2 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
בפרק שעבר עסקנו בסרט החדש ביותר שברשימתו של נחמן המונה את הסרטים הטובים בכל הזמנים כפי שהתבקש למלא על ידי המגזין הבריטי לקולנוע "סייט אנד סאונד". כזכור, זה היה "סרט לבן" של מיכאל האנקה מ-2009. הפעם חזרנו אחורה בזמן עד לקצה השני של הרשימה ודיברנו על הסרט הכי ישן: סרטו האקספרסיוניסטי של פרידריך ווילהלם מורנאו "האדם האחרון" (Der letzte Mann), מ-1924; או כפי שהוא מוכר בארה"ב -… להמשך קריאה
30 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
מדי פעם, נוהג ספילברג לספר סיפור על איך בהיותו נער, הצליח להתפלח לאולפני יוניברסל, להסתובב על סטים ולהכיר אנשי קולנוע. למעשה, לא מדובר בסיפור אחד, אלא בסיפורים רבים ושונים עם גרסאות שונות. לפעמים הסיפור הוא שהוא מתפלח לאולפנים ונשאר לגור שם לפרק זמן. לפעמים הוא מספר שהתחפש לאיש עסקים, המציא איזה תירוץ בכניסה, וכך נתנו לו להיכנס. כבר בפנים הקים… להמשך קריאה
17 בינואר 2012 מאת אורון שמיר
זה נמשך כבר כמה זמן ואני חושב שכדאי לעשות לזה סוף. הפעם האחרונה שזה קרה היה עם "החבובות", כלומר ממש לא מזמן. העניין הוא שכאשר אני מנסה להסביר שסרטים כמו האחרון, או כמו "צעק4ה" הם לא סגנון ההומור שלי, אנשים אומרים שזה ברור. אני הרי כל-כך נגד כל הטרנד הזה של מודעות עצמית עכשווית שאין פלא שזה לא מדבר אליי.… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
פוסט זה, שאולי יהיה ראשון בסדרה של פוסטים, יוצא מתוך נקודת הנחה שנויה במחלוקת, לפיה פרסי האוסקר הם בעלי חשיבות מסויימת. איני מתכוון לטעון כי הזכייה בפרס מהווה סוג של תקן איכות. הרי מובן כי מספר רב של סרטי מופת לא זכו להיות מועמדים לפרס וגם כי כמה מן הזוכים אינם בהכרח ברמה הגבוהה ביותר. יחד עם זאת, הפרס הוא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות