מגלם מנהל בנק המסיע את ילדיו בבוקר יום שגרתי, עד ששיחת טלפון מסתורית מבשרת לו שהמכונית ממולכדת בפצצות. אם ינסו לברוח, או אם ייכשלו לציית להוראות הקול בצד השני של קו הטלפון המטיל עליהם משימות, האיום יתממש. אם העלילה נשמעת מוכרת, זה לא בגלל ״ספיד״ אלא משום שהיה סרט ספרדי בשם ״נסיעה ממולכדת״ מאת אלברטו מאריני שזהו רימייק שלו (יש גם גרסה גרמנית וקוריאנית, אבל אלו לא הוקרנו בישראל למיטב ידיעתי). הסרט המקורי מ-2015 אבל הוקרן בישראל בשנה שעברה, לכן כבר אז הכרזתי שהוליווד עובדת על עיבוד בבימויו של נמרוד אנטל. והנה הוא כאן. מה שלא ידעתי אז וגיליתי בטריילר הוא את מתיו מודין, אריאן מויאד (סטואי מ״יורשים״) ואפילו ג׳ק צ׳מפיון, הלא הוא ספיידר מ״אווטאר: דרכם של המים״.

סלאם דאנק (The First Slam Dunk) – נעבור אל סרט אנימה שמאז תחילת השנה מתגלגל מאסיה אל המערב וכעת מגיע ארצה. טקהירו אינווה כתב את המנגה המקורית של ״סלאם דאנק״ בשנות ה-90, ועוד המון המשכים לפי הרזומה שלו, וחתום כעת גם על העיבוד הקולנועי כבמאי-תסריטאי. לי זה נראה כמו פריקוול, ובכל מקרה קאמבק, הפעם סביב סיפורו של תיכוניסט המבקש לפסוע בשביל שהותיר אחריו אחיו הגדול והמנוח. הוא היה כוכב כדורסל מקומי וזהו תורו של האח הצעיר להוביל חמישיית התיכון אל התהילה, כל הדרך למשחק הגמר. לסרט יש גרסה מדובבת לאנגלית אבל אני רוצה להאמין שבישראל מוקרן הסרט בדיבוב המקורי ליפנית, כמו כל סרטי האנימציה היפניים שמגיעים לישראל בעקבות הקהילה ההולכת וגדלה של חובבי הסוגה. אם כי לא מצאתי הוכחות חותכות לכאן או לכאן.

את מה-זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי (You Are SO Not Invited to My Bat Mitzvah) – אדם סנדלר שב אל חיקה של נטפליקס, החל מיום שישי (25.8), והפעם הוא מביא את כל המשפחה. כלומר, זה לא ממש חדש אצל הסנדמן אבל זוגתו ג׳קי ושתי בנותיהם, סיידי וסאני, לא רק עומדות ברקע הפעם אלא ממש מככבות במקרה של הסנדלריות הצעירות. השתיים מגלמות את בנותיו של סנדלר (אבל אמא שלהן בסרט היא אידינה מנזל כי אין מספיק יהודים על המסך על עכשיו), כאשר הצעירה מסתכסכת עם חברתה הטובה בגלל בחור. הכל על רקע בת המצווה ההולכת ומתקרבת, כדי להגביר את הדרמה. הסרט מבוסס על ספרה של פיונה רוזנבלום, בעיבודה של אליסון פק (״אגלי דולס״) ובבימויה של סאמי כהן (״Crush״). עידו מוסרי הוא התקליטן, למקרה שתרצו גם ישראלים ולא רק יהודים אמריקאים על המסך. הנה תמונה מהסרט.