21 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
מחר, יום שלישי, יוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר. סביר להניח כי קטגוריית הסרט התיעודי הקצר היא זו שתעורר את כמות העניין הנמוכה ביותר, גם ביחס לקטגוריות הסרטים הקצרים האחרות - סרטי האנימציה הקצרים תמיד זוכים ליותר אהדה, והשנה גם בישראל היו מספר הפניות למקומות בן ניתן למצוא את כל סרטים שנכנסו לרשימה המצומצמת (אם כי יש לשים לב כי רוב הקישורים… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
דוקאביב הוא כבר מזמן לא רק אירוע הקולנועי האביבי והתל-אביבי שמתרחש פעם בשנה, אלא שם נרדף לאוצרוּת של קולנוע תיעודי בישראל. מלבד פרויקט ״קולנוע דוקאביב״ שמקרין לאורך כל השנה מסרטי הפסטיבל ובכלל בסינמטק תל-אביב, לדוקאביב יש גם שני מיני-פסטיבלים, דרומי וצפוני. השבוע יהיה זה תורו של דוקאביב גליל מעלות תרשיחא, שחוגג עשור להיווסדו ויתקיים בין ה-13 ל-17 בנובמבר. התוכניה המלאה ומידע… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
שניים מהסרטים הישראליים היותר מעניינים שהוקרנו ועדיין מוקרנים השנה בבתי הקולנוע חולקים מספר קווי דמיון. את שניהם אפשר לקרוא כתיעוד או שימור של העבר הקולנועי של ישראל, דרך עשייה חדשה ויצירה צעירה. בשני המקרים מי שאחראי ישירות או בעקיפין הוא בית הספר ע״ש סם שפיגל בירושלים, העיר בה גם נחשפו לראשונה לקהל המקומי בפסטיבל הסרטים שהתקיים בקיץ. במקרה של ״Voice… להמשך קריאה
15 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
בניסיון לאזן בין הסרטים שלא מוקרנים בארץ אבל עדיין זוכים לסיקור בבלוג זה לבין אלה שעונים על שתי הדרישות, חשבתי לאחד בין שתי יצירות דוקומנטריות שרצה הגורל וראיתי גב אל גב. אחת מהן בהחלט מוקרנת בבתי הקולנוע בישראל, ואף זכתה כבר לטקסט מטעם עופר. זה קרה בעת הבכורה בפסטיבל דוקאביב, שם הוענק ל״אתה מת רק פעמיים״ פרס התחקיר ופרס חביב הקהל,… להמשך קריאה
26 במאי 2018 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב 2018 יגיע היום לסיומו ואני עוד מתאושש משפע הסרטים אשר ראיתי בו, באולמות שכמעט תמיד היו מלאים. בפוסט זה אמשיך להתמקד בעיקר בסרטי התחרות הישראלית, עם חוות דעת קצרות יחסית על 6 סרטים עליהם לא כתבתי בפוסט הקודם, שמכיל גם את רשימת הפרסים בהם זכו חלק מהסרטים שיוזכרו בהמשך. הוא התמקד בעיקר בסרטים על התנחלויות, אף כי היו… להמשך קריאה
24 במאי 2018 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב עמד השנה עבורי בסימן התחרות הישראלית, בה שישמתי שופט בצוות פיפרסקי לצד בנימין טוביאס מ"ידיעות אחרונות" והמבקרת האוסטרית מריאטה שטיינהארט. במהלך השבוע ראינו כ-15 סרטים שונים המהווים סוג של אוצרת לגבי הנושאים המעסיקים את הקולנוע התיעודי הישראלי בימינו, כמו גם הסגנונות הקולנועיים. מעבר לבחירה בסרט הטוב ביותר בעינינו, התרשמתי מן הדרך בה הסרטים מייצרים מבט משולב: רבים מהם… להמשך קריאה
21 במאי 2018 מאת עופר ליברגל
ביום חמישי האחרון נפתח פסטיבל דוקאביב 2018 במהדורה מספר 20 שמבטיחה להיות חגיגית. כמה ימים לפני כן נקראתי להחליף בחבר השופטים של פיפרסקי שופט אחר אשר נבצר ממנו להגיע, מה ששינה את סדר היום שלי לפסטיבל, שכן כעת אני צופה בכל סרטי התחרות הישראלית. בכל מקרה תכננתי לצפות ברובם, אך בהיותי שופט אוכל כתוב כאן את הדעת שלי עליהם רק… להמשך קריאה
7 במאי 2018 מאת מערכת סריטה
בעוד עשרה ימים ייפתח בסינמטק תל אביב פסטיבל דוקאביב המוקדש לקולנוע תיעודי, שהשנה מציין את שנתו ה-20 וכבר מזמן לא צריך הקדמות. בשנים האחרונות הפך הפסטיבל לאחד מאירועי התרבות המשמעותיים ביותר, ובפסטיבל קולנוע שנותן פייט גם לגדולים שעל הר הכרמל ועל הרי יהודה. אנחנו, כבכל שנה, מקדימים את החגיגה עם נבירה נלהבת בתוכנייה העמוסה, כדי לעזור לכם להתמצא בין כל… להמשך קריאה
24 באפריל 2018 מאת אור סיגולי
שני סרטים חדשים ושני סרטים ישנים למדי מרכיבים את פינת האימה החודשית, אחד מהם אפילו סרט תיעודי (שהוא גם היחיד שלא עוסק בנערות מתבגרות. יצא במקרה, נשבע). הפעם גם הגענו עד שנות הארבעים בהוליווד ושנות השבעים באיטליה, כי אין הרי מקום רחוק מדי לחפש סרטי אימה שצריך לראות. אבל האמת היא שבאמת הסרט האהוב עלי מבין משתתפי אפריל 2018 הוא… להמשך קריאה
מחר, יום שלישי, יוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר. סביר להניח כי קטגוריית הסרט התיעודי הקצר היא זו שתעורר את כמות העניין הנמוכה ביותר, גם ביחס לקטגוריות הסרטים הקצרים האחרות - סרטי האנימציה הקצרים תמיד זוכים ליותר אהדה, והשנה גם בישראל היו מספר הפניות למקומות בן ניתן למצוא את כל סרטים שנכנסו לרשימה המצומצמת (אם כי יש לשים לב כי רוב הקישורים… להמשך קריאה
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
דוקאביב הוא כבר מזמן לא רק אירוע הקולנועי האביבי והתל-אביבי שמתרחש פעם בשנה, אלא שם נרדף לאוצרוּת של קולנוע תיעודי בישראל. מלבד פרויקט ״קולנוע דוקאביב״ שמקרין לאורך כל השנה מסרטי הפסטיבל ובכלל בסינמטק תל-אביב, לדוקאביב יש גם שני מיני-פסטיבלים, דרומי וצפוני. השבוע יהיה זה תורו של דוקאביב גליל מעלות תרשיחא, שחוגג עשור להיווסדו ויתקיים בין ה-13 ל-17 בנובמבר. התוכניה המלאה ומידע… להמשך קריאה
שניים מהסרטים הישראליים היותר מעניינים שהוקרנו ועדיין מוקרנים השנה בבתי הקולנוע חולקים מספר קווי דמיון. את שניהם אפשר לקרוא כתיעוד או שימור של העבר הקולנועי של ישראל, דרך עשייה חדשה ויצירה צעירה. בשני המקרים מי שאחראי ישירות או בעקיפין הוא בית הספר ע״ש סם שפיגל בירושלים, העיר בה גם נחשפו לראשונה לקהל המקומי בפסטיבל הסרטים שהתקיים בקיץ. במקרה של ״Voice… להמשך קריאה
בניסיון לאזן בין הסרטים שלא מוקרנים בארץ אבל עדיין זוכים לסיקור בבלוג זה לבין אלה שעונים על שתי הדרישות, חשבתי לאחד בין שתי יצירות דוקומנטריות שרצה הגורל וראיתי גב אל גב. אחת מהן בהחלט מוקרנת בבתי הקולנוע בישראל, ואף זכתה כבר לטקסט מטעם עופר. זה קרה בעת הבכורה בפסטיבל דוקאביב, שם הוענק ל״אתה מת רק פעמיים״ פרס התחקיר ופרס חביב הקהל,… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב 2018 יגיע היום לסיומו ואני עוד מתאושש משפע הסרטים אשר ראיתי בו, באולמות שכמעט תמיד היו מלאים. בפוסט זה אמשיך להתמקד בעיקר בסרטי התחרות הישראלית, עם חוות דעת קצרות יחסית על 6 סרטים עליהם לא כתבתי בפוסט הקודם, שמכיל גם את רשימת הפרסים בהם זכו חלק מהסרטים שיוזכרו בהמשך. הוא התמקד בעיקר בסרטים על התנחלויות, אף כי היו… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב עמד השנה עבורי בסימן התחרות הישראלית, בה שישמתי שופט בצוות פיפרסקי לצד בנימין טוביאס מ"ידיעות אחרונות" והמבקרת האוסטרית מריאטה שטיינהארט. במהלך השבוע ראינו כ-15 סרטים שונים המהווים סוג של אוצרת לגבי הנושאים המעסיקים את הקולנוע התיעודי הישראלי בימינו, כמו גם הסגנונות הקולנועיים. מעבר לבחירה בסרט הטוב ביותר בעינינו, התרשמתי מן הדרך בה הסרטים מייצרים מבט משולב: רבים מהם… להמשך קריאה
ביום חמישי האחרון נפתח פסטיבל דוקאביב 2018 במהדורה מספר 20 שמבטיחה להיות חגיגית. כמה ימים לפני כן נקראתי להחליף בחבר השופטים של פיפרסקי שופט אחר אשר נבצר ממנו להגיע, מה ששינה את סדר היום שלי לפסטיבל, שכן כעת אני צופה בכל סרטי התחרות הישראלית. בכל מקרה תכננתי לצפות ברובם, אך בהיותי שופט אוכל כתוב כאן את הדעת שלי עליהם רק… להמשך קריאה
בעוד עשרה ימים ייפתח בסינמטק תל אביב פסטיבל דוקאביב המוקדש לקולנוע תיעודי, שהשנה מציין את שנתו ה-20 וכבר מזמן לא צריך הקדמות. בשנים האחרונות הפך הפסטיבל לאחד מאירועי התרבות המשמעותיים ביותר, ובפסטיבל קולנוע שנותן פייט גם לגדולים שעל הר הכרמל ועל הרי יהודה. אנחנו, כבכל שנה, מקדימים את החגיגה עם נבירה נלהבת בתוכנייה העמוסה, כדי לעזור לכם להתמצא בין כל… להמשך קריאה
שני סרטים חדשים ושני סרטים ישנים למדי מרכיבים את פינת האימה החודשית, אחד מהם אפילו סרט תיעודי (שהוא גם היחיד שלא עוסק בנערות מתבגרות. יצא במקרה, נשבע). הפעם גם הגענו עד שנות הארבעים בהוליווד ושנות השבעים באיטליה, כי אין הרי מקום רחוק מדי לחפש סרטי אימה שצריך לראות. אבל האמת היא שבאמת הסרט האהוב עלי מבין משתתפי אפריל 2018 הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות