• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2019: מדריך מקוצר וסקירות על ״לשחות או לא להיות״, ״המעבר לאהבה״, ו״על המשמר״

15 במרץ 2019 מאת אורון שמיר
אתמול נפתח פסטיבל הקולנוע הצרפתי בפעם ה-16, אירוע שכבר שנים תופס את המשבצת של אמצע חודש מרץ ונמשך עד סופו. לא להתבלבל עם פסטיבל הקולנוע הפרנקופוני שהתקיים מוקדם יותר החודש, או עם פסטיבל ״או לה לה!״ המוקדש בלעדית לקומדיות מארץ הבאגט והבארט. הפסטיבל לקולנוע צרפתי הוא הוותיק יותר ומבלי להעליב גם בדרך כלל היוקרתי יותר מבחינת ההיצע שלו, שבפעמים קודמות… להמשך קריאה

״120 פעימות בדקה״, סקירה

21 באפריל 2018 מאת עופר ליברגל
סרטו של רובין קמפילו, ״120 פעימות בדקה״ (120 BPM), מגיע לארץ כמעט שנה לאחר שהיה הסרט הכי מדובר בפסטיבל קאן אשתקד ובו זכה בפרס הביקורת מטעם פיפרסקי, בפרס הדקל הגאה ובפרס הגדול (השני בחשיבותו) מחבר השופטים הראשי, אף כי רבים ניבאו לו זכייה בדקל הזהב. במשך הרבה זמן הוא נחשב למועמד מוביל לפרס האוסקר לסרט בשפה זרה, אבל בסופו של דבר אפילו… להמשך קריאה

פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2018 – המלצות ואזהרות

14 במרץ 2018 מאת מערכת סריטה
אמש נפתחה חגיגית המהדורה ה-15 של פסטיבל הקולנוע הצרפתי, הוותיק מבין אירועי הקולנוע המוקדשים לפרנקופוניה וזה שלא כולל רק קומדיות בתוכניה שלו. התזמון אומר שאנחנו כבר באיחור עם ההמלצות, או שאולי הגענו בדיוק בזמן. בכל מקרה, הפסטיבל כאן כדי להישאר ואחרי הפתיחה אתמול (13 במרץ) אפשר יהיה להנות מן ההיצע השנתי שלו עד ה-7 באפריל בסינמטקים ברחבי הארץ - תל אביב,… להמשך קריאה

״סוף טוב״, סקירה

16 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי האוסטרי-גרמני (שפועל בשנים האחרונות בעיקר בצרפת) מיכאל האנקה, הוא אחד מן השמות הכי מוכרים של הקולנוע האירופאי במאה ה-21. הוא גם אולי אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט חדש שלו מתקבל, או לפחות התקבל עד לא מזמן, כאירוע קולנועי ששוחרי תרבות חייבים לגבש לגביו עמדה ולהביע דעה. זה לא תמיד היה המעמד של היוצר, שהחל לביים לקולנוע בגיל 47… להמשך קריאה

על ״Out 1״ של ז'אק ריווט – האוורסט של הסינפיליה

6 בנובמבר 2017 מאת עופר ליברגל
בסקר המבקרים המקיף של המגזין Sight & Sound בשנת 2012, הגיע ״Out 1״, סרטו של ז'אק ריווט, למקום ה-127 המכובד. זה הישג די מדהים לסרט בגלל שתי בחינות. הראשונה היא שאורכו 773 דקות, שהן כ-13 שעות בפילם, מרתיע רבים. אבל גם עבור אלו שרצו לצפות בו, הסרט התגלה כלא פשוט להשגה, בעיקר לא בגרסה המלאה שלו - הוא מעולם לא… להמשך קריאה

״אנשים ומקומות״, סקירה

19 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
לפעמים לוח ההפצה בארץ מספק לנו הפתעות נעימות. אומנם ״אנשים ומקומות״ (Visages, Villages) הגיע להקרנות בארץ אחרי שבחים בפסטיבל קאן ובמקביל לזכייה בפרס "עוגן הזהב" בפסטיבל חיפה (אורון צפה בו בפסטיבל ניו יורק המקביל), אבל מדובר בסרט תיעודי ועוד כזה אשר לא עוסק בנושאים גדולים. אומנם הוא פרי שיתוף פעולה בין אמן רחוב עולה ואגדה קולנועית, אבל שום דבר ביצירה של אנייס… להמשך קריאה

״מאהב כפול״, סקירה

6 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
עבורי, פרנסואה אוזון הוא אחד מן הבמאים הכי מרתקים בקולנוע הצרפתי העכשווי, קודם כל בזכות הכישורים הטכניים שלו. מדובר בבמאי שעושה תמיד שימוש מוקצן ומרהיב באמצעי המבע הקולנועיים - הסרטים שלו מבליטים את העשייה בעזרת צילום עשיר ולא טבעי ועריכה לא שגרתית, דבר אשר הופך גם את סרטיו הפחות טובים למעניינים לצפייה. אוזון משלב את הפן הטכני הזה עם עבודה… להמשך קריאה

״בציר ראשון״, סקירה

8 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
יש מקרים בהם שם הסרט מספר כבר את כל הסיפור, או לפחות את רובו. דומה כי שם הסרט ״בציר ראשון״ (Premiers Crus) כבר רומז לקהל באיזה סוג סרט מדובר ולאיזה ז'אנר הוא משתייך, גם אם הקהל שיצרוך אותו לא בהכרח מודע כי מדובר בז'אנר מובהק, אבל לדעתי הוא כן כזה - סרטי יקב, שהם בעלי אופי אחר משאר הסרטים אשר עוסקים באוכל.… להמשך קריאה

פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2017 – המלצות ואזהרות על סרטים שכבר ראינו

14 במרץ 2017 מאת מערכת סריטה
פסטיבל הקולנוע הצרפתי יפתח את שעריו ביום חמישי ה-16 במרץ, ויימשך עד ה-5 באפריל בסינמטקים ברחבי הארץ. נא לא להתבלבל עם פסטיבל ״או לה לה!״ לקומדיות צרפתיות, יוזמה חדשה יחסית, שכן במקרה זה מדובר במהדורה ה-14 של חגיגת הקולנוע הפרנקופונית שבכל שנה מספקת אטרקציות בדרך כלל בתקופת מרץ-אפריל. סרט הפתיחה יהיה ״שקית של גולות״ (Un Sac De Billes), על פי… להמשך קריאה

"Divines" + "Always Shine", סקירה כפולה

9 בינואר 2017 מאת אור סיגולי
לאחרונה נחשפתי לשני סרטים שצצו לראשונה בעולם לקראת סוף 2016, עליה השלום. הראשון הוא דרמת התבגרות צרפתית שסחפה את פסטיבל קאן ונחתה אצל טריליוני מנויי נטפליקס בעולם, והשני הוא דרמה מתח עצמאית מארה"ב. הרבה במשותף אין בין שני הסרטים, מלבד העובדה שהם בוימו על ידי במאיות בתחילת דרכן, ובמרכזן צעירה שלא לגמרי יכולה לשלוט על הטמפרמנט שלה. "Divines"   כשהוכרזו… להמשך קריאה