• סרטים חדשים: ״ורדה על אנייס״ מגיע לקולנוע
  • ״לעולם לא מאוחר״, סקירה
  • פסטיבל סולידריות 2019: דיווח של עופר
  • Little Monsters :מחכים לתרגום
  • אוסקר 2019/20: אפשר לומר שהתחלנו באופן רשמי
  • ״אטלנטיקה״, סקירת נטפליקס
  • ״יד אבודה״, סקירת נטפליקס
  • סרטים מן העבר - מהדורה מיוחדת
  • המלצות סינמטקים: מהדורת דצמבר 2019
  • ״בלון״, סקירה
  • ״רצח כתוב היטב״ סקירה
  • ״האירי״, סקירה וניתוח סרטו של מרטין סקורסזה

״המלאכיות של צ'ארלי״, סקירה לגרסת 2019

16 בנובמבר 2019 מאת עופר ליברגל

בדרך כלל, בסקירות על סרט שהוא חלק מסדרת סרטים או מותג, אני פותח או אפילו ממקד את הדיון שלי ביחס בין הסרט החדש לבין שאר הסדרה ולדברים שהוא מחדש לעומת הקודמים. הפעם אני מוצא את עצמי בעמדת נחיתות מול הסרט החדש "המלאכיות של צ'ארלי" (Charlie's Angels) – סרט שהוא רימייק וגם המשך לסדרה משנות השבעים עם פארה פוסט, קייט ג'קסון ו ג'קלין סמית', שאותחלה גם בשנות ה-2000 עם השלישייה דור ברימור, קמרון דיאז ולוסי לו, שכיכבו בצמד סרטים משלהן. לא ראיתי אף לא אחד מן הגלגולים הקודמים של הסדרה וזה מעולם לא משך אותי במיוחד. לצד זאת, עוד לפני קריאת תקציר העלילה היה לי מושג די די טוב במה עוסקים הסרטים: שלוש בחורות נאות המשתמשות ביופי שלהן כיתרון בלחימה בפשע, תוך הפגנת כישורי לחימה הגוברים על כל גבר. השלוש מופעלת בידי אדם בשם צ'ארלי שאינו נראה, כאשר יש גם אדם שמתווך ביניהן לבין צ'ארלי, אם כי את שמו לא זכרתי (מסתבר שזה בוזלי).

מצד אחד, הסדרה הציגה דימוי של נשים עצמאיות לוחמות ומאידך הייתה מציצנית וסיפקה פנטזיות להרבה גברים ומתבגרים לאורך השנים, או לפחות הרבה בדיחות על פנטזיות. כך שדומה כי המותג בו זמנית מתאים במובן אחד לעידן הפוליטי הנוכחי ואולי גם צריכה לעבור עדכון ורענון במבט על הנשים, אבל אני לא באמת יכול לדעת. עוד אציין כי הקשר העיקרי שלי עם הסדרה הוא דרך השיר של דסטיניז צ'יילד מפסקול הסרט משנת 2000, שהוא איכשהו אחד השירים של ביונסה שאני עדיין הכי אוהב. מה שאומר שאני צריך כנראה להקשיב ליותר מוזיקה חדשה, אבל גם שלסדרה יש סוג של אישור מבינוסה, כך שאולי היא יותר מגילטי פלז'ר.

מוקד המשיכה העיקרי שלי להתחיל את ההיכרות עם המותג דווקא עם הסרט החדש נובע מכך כי לראשונה בתולדות הסדרה, מאחורי המצלמה ניצבת במאית. ולא סתם במאית, אלא אליזבת' בנקס. מה שהיא עשתה ב"פיץ' פרפקט 2" מוכיח כי היא יכולה לקחת משהו שנראה כמו טראש ולהוסיף לו מודעות עצמית ושנינות, תוך כבוד לסיבה שאנשים נהנים ממנו בבושה. נדמה לי כי הפעם בנקס הביאה מספיק מגע ייחודי לסרט שמתרומם לא בקטעי הפעולה, אלא בקטעים של התקרבות בין הנשים ובחילופי דיאלוגים. היא זו שחתומה על התסריט, על פי גרסה ראשונה שכתבו אוון ספיליוטופולוס ודייויד אוברן.

בנקס גם משתתפת בסרט בתור שחקנית, לא בתור אחת מן המלאכיות, אלא בתור בוזלי, ואני מניח שזו הפעם הראשונה בה דמות זו היא אישה, ולא גבר השולט בנשים. אבל מסתבר כי היא לא הבוזלי היחידה בסרט – בעולם של הסרט הזה (ושל הסרטים הקודמים? אני לא בטוח), גם דג'ימון הונסו הוא בוזלי. וגם פטריק סטיוארט, שהוא כנראה הבוזלי שקרוב לגרסה שהופיעה בטלוויזיה, וגולמה בידי ביל מארי בסרט הקודם. יש הרבה בוזלי ויותר משלוש מלאכיות. אולם, זה של סטיוארט פורש בראשית הסרט ואנו נתמקד בצוות אותו תוביל בנקס, שדומה שירשה את התפקיד שלו כבוזלי שהוא הכי בוזלי. אגב, הפרישה של הדמות סמוך לפתיחה מראה כי לא מדובר בריבוט או רימייק למרות השם הזהה, אלא בהמשך לסרטים הקודמים: רואים אותו מצולם עם הדורות הקודמים של המלאכיות.

אחרי הפרישה שלו, מתחילה העלילה העיקרית והיא, כצפוי, לא הגיונית. בעיר הגרמנית המבורג, בה כולם מדברים אנגלית, אלנה (נעמי סקוט) עובדת בחברת ענק המפתחת מוצר חדשני שנועד לספק חשמל בצורה חסכונית ולהיות המקגאפין של הסרט. הבעיה היא שהמכשיר מסוכן עד מסוכן מאוד אם ייפול לידיים הלא נכונות. אלנה מתכוונת להדליף מידע על המכשיר ויוצרת קשר מבלי לדעת צ'ארלי והמלאכיות. צוות של שתי מלאכיות, ג'יין הקשוחה והקרירה (אלה בלינסקה) וסבינה הפטפטנית שמגולמת בידי שחקנית מפורסמת (קריסטן סטיוארט), נשלח להגן עליה. זאת למרות ששתי המלאכיות הספציפיות הללו לא מחבבות אחת את השנייה. האם הן יפתחו חברות דרך עבודה משותפת? האם אלנה תהיה החברה השלישית בצוות? האם הטוויסט בעלילה יצליח להפתיע יותר מן התשובה לשתי השאלות הקודמות? אני לא חושב שזה באמת משנה.

העיקר הוא שסטיוארט (קריסטן, לא פטריק) מתגלה כשחקנית המשתפרת עם הזמן. אחרי התהילה של סרטי ״דמדומים״ בשנים האחרונות היא נוכחת בעיקר בסרטים עצמאיים, שלפעמים קצת גדולים עליה ולפעמים הם מופלאים כמו "נשים מסוימות". ובסרט זה דומה שיש תפקיד המתאים למידות שלה – פחות בגלל קטעי הפעולה ויותר בגלל הבקשות החוזרת שלה לסוגים אחרים של אוכל. שתי השחקניות לצידה סבירות וצוות הבוזלי נהנה להשתתף במשהו שטותי.

"המלאכיות של צ'ארלי" הוא סרט שכתוב עליו גילטי פלז'ר עוד לפני שצולם. הוא אומנם מכיל מסר פמיניסטי שאני מניח שהוא חזק יותר לעומת קודמיו בסדרה, אבל בעיקרו הוא אוסף של סצנות פעולה מופרכות שמהנות למרות שאין בהם הפתעה, לצד סצנות דיאלוגים שנונות שהן כאמור השיא של הסרט עבורי, אבל גם די הרבה רגעים מתים או סתם מתח שנמתח יותר מדי. מה שלא פגע יותר מדי בחוויות הצפייה האישית שלי. אולי יש לי עוד מחשבות על הסרט וגם תלונות יותר ספציפיות כלפיו, אבל חלפה כבר יותר משעה מאז שצפיתי בו. אני די מתפלא שאני עוד זוכר ממנו משהו.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.