5 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
חלק נכבד מן הדיון בסרטו של מוחמד ראסולוף "אין רשע בעולם" (There Is No Evil) נוגע ליחס של הסרט למצב הפוליטי באיראן. הדבר טבעי הן בשל אופיו של הסרט והן בשל סיפורו של הבמאי, שצילם אותו בסתר ובלי אישור מן המשטר. בעקבות זכיית הסרט בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2020 נידון היוצר למאסר בפועל על עשיית סרטים, בפעם השנייה בחייו.… להמשך קריאה
1 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
-1- במהלך חודש מרץ תיערך בסינמטקים השונים מחווה לבמאי הקולנוע האיראני עבאס קיארוסטמי. עבור רבים, כולל כותב שורות אלו, לא צריך יותר מן המילים הספורות הללו, שכן די בשמו של הבמאי על מנת לעורר רגשות עזים, בלי צורך להסביר. מבלי לרשום את המובן מאליו: מדובר באחד מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים ובכל הקשר. ייתכן גם שכל המוסיף גורע במקרה שלו,… להמשך קריאה
16 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
הבמאי האיראני אסגר פרהאדי מצא את השפה הקולנועית הייחודית אשר מתאימה לו, והוא משתמש בה בכל סרטיו. הדבר בולט בעיקר דרך הגישה שלו לנרטיב, שדרך החשיפה וההתפתחות שלו היא הלב של יצירותיו. בסרטים של פאהאדי לרוב אירוע מסוים אשר מתרחש (או נחשף) במהלך העלילה משנה את כל הקריאה של הדינמיקה בין הדמויות וגורם לקהל להזדהות גם עם דמויות אשר הוא הסתייג… להמשך קריאה
16 באפריל 2016 מאת עופר ליברגל
״המשפחה הפרסית שלי״ (All Three of Us) הוא סרטו הראשון של קאירון, קומיקאי צרפתי יליד איראן. כפי ששמו העברי מרמז, הסרט עוסק במשפחתו של הבמאי, אך לא מדובר בסאגה משפחתית עתירת דמויות משנה צבעוניות, אף כי בראשית הסרט נראה כי זה הכיוון אליו פונה היצירה. כן מדובר ביצירה אשר מתמקדת בעיקר בדמותו של היבאט, מי שיהיה אביו של קאירון. והסיפור האמיתי שלו… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2014 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הנה הגענו כבר לפרק העשירי בעונה השנייה של סדרת הפודקאסטים בה אנחנו (פבלו אוטין ועופר ליברגל) גאים לארח את נחמן אינגבר לשיחה על אחד מהסרטים האהובים עליו. הפעם אנו משוטטים בארץ שרוב הישראלים מכירים בעיקר דרך איומים המושמעים בחדשות, אבל שוחרי הקולנוע מכירים אותה גם כאחד מן המקומות שמייצרים את הקולנוע הייחודי והמרתק ביותר - איראן. הקולנוע האיראני העמיד שורה לא… להמשך קריאה
14 במרץ 2014 מאת עופר ליברגל
מפתה לכתוב כי "העבר" (Le Passé), סרטו החדש של הבמאי האיראני אסגר פרהאדי (הבמאי של "פרידה"), הינו סרט גדול, אך התחושה היא כי מילים כאלו יעשו ליצירה עוול מסוים. זאת משום שפרהאדי מעניק לתוצאה הסופית מימד שמרגיש שונה מן החוויה השגרתית בקולנוע - זה מרגיש יותר כמו פסיפס אנושי גדול ומינימליסטי בו זמנית. כמו שיר הלל כואב מאוד לקיום. "העבר"… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
לפני יומיים פורסמה בעכבר העיר השיחה שניהלתי עם מוחסן מחמלבאף במהלך פסטיבל בוסאן, בדרום קוריאה. נותרו מחוץ לכתבה כמה קטעים חשובים, בעיקר כאלה שדנים בסרט עצמו. להלן גרסה מלאה ומפורטת יותר של מה שנאמר: [caption id="attachment_8638" align="alignnone" width="640"] מוחסן מחמלבאף[/caption] קשה לעכל את זה, אבל אחד מהבמאים הגדולים בהיסטוריה של איראן, מוחסן מחמלבאף, ביקר בישראל ואפילו צילם כאן סרט, מבלי שאף… להמשך קריאה
3 ביוני 2012 מאת אורון שמיר
לא קל להיות קולנוען איראני. למרות מסורת ענפה של סרטים שזכו לתהודה עולמית - ע"ע "פרידה" ("A Separation") כתוספת האחרונה - השלטון המקומי נוהג לעשות ליוצרים קצת בעיות. למשל, לכלוא אותם בבית סוהר, רק כי ביקשו לעשות סרט שלא עולה בקנה אחד עם טעמם של אחמדינג'אד ושר התרבות שלו, מוחמד חוסייני. בתחילת השנה נסגר ארגון עצמאי וותיק וידוע בשם "הבית של הקולנוע… להמשך קריאה
1 בינואר 2012 מאת אורון שמיר
אם הכל יילך לפי התוכנית, "הערת שוליים" אמור להיות אחד מחמשת הסרטים הטובים ביותר בשפה זרה בטקס האוסקר אשר יתקיים בעוד כחודשיים. ואיזה צדק היסטורי זה יהיה אם דווקא יוסף סידר, האיש ש"בופור" שלו החזיר את ישראל לתחרות הזו אחרי שנות היעדרות ארוכות, דווקא הוא יזכה באוסקר הראשון של ישראל. אחד המתחרים החזקים מגיע מהשכנה הצפונית, לבנון, אשר שלחה את… להמשך קריאה
13 בינואר 2011 מאת אורון שמיר
איזו הפצצה! שמונה סרטים טריים נחתו היום בבתי הקולנוע. אך השאלה "האם יש מה לראות?" זוכה דווקא לתשובה הפחות צפויה. או במילים אחרות, אני באופן אישי כשלתי מלהתרגש במיוחד מן ההיצע. לצערי הרב ולמרות כמה שמות גדולים ונכבדים שאחראים לחלק מן הסרטים. הגדול שבהם הוא כנראה קלינט איסטווד, שחוזר כמדי שנה עם סרט חדש בבימויו. זהו "מכאן והלאה" ("Hereafter"), בו… להמשך קריאה
חלק נכבד מן הדיון בסרטו של מוחמד ראסולוף "אין רשע בעולם" (There Is No Evil) נוגע ליחס של הסרט למצב הפוליטי באיראן. הדבר טבעי הן בשל אופיו של הסרט והן בשל סיפורו של הבמאי, שצילם אותו בסתר ובלי אישור מן המשטר. בעקבות זכיית הסרט בפרס "דב הזהב" בפסטיבל ברלין 2020 נידון היוצר למאסר בפועל על עשיית סרטים, בפעם השנייה בחייו.… להמשך קריאה
-1- במהלך חודש מרץ תיערך בסינמטקים השונים מחווה לבמאי הקולנוע האיראני עבאס קיארוסטמי. עבור רבים, כולל כותב שורות אלו, לא צריך יותר מן המילים הספורות הללו, שכן די בשמו של הבמאי על מנת לעורר רגשות עזים, בלי צורך להסביר. מבלי לרשום את המובן מאליו: מדובר באחד מגדולי יוצרי הקולנוע בכל הזמנים ובכל הקשר. ייתכן גם שכל המוסיף גורע במקרה שלו,… להמשך קריאה
הבמאי האיראני אסגר פרהאדי מצא את השפה הקולנועית הייחודית אשר מתאימה לו, והוא משתמש בה בכל סרטיו. הדבר בולט בעיקר דרך הגישה שלו לנרטיב, שדרך החשיפה וההתפתחות שלו היא הלב של יצירותיו. בסרטים של פאהאדי לרוב אירוע מסוים אשר מתרחש (או נחשף) במהלך העלילה משנה את כל הקריאה של הדינמיקה בין הדמויות וגורם לקהל להזדהות גם עם דמויות אשר הוא הסתייג… להמשך קריאה
״המשפחה הפרסית שלי״ (All Three of Us) הוא סרטו הראשון של קאירון, קומיקאי צרפתי יליד איראן. כפי ששמו העברי מרמז, הסרט עוסק במשפחתו של הבמאי, אך לא מדובר בסאגה משפחתית עתירת דמויות משנה צבעוניות, אף כי בראשית הסרט נראה כי זה הכיוון אליו פונה היצירה. כן מדובר ביצירה אשר מתמקדת בעיקר בדמותו של היבאט, מי שיהיה אביו של קאירון. והסיפור האמיתי שלו… להמשך קריאה
מפתה לכתוב כי "העבר" (Le Passé), סרטו החדש של הבמאי האיראני אסגר פרהאדי (הבמאי של "פרידה"), הינו סרט גדול, אך התחושה היא כי מילים כאלו יעשו ליצירה עוול מסוים. זאת משום שפרהאדי מעניק לתוצאה הסופית מימד שמרגיש שונה מן החוויה השגרתית בקולנוע - זה מרגיש יותר כמו פסיפס אנושי גדול ומינימליסטי בו זמנית. כמו שיר הלל כואב מאוד לקיום. "העבר"… להמשך קריאה
לפני יומיים פורסמה בעכבר העיר השיחה שניהלתי עם מוחסן מחמלבאף במהלך פסטיבל בוסאן, בדרום קוריאה. נותרו מחוץ לכתבה כמה קטעים חשובים, בעיקר כאלה שדנים בסרט עצמו. להלן גרסה מלאה ומפורטת יותר של מה שנאמר: [caption id="attachment_8638" align="alignnone" width="640"] מוחסן מחמלבאף[/caption] קשה לעכל את זה, אבל אחד מהבמאים הגדולים בהיסטוריה של איראן, מוחסן מחמלבאף, ביקר בישראל ואפילו צילם כאן סרט, מבלי שאף… להמשך קריאה
לא קל להיות קולנוען איראני. למרות מסורת ענפה של סרטים שזכו לתהודה עולמית - ע"ע "פרידה" ("A Separation") כתוספת האחרונה - השלטון המקומי נוהג לעשות ליוצרים קצת בעיות. למשל, לכלוא אותם בבית סוהר, רק כי ביקשו לעשות סרט שלא עולה בקנה אחד עם טעמם של אחמדינג'אד ושר התרבות שלו, מוחמד חוסייני. בתחילת השנה נסגר ארגון עצמאי וותיק וידוע בשם "הבית של הקולנוע… להמשך קריאה
אם הכל יילך לפי התוכנית, "הערת שוליים" אמור להיות אחד מחמשת הסרטים הטובים ביותר בשפה זרה בטקס האוסקר אשר יתקיים בעוד כחודשיים. ואיזה צדק היסטורי זה יהיה אם דווקא יוסף סידר, האיש ש"בופור" שלו החזיר את ישראל לתחרות הזו אחרי שנות היעדרות ארוכות, דווקא הוא יזכה באוסקר הראשון של ישראל. אחד המתחרים החזקים מגיע מהשכנה הצפונית, לבנון, אשר שלחה את… להמשך קריאה
תגובות אחרונות