18 בינואר 2022 מאת אורון שמיר
השבוע מגיע ארצה סרטו האמריקאי של אהרון קשלס, ״דרומית לגן עדן״ (South of Heaven), לסיבוב סינמטקים חפוז לפני בכורת VOD בהמשך. בסרט מככבים ג׳ייסון סודייקיס (מינוס השפם של ״טד לאסו״) ואוונג׳לין לילי (בבלונד פלטינה מאוד שונה מ״אנטמן והצרעה״) בתור זוג טקסני אוהב אך מוכה גורל. הוא מבקש להשתחרר ממאסר כדי לבלות במחיצת אהובתו הגוססת מסרטן, והיא רוצה לראות את אהובה… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אפתח בווידוי מוזר: הייתי בטוח שכבר כתבתי סקירה על הסרט הזה. צפיתי בו כאשר הפך לזמין בארץ דרך אפל TV+, שירות סטרימינג שאני נוטה לכתוב על סרטים שהוא מציע, ולאחר הצפייה התחלתי לעשות תחקיר לצורך כתיבה. רק כאשר התחלנו בשלב סיכומי השנה, ואורון ציין כי אין לנו סקירה על הסרט הזה, חזרתי אחורה לבדוק. אכן, לא כתבתי בסוף. הסיבה היא… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
בימים אלו מציג בקולנוע, טרי מפסטיבל חיפה, סרט שכבר שיערו לגביו שהוא ״ניקולס קייג' עושה ג'ון וויק עם חזיר מחמד״. זה תיאור מעורר ציפייה או גיחוך, תלוי לאיזה מחנה של השחקן תשתייכו - זה של החיבה וההערכה למרות הכל, או זה שכל צפייה בסרט שלו מגיעה עם רצון לבידור מביך. או איפשהו בין שניהם. אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב משם… להמשך קריאה
29 ביוני 2021 מאת אורון שמיר
לגמרי בלי כוונה, יש מסורת חדשה למדור ״מחכים לתרגום״, המקום בסריטה בו אני לא מתאפק עד שסרט כלשהו יגיע ארצה רשמית אלא כותב על חווית הצפייה (החוקית) שלי בו בארה״ב בתקווה שאכן יבליח ובקרוב גם על מסכי ארץ הקודש. כמו בשנה שעברה, אני שקט מאוד בחצי הראשון שלה ואז מתקיף בקצב הולך וגובר עד שהיא מסתיימת. המדור הראשון של 2020… להמשך קריאה
24 במאי 2021 מאת עופר ליברגל
"סינכרוניק" (Synchronic) כבר זמין בנטפליקס ישראל מזה מספר שבועות, אך הסקירה שלו התעכבה וטרם עלתה באתרנו, עד היום. זאת למרות שהיצירה של שני הבמאים שלו, ג'סטין בנסון (שגם כותב את התסריט) וארון מורהד (שגם מצלם), זכתה ללא מעט אהבה בבלוג - החל מסרטם המשותף הראשון "התרה", דרך "אביב" ועד "האינסופי", שזכה כאן לשבחים ויותר מפעם אחת. בכל זאת, הכתיבה על… להמשך קריאה
19 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
לכאורה, צפיתי כבר פעמיים בסרטה של קלואי ז'או, "ארץ נוודים" (Nomadland). אולם יותר מבסרטים אחרים בהם צפיתי בבית, בהיעדר אולמות קולנוע, יש לי תחושה כי חווית הצפייה שלי בסרט זה היא חלקית ביותר. גם בגלל שעיצוב המראה של הסרט מתבסס לא מעט על מרחבים גדולים ופתוחים, הנראים מבעד למצלמה של הצלם ג'ושוע ג'יימס ריצ'ארדס, אבל גם בגלל שלתחושתי זה סרט… להמשך קריאה
16 במרץ 2021 מאת אורון שמיר
איך יודעים שבמאית חדשה נולדה? או בניסוח יותר מליצי, כיצד נשמע קול קולנועי חדש וצלול שמהדהד לראשונה בעולם האמנות השביעית? במקרה של קלואי ז'או, מסתבר שהתשובה היא – צופים בסרטה הראשון באורך מלא. יכול להיות שיהיו מי שיספרו כי כבר בתקופת לימודיה בביה״ס טיש ב-NYU, בחצי הראשון של שנות האלפיים-עשרה, אפשר היה לדעת. עוד האמינו בה מהתחלה גם אנשי מכון… להמשך קריאה
21 בפברואר 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל סלאמדנס נוסד על מנת להיות האלטרנטיבה העוד-יותר-עצמאית לפסטיבל סאנדנס, שברמת ההצהרה מיועד בעצמו לקולנוע עצמאי. אולם, בתעשיית הקולנוע האמריקאית יש דרגות שונות לקולנוע עצמאי, כולל די הרבה "חטיבה עצמאית" בתוך או במימון אולפנים גדולים. זה הסבר על רגל אחת לדיון כלכלי מורכב על היחסים בין שני הפסטיבלים. אציין רק שלאורך השנים פסטיבל סלאמדנס סימן את עצמו הן כמקום עבור… להמשך קריאה
6 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע הגדול הראשון של 2021 מאחורינו. יסלחו לי אירועים אחרים שמוגדרים כפסטיבלים, אבל שנה קולנועית מתחילה לרוב בסוף ינואר עם פסטיבל סאנדנס לקולנוע עצמאי. למרות הכל, כך גם השנה. ההבדל משנים אחרות הוא שבמקום מאות ואלפי אנשים הממתינים בתורים בשלג של פארק סיטי הקפואה שבמדינת יוטה, סאנדנס הפך גם הוא לפסטיבל אונליין. כזה שפתאום יש לו רבבות לקוחות בכל… להמשך קריאה
22 בינואר 2021 מאת עופר ליברגל
צילום של סיקוונסים שלמים מתוך סרט בשוט בודד תמיד נחשב להישג טכני מאגתר עבור הבמאי. זה עדיין המצב בימינו, גם אם בעידן הדיגיטלי היכולת לצלם טייקים ארוכים יותר, או להחביא קאטים סמויים בעזרת אפקטים ועריכה, תרמו לריבוי יחסי של שוטים ארוכים כאלו וגם לסרטים שנראים כאילו צולמו (או צולמו בפועל) בשוט בודד לכל אורכם. אולם, נדמה לי כי הבמאי האמריקאי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות