14 באוקטובר 2018 מאת עופר ליברגל
מבין השפע הרב של הסרטים שנמצאים בנטפילקס מסתרר מזה כחודש גם סרטה השישי של ניקול הולופסנר, שנקרא ״ארץ ההרגלים היציבים״ (The Land of Steady Habits). הולופסנר אינה שם מוכר בארץ, אף על כי חלק מסרטיה הקודמים (״ממש מושלמת״, ״חברות עם כסף״, ״דיברנו מספיק״) הוצגו בפסטיבלים מקומיים ו/או בבתי הקולנוע לתקופה קצרה. עבור לא מעט מבקרים בארה"ב היא מהווה אחד מן השמות… להמשך קריאה
20 באוגוסט 2018 מאת אורון שמיר
בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב באופן יותר ויותר תכוף על סרטים שאני רואה בניו יורק, בה אני גר בשנתיים האחרונות (סתם לצורך הבהרה ולא חלילה כדי להשוויץ, תל אביב עדיין עדיפה בעיניי). הסיבה שאני מרשה לעצמי לכתוב על סרטים שאופק ההפצה שלהם בישראל לא תמיד ידוע היא בעיקר כדי להשאיר את קוראי וקוראות סריטה מחוברים, יחסית בזמן אמת, לעולם (בדגש על… להמשך קריאה
19 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
מי שעוקבים או עוקבות אחר הנעשה בעולם הקולנוע דרך אתרים בחו״ל, ודאי נתקלו השנה לא פעם בסרט ושמו ״Hereditary״. אם להיות קצת קצת פחות מאופק, סרט הביכורים של ארי אסטר הוא אחד המדוברים של 2018 בשלב זה. החל מהבכורה בפסטיבל סאנדנס, המשך בהקרנה שעוררה הדים בפסטיבל SXSW וכלה בהגיעו אל בתי הקולנוע בארצות הברית בתחילת החודש שעבר, והיבחרו בהמון רשימות… להמשך קריאה
6 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
עמוק אל תוך עונת הקיץ הקולנועית, איני יכול שלא לרחם על הסינפיל הישראלי. כלומר, מצד אחד לקנא במי שפוקדים או פוקדות את כל הפסטיבלים שהם תמיד משב רוח של רעננות, אבל מצד אחר להשתומם מול לוח ההפצה הרציף שפשוט חסר באופן מובהק יצירות מקוריות או סתם טיפה פחות שבלוניות. כל זאת בזמן שבארצות הברית, או לפחות בניו יורק, התקופה הנוכחית… להמשך קריאה
23 ביוני 2018 מאת אורון שמיר
בפסטיבל סאנדנס 2012 נחשף לראשונה ״המתחזה״ (The Imposter), סרטו של בארט לייטון. הסרט לאחד מסרטי השנה העוקבת גם אצלי וגם אצל אור, שאף הקדיש לו חצי סקירה כשצפה בו כשנה לאחר הבכורה העולמית. כיוון שהסרט ההוא לא הוקרן מסחרית בישראל אני עדיין לא בטוח עד כמה הוא מוכר או שגור בשיח, אבל בהחלט טורח להזכיר אותו בכל הזדמנות כיוון שההשפעה שלו… להמשך קריאה
10 במאי 2018 מאת אורון שמיר
בשנים האחרונות חוזרות ונשמעות בביקורות קולנוע מילים שונות לתיאור אותו הדבר – ייצוג, נראות, גיוון ועוד כהנה וכהנה דרכים להתייחס להכללתם של מיעוטים מכל מיני סוגים על המסך או מאחורי הקלעים. כל תת-אוכלוסיה והמאבק שלה, שיכול להיות קשור למגדר או לצבע עור, וכל סרט והאופן בו הוא בוחר לשקף חיים שבדרך כלל הופכים לסיפורים קולנועיים, גם אם הקביעה הזו הולכת… להמשך קריאה
5 במאי 2018 מאת אורון שמיר
אחרי שחזר רשמית מפרישה קצרה מעולם הקולנוע עם ״לוגאן לאקי״ בשנה שעברה, סטיבן סודרברג ממשיך עם הניסויים הקולנועיים. מוקדם יותר השנה יצא ״מוזאיק״ (Mosaic), יצירה שביים בפורמט של סדרה וגם של אפליקציה, שתי דרכים לחוות את אותו הסיפור. סרטו החדש הוקרן בבכורה בפסטיבל ברלין והגיע אל בתי הקולנוע בארצות הברית לפני חודש וחצי. כל זאת בזמן שהוא הכריז על עוד… להמשך קריאה
6 באפריל 2018 מאת אורון שמיר
הסרט הזה לא בתוכניות ההפצה בישראל ככל הידוע לי, אבל למען האמת – כבר לא אכפת לי. מזה כשנתיים שאני מנסה לאזן בין חוסר הסנכרון בין מערך הפצת הסרטים העולמי, בדגש על הניו-יורקי, לבין הטריטוריה שפשוט לא מאוד מעניינת הרבה שווקים בינלאומיים, הידועה לכולנו בשם מדינת ישראל. זה נכון שסרטים הוליוודיים גדולים בדרך כלל מגיעים ארצה במקביל למועד שחרורם בארצות… להמשך קריאה
8 במרץ 2018 מאת עופר ליברגל
החשיבות העיקרית של טקסי פרסים נוסח האוסקר היא הגדלת החשיפה לסרטים קטנים יותר, בתקציב או באופי, במקרים (הלא תמיד נפוצים) בהם סרטים כאלו זוכים להפצה מסחרית. ספק רב עם ״אור ירח״, זוכה האוסקר שנה שעברה, היה מגיע לאקרנים בישראל אלמלא המועמדויות לפרס. דבר זה כנראה גם נכון לגבי סרטה של גרטה גרוויג, ״ליידי בירד״ (Lady Bird) אשר מגיע להקרנות בארץ בעיתוי… להמשך קריאה
9 בפברואר 2018 מאת אורון שמיר
אחת הסיבות לראות ספורט תחרותי היא ניצחון האדם על המגבלות שלו. הספורטאים הגדולים הם כאלה שניפצו שיאים ועל הדרך שברו את גופם כדי להשיג את הבלתי אפשרי. סיבה נוספת היא הגורם האנושי שצץ בזמן הנסיונות להשיג התעלות עליו, לא בהכרח במובן של כשלונות אלא בעיקר הרגעים בהם המכונה חוזרת להיות בנאדם. זה קורה בדרך כלל ברגעי הסיום של משחקים, כשמתחרה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות