20 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
תאריך יציאתו לבתי הקולנוע של "גאולה", סרטו החדש של יוסי מדמוני אותו ביים יחד עם צלמו הקבוע בועז יהונתן יעקב, מכניס אותו בעל כורחו לקונטקסט מיוחד – הוא אחד משני הסרטים הישראלים שסוגרים את 2018 ("ליידי טיטי" מיועד לצאת בשבוע הבא), שנה שכנראה תיזכר כאחת הקשות ביותר לקולנוע הישראלי מאז חוק הקולנוע. לא רק שרת התרבות שגם השנה עשתה מעל… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2018 מאת עופר ליברגל
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
שניים מהסרטים הישראליים היותר מעניינים שהוקרנו ועדיין מוקרנים השנה בבתי הקולנוע חולקים מספר קווי דמיון. את שניהם אפשר לקרוא כתיעוד או שימור של העבר הקולנועי של ישראל, דרך עשייה חדשה ויצירה צעירה. בשני המקרים מי שאחראי ישירות או בעקיפין הוא בית הספר ע״ש סם שפיגל בירושלים, העיר בה גם נחשפו לראשונה לקהל המקומי בפסטיבל הסרטים שהתקיים בקיץ. במקרה של ״Voice… להמשך קריאה
26 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטו החדש של אבי נשר, ״סיפור אחר״, מתכתבת עם הסרט במספר דרכים נוסף לנקודה בסרט בה היא נאמרת בדיאלוג. ברמה הבסיסית, פרט לעלילה שנראית כראשית יש בסרט לפחות עוד סיפור אחד שכולל דרמה לא פחות סוערת. מעבר לכך, כל סיפור מתגלה כמורכב ושונה באופיו מאיך שהדמויות מפרשות בתחילה, או לפחות שונה מן המידע הראשוני שהקהל מקבל עליו. כמה פעמים… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2018 מאת מערכת סריטה
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, זו הסיסמה של יום הקולנוע הישראלי של השנה. כלומר, מלבד הסיסמה הרשמית יותר, רק סרטים ישראליים ורק ב-10 ש״ח הכרטיס (לא כולל עמלות למיניהן, על הזמנה מראש למשל). בדרך כלל אירוע הקולנוע המאוד משמח הזה, שחוגג חמש שנים להיווסדו אגב, מגיע בתחילת/אמצע ספטמבר ומשמש בין היתר חלון ראווה לסרטים המועמדים לאופיר. הפעם זה יקרה רק… להמשך קריאה
27 בספטמבר 2018 מאת אור סיגולי
הבוקר עברנו את מחציתו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2018, ואיכשהו אני מרגיש שרק התחלנו. כמו בכל שנה מדהים לראות את האולמות המלאים כמעט בכל שעה (אם כי פחות מדהים לגלות שוב כמה קשה לאנשים להתנתק מהנייד למשך שעה וקצת) ולחוש את האווירה הסינפילית המדבקת שעל הכרמל. מאחורי כבר 19 סרטים מאז שבת, ובסקירה הזו תוכלו לקרוא על ארבעה מתוכם,… להמשך קריאה
25 בספטמבר 2018 מאת אור סיגולי
יומו הרביעי של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה נפתח הבוקר, ואני כבר אחרי 11 סרטים. על שלושה מהם תוכלו לקרוא בסיקור הראשוני שלנו מחיפה, ועל חמישה נוספים בזה הנוכחי, שמקפיץ אותנו מאיטליה לארה"ב לעכו לאוסטריה וחזרה לאיטליה. מעבר לאלו, הרשו לי להתייחס במהרה לעוד שני סרטים שראיתי שכבר הוזכרו בסריטה בעבר, לפני שנעבור למנה העיקרית. אחד הסרטים התיעודיים הבולטים ביותר… להמשך קריאה
11 בספטמבר 2018 מאת אורון שמיר
תקופת חגי תשרי, בה מתמקם באופן טבעי סיכום השנה העברית של סריטה, היא זמן מהורהר ומלא חשבון נפש, מבט מעבר לכתף ורצון לגבש החלטות חדשות. בניגוד לסיכום השנה הלועזי שאנחנו עובדים עליו הרבה יותר אבל גם יש בו משהו קליל וכיפי יותר, איכשהו אני תמיד מוצא את עצמי מול התחלה חדשה כבר בעצם כתיבת הפוסט. כדי להבדיל כל שנה מקודמתה… להמשך קריאה
8 בספטמבר 2018 מאת אורון שמיר
לא אחד אלא שני סרטים ישראלים יצאו לאקרנים סביב טקס פרסי אופיר - ״שרוכים״ שהגיע למסכים בדיוק שבוע לפני המאורע וקצת לפני ההצבעות, ו״הנשף״ שעשה זאת ממש בערב בו חולקו הפרסים. שני הסרטים אולי חשבו להנות מן היח״צ סביב פרסי אופיר כאשר קבעו את המועדים הללו, ואכן לא יצאו בידיים ריקות, אבל הזוכה הבולט של הערב היה ״האופה מברלין״ -… להמשך קריאה
בסקירה כפולה זו אכתוב על שני סרטים תיעודיים ישראליים שהחלו את דרכם בתחרות של פסטיבל ירושלים וכעת מוקרנים בסינמטקים. שניהם לכאורה טוענים פוליטית אך בפועל אחד מהם, לאו דווקא זה המדובר יותר, מטריד הרבה יותר. נתחיל איתו ונמשיך משם. סיבת המוות סרטו של רמי א. כץ משתייך לכאורה לתת-הסוגה המצליחה בקולנוע התיעודי של השנים האחרונות: דוקו-מתח. הסרט מתאר מאבק רב… להמשך קריאה
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, זו הסיסמה של יום הקולנוע הישראלי של השנה. כלומר, מלבד הסיסמה הרשמית יותר, רק סרטים ישראליים ורק ב-10 ש״ח הכרטיס (לא כולל עמלות למיניהן, על הזמנה מראש למשל). בדרך כלל אירוע הקולנוע המאוד משמח הזה, שחוגג חמש שנים להיווסדו אגב, מגיע בתחילת/אמצע ספטמבר ומשמש בין היתר חלון ראווה לסרטים המועמדים לאופיר. הפעם זה יקרה רק… להמשך קריאה
תקופת חגי תשרי, בה מתמקם באופן טבעי סיכום השנה העברית של סריטה, היא זמן מהורהר ומלא חשבון נפש, מבט מעבר לכתף ורצון לגבש החלטות חדשות. בניגוד לסיכום השנה הלועזי שאנחנו עובדים עליו הרבה יותר אבל גם יש בו משהו קליל וכיפי יותר, איכשהו אני תמיד מוצא את עצמי מול התחלה חדשה כבר בעצם כתיבת הפוסט. כדי להבדיל כל שנה מקודמתה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות