• אוסקר 2022/23: רשימת המועמדים המלאה
  • בחזרה אל
  • ״סנט-עומר״, סקירה וניתוח לסרטה של אליס דיופ
  • דפיקה בדלת
  • סרטים חדשים: ״רוחות אינישרין״ בקולנוע
  • דיווח שני ואחרון מפסטיבל סאנדנס 2023
  • דיווח ראשון מפסטיבל סאנדנס 2023 עם סיומו
  • ״הצגת הקולנוע האחרונה״, סקירה לסרט של פאן נאלין
  • ״הקשרים שלנו״ + ״מאסטרו״, סקירה כפולה
  • הסרטים הקודמים של רג׳אמולי: סאגת ״באהובאלי״
  • אוסקר 2022/23: הימורי מועמדים בכל הקטגוריות
  • בבילון
  • אוסקר 2022/23: על הסרטים התיעודיים הקצרים
  • ״נסיגה״, סקירת דיסני פלוס
  • אימת החודש - ינואר 2023: פותחים שנה עשירית
  • עיניה התכולות
  • ״מבצע פורצ׳ן: תרגיל מלחמה״ ו״המסע שלי עם האריס״
  • ״איגה״, סרט קודם של הבמאי ההודי ס״ס רג׳אמולי

סרטים חדשים: ״הלוויתן״, ״ימים של תום״, ״סיפורו של אמט טיל״, ״מה הקשר לאהבה?״, ״הצגת הקולנוע האחרונה״, ״פטאן – חי או מת?״

25 בינואר 2023 מאת אורון שמיר

אתמול התבשרנו על המועמדים והמועמדות לאוסקר ה-95, רשימה נאה ביותר אם יורשה לי, שסרטי השבוע הנוכחי ודאי רצו להיות חלק ממנה. אחד מהם גם הצליח ועל כך בהמשך, אבל נדמה שדווקא פברואר עומד להיות חזק במיוחד מבחינת תאריכי הפצה של סרטי האוסקר בישראל. הוא ממש מעבר לפינה אבל אני אישית לא רוצה שהוא יגיע עדיין, כדי שלא ייגמר פסטיבל סאנדנס בו אני משתתף בצפייה אונליין. החוויות שלי יגיעו בהמשך ואם אפשר ללמוד משהו מרשימת המועמדים לאוסקר, הוא שלפחות בנוגע לסרטים דוקומנטריים אפשר להביט בסאנדנס 2023 כדי להתחיל לנחש את המועמדים של השנה הבאה. חזרה לכאן ועכשיו, הנה שישה-שבעה סרטים שאפשר למצוא בבתי הקולנוע החל ממחר, ועוד כמה בצפייה ביתית.

הלוויתן (The Whale) – המועמד לשלושה פרסי אוסקר, החל מאתמול, שאולי קיווה לקצת יותר אבל נדמה לי שקיבל בדיוק את המגיע לו. סרט הקאמבק הרשמי של ברנדן פרייזר (למרות שכבר השתתף ב״מהלך מתוכנן״ של סודרברג למשל) הביא לו מועמדות ראשונה לפסלון, יחד עם עבודת האיפור שהפכה אותו לאדם במשקל מאות קילוגרמים, והונג צ׳או בתפקיד האחות המטפלת בו. פרייזר מגלם מורה לספרות המסוגר בביתו ואפילו לא מדליק את המצלמה במחשב בזמן שהוא מלמד אונליין את כיתתו. המראה שלו הוא מקור לבושה עבורו, תוצאה של אכילה כפייתית ודיכאון מתמשך עקב שברון לב. ליבו גם חווה כשל פיזי בתחילת הסרט, מה שמעמיד את המשך חייו בסימן שאלה וגורם לו לחדש קשר עם בתו המתנכרת לו (סיידי סינק). עוד דמויות המתדפקות על דלתו הן מיסיונר המבקש לגאול את נשמתו (טיי סימפקינס), שליח פיצה מסתורי וגם סמנתה מורטון בתפקיד שאין צורך להסגיר. אם סרט בדירה אחת נשמע כמו מחזה זה משום שהוא אכן מבוסס על אחד כזה, מאת סמואל די האנטר שגם עיבד לתסריט. הבמאי הוא דארן ארונופסקי, שלדעתי כבר ביים את הסרט הזה כשקראו לו ״המתאבק״ ב-2008. עופר צפה בסרט עם בכורתו בפסטיבל ונציה.

ימים של תום (Armageddon Time) – סרט מפסטיבל קאן הפעם ומי שכתב עליו הייתי אני, עם הקרנתו בפסטיבל ניו יורק דווקא. סרטו האישי מאוד של הבמאי-תסריטאי ג׳יימס גריי, השב אל ימי ילדותו בניו-יורק של ראשית האייטיז. הילד-שחקן בנקס רפטה מגלם את בן-דמותו של הבמאי, פול, ילד למשפחה יהודית-אמריקאית דלת אמצעים. אנטוני הופקינס מגלם את הסב האוהב, ג׳רמי סטרונג את האב הקשוח, ואן התאוויי את האם המשתדלת. בבית הספר פול מסומן על ידי המורה כבעייתי, מה שמוביל לחברות עם הילד השחור היחיד בכיתה (ג׳יילן ווב), המצוי באותה פוזיציה. הקשר ביניהם משנה את השקפת או תפיסת העולם של הגיבור, בזמן שהוא חווה גם שינויים בבית וסביבו האומה האמריקאית כולה עוברת תמורות.

סיפורו של אמט טיל (Till) – סרט אמריקאי תקופתי נוסף שקיווה לאוסקרים לשווא, גם הוא הוקרן בפסטיבל ניו יורק אבל פספסתי אותו שם. עבור רוב האמריקאים השם ״אמט טיל״ מעורר צמרמורת, עבור קהל ישראלי ראוי להזכיר שמדובר בקורבן לינץ׳ על רקע גזעני שהואשם כי ״שרק לבחורה לבנה״ והוכה למוות ברחוב. בסרט, אמו של הנער השחור מבקשת לא רק לחשוף ולהדגיש את הנסיבות מלאות השנאה בהן בנה נרצח, אלא גם להביא את הרוצחים למשפט צדק, לאחר שחבר מושבעים כל-לבן זיכה אותם. את אמט שהלך לבקר קרובי משפחה במיסיסיפי ב-1955 ולא שב מגלם ג׳יילן הול, ואת אמו מזיזת ההרים מגלמת דניאל דידוויילר. גם וופי גולדברג והיילי בנט בקאסט סרטה של צ׳ינוואיי צ׳וקו (״Clemency״), שחתומה על התסריט יחד עם מייקל ריילי וקית׳ בוצ׳אמפ (או בושאן, אם אמריקאים היו הוגים נכון צרפתית, אולי הוא עצמו כן עושה זאת).

ימים של תום

מה הקשר לאהבה? (What's Love Got to Do with It) – נקפוץ אל בריטניה ואל סרט שאין לו קשר אל טינה טרנר, למרות השם. לילי ג׳יימס מגלמת דוקומנטריסטית היוצאת לתעד את השכן שלה וחבר ילדותה (שאזד לאטיף) בתהליך הנישואים המאורגנים שלו. המשפחה הפקיסטנית של החתן המיועד נדחפת למפגש הווירטואלי עם הכלה המיועדת, לפני שכולם יטוסו לפגוש אלו את אלו, בליווי צוות צילום. אמה תומפסון מגלמת את אמה של הגיבורה שהייתה שמחה לראות אותה מתמסדת גם כן. למקרה שלא ברור לאן הקומדיה הרומנטית הזו הולכת, התסריטאית היא ג׳מיימה קאן, מפיקה בדרך כלל (״סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לוינסקי״) שלגמרי במקרה נישאה לגבר מדרום-אסיה. הבמאי הוא שקאר קאפור (סרטי ״אליזבת׳״ עם קייט בלאנשט).

הצגת הקולנוע האחרונה (Last Film Show) – מפקיסטן אל הודו, ששלחה את הסרט הזה לאוסקר במקום ״RRR״, ולא הצליחה לסחוף מספיק חברי אקדמיה בשביל מועמדות. אפשר גם לשייך את הסרט לטרנד הגואה של ״מכתבי אהבה לקולנוע״, שכן הוא עוסק בילדון שמתאהב בעולם הפילם והמקרנות ומתחיל לחלום על עשיית סרטים. עד כדי כך שהוא מוכן להסתבך בגניבת גלגלי פילם כדי להדביק את כולם באהבתו החדשה, כולל את משפחתו הענייה שמצבה לא ממש מאפשר לגיבור הצעיר להגשים את חלומו באופן מיידי. מי שמככב בתפקיד הראשי הוא בהבין ראברי, ואת הסרט כתב וביים פאן נאלין, הזכור אולי מסרטו ״סמסארה״ שהצליח גם מחוץ למולדתו.

פטאן – חי או מת? (Pathaan) – נישאר בהודו אבל נעבור אל הפקה בוליוודית גדולה ושונה בתכלית מהסרט הקודם. פטאן הוא שמו של סוכן צללים, שלא כולם יודעים מה מצב הצבירה שלו לפי הכותרת העברית. אבל המולדת ההודית זקוקה לו כאשר טרוריסט מאיים להשמידה, אז יש לי תחושה שהחידה בכותרת תיפתר עוד לפני שיספיקו להצמיד לו מרגלת מדהימה לשם סיוע במשימה. הטריילר נראה כאילו הבמאי סידהרת אנאנד (״War״) הכניס לבלנדר את כל סרטי ג׳יימס בונד בתוספת סדרת ״משימה בלתי אפשרית״ – הפעיל ואז שכח לכבות. מככבים: שאה-רוח קאן, דיפיקה פדוקון וג׳ון אייברהם.

סורד ארט אונליין: פרוגרסיב – חלק 2 (Sword Art Online the Movie: Progressive – Scherzo of Deep Night) – סרטי אנימה ממשיכים להיות מוקרנים מדי פעם באולמות, גם אם לא באופן סדיר, ואני משתדל לתפוס את כולם. אפילו שאין לי הרבה סיכוי להבין מה הולך בסרטו של איאקו קונו, שביים גם את הקודם בסדרה לפני שנה-שנתיים. זכרתי רק ששם הסרט הוא כמשחק מחשב מקוון בו לכודות הדמויות האנושיות, כאשר מי שמת במשחק מת גם בחיים האמיתיים, כצפוי. הסרט הראשון עקב אחר בטא-טסטרית בשם אסונה שנכלאה בתוך המשחק ופיתחה קשר עם בחור בשם קיריטו, ויחד הם מביסים מפלצות ומתקדמים בשלבי המשחק. הסרט השני ממשיך את הרפתקאותיהם.

סרטים חדשים ב-VOD

ארגנטינה 1985

ארגנטינה 1985 (Argentina, 1985) – אמנם לא חדש באמזון, אבל הזדמנות להזכיר שהמועמד של ארגנטינה לאוסקר זמין בשירות הסטרימינג של ג׳ף בזוס. למקרה שתתחילו השבוע בהשלמות צפייה בכל המועמדים, או למי שרוצה לראות דרמת בית משפט על המדינה הדרום-אמריקאית בימי חשבון הנפש של אחרי שלטון החונטה הצבאית. הבמאי הוא סנטיאגו מיטרה, ארגנטינאי המתמחה במותחנים פוליטיים מסוגים שונים (״הסטודנט״, ״פאולינה״), ולרשותו הכוכב הגדול של מולדתו, ריקרדו דארין, בתפקיד עורך הדין שאמור להעמיד למשפט את המנהיגים לשעבר. ולנו יש את עופר שהדיווחים שלו מפסטיבל ונציה, ביניהם על הסרט הזה, ממשיכים להוכיח את עצמם גם חודשים לאחר מכן.

איזה אנשים (You People) – אצל נטפליקס עולה בשישי ה-27.1 הקומדיה הזו, בכיכובם של ג׳ונה היל ואדי מרפי. הראשון מגלם את חותנו לעתיד של השני, שידוך שעומד להיות נפיץ במיוחד כאשר המשפחה השחורה-מוסלמית תפגוש את המשפחה הלבנה-יהודית. את אהובתו של הגיבור מגלמת לורן לונדון, ומלבד מרפי כאביה אפשר למצוא בצד שלה גם את ניה לונג בתור אם המשפחה. הוריו של הגיבור, ששמו עזרא, מגולמים בידי דייויד דוכובני וג׳וליה לואי-דרייפוס. היל גם שותף לתסריט שכתב הבמאי, קניה באריס (״שחור-כזה״, ״מגלה את אמריקה 2״).

פמלה, סיפור אהבה (Pamela, a love story) – נסיים אצל נטפליקס, שביום האחרון של החודש תעלה לשרתים את הסרט התיעודי של ריאן ווייט (״תשאלו את ד"ר רות״) אודות פמלה אנדרסון. הכוכבת שיתפה פעולה עם היוצר ועם נטפליקס, בניגוד לסדרה ״פאם וטומי״ שנעשתה בניגוד לרצונה, כדי להשיב לעצמה את השליטה על סיפורה. בדגש על פרשת קלטת המין שלה ושל טומי לי, שהשפיעה באופן מכריע על הקריירה שלה. ההבטחה הקבועה לחומרי ארכיון שטרם נחשפו מתגמדת הפעם מול היומרה של אנדרסון לספר מחדש את הסיפור שלה כמי שהייתה אייקון של התרבות הפופולרית וסמל מין.

תגובות

  1. The real bronson הגיב:

    לגבי אמט טיל – הרוצחים היכו אותו מכות רצח,ירו לו בראש וזרקו אותו למים…
    האמא התעקשה על ארון פתוח,כידי שכל העולם יראה את הזועה.
    הם זוכו.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.