15 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
14 במרץ 2021 מאת לירון סיני
כשאת תופסת את עצמך בהלקאה עצמית על כך שאת לא מתלהבת מסרט כמו שאת אמורה, זו אכזבה מהולה בתמיהה. כי לפעמים ההבנה שאת לא נסחפת איתו מגיעה בהדרגה ובאופן חמקמק. היא לא מתרחשת מיד. וקשה במיוחד לשים עליה את האצבע אם חומרי הגלם שאמורים לאותת לך שהנה, זה סרט בשבילך - ולא רק בשבילך אלא בשביל כולן, בשביל דור העתיד… להמשך קריאה
7 במרץ 2021 מאת אורון שמיר
אל הסינמטקים שהחלו לפעול שוב בתחילת החודש מצטרפים גם סניפים ספורים של רשת בתי הקולנוע מובילנד, שמבטיחה הרצה בסוף השבוע הקרוב בכרמיאל ונתניה ובהמשך גם בחיפה. מבחר הסרטים לא גדול עדיין אבל שם אחד שבולט הוא ״לא ממושמעות״ (Misbehaviour), הסרט שערך טרום בכורה סינמטקית בחיפה בסוף השבוע האחרון ויהיה חלק מהתוכניות גם של סינמטקים נוספים בהמשך החודש. הנוכחות המוגברת הופכת… להמשך קריאה
2 במרץ 2021 מאת לירון סיני
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2019 מאת לירון סיני
החגים חלפו, משהו שמנסה לקרוא לעצמו סתיו מורגש באוויר (או שזו אשליה שקצת פחות חם), ובסוף השבוע הגיע לאקרנים "מליפיסנט: אדונית הרשע", ההמשך של "מליפיסנט" ("Maleficent") מ-2014, שהיה אחד מהסרטים הראשונים של דיסני שאפשר להתייחס אליו כאל עיבוד עם שחקנים בשר ודם לקלאסיקה אהובה. בניגוד לשעתוקים שהתרגלנו לקבל בשנים האחרונות, הוא גם הביא גרסה מנקודת מבט אחרת של הסיפור. זה… להמשך קריאה
28 ביוני 2019 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
27 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
על השאלה הקבועה ״על מה הסרט?״ יש כמה דרכים לענות. אפשר לדבר על ז׳אנרים, לנסות לתמצת מאוד את העלילה או הסיפור, ויש גם מקום לדבר על רגשות ומחשבות. אבל איכשהו, ונדמה לי שזה בעיקר בשנים האחרונות אבל אולי אני טועה, הגישה הרווחת היא לדבר על נושאי עיסוק. תומר קמרלינג כתב על זה יפה לא מזמן (לא מצאתי היכן אז אין… להמשך קריאה
8 באפריל 2019 מאת לירון סיני
אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של סערה. ואני מתכוונת לכך במובן החיובי של המילה. שנה ומשהו אחרי שהזוהמה שמפיק העל הארווי וויינשטיין פיזר בדמות תקיפות מיניות יצאה החוצה, ניקוי האורוות בהוליווד במוסדות התרבות הפופולרית, בפוליטיקה ובכלל - נמשך. וכמו כל מהלך גדול שמטלטל את עולמנו התרבותי, היצירות שמלוות אותנו, מבדרות, עוזרות להתמודד, לעבד ולעכל - כל אחת בדרכה שלה ובז'אנר שלה… להמשך קריאה
9 במרץ 2019 מאת אורון שמיר
בשנה שעברה אפשר היה להיחשף לשני סרטים אודות ההערצה האמריקאית בפרט והפמיניסטית בכלל כלפי כבוד השופטת רות ביידר גינסבורג, שציינה 25 שנים מאז הושבעה לבית המשפט העליון. הראשון שבהם היה הדוקומטרי המועמד לאוסקר ״RBG״, שהוקרן בארץ בפסטיבל דוקאביב וממש היום הוא גם משודר בערוץ כאן 11, ובכל מקרה זמין בכל עת ב-VOD של יס. הסרט התיעודי עקב אחר רוב מהלך חייה המקצועיים… להמשך קריאה
18 ביוני 2018 מאת לירון סיני
אם בפרק הראשון של סקירות סרטי אונס-נקמה כבר עלתה התהייה הבסיסית האם מדובר בסרטי סקספלויטיישן נטולי רובד סמוי או לא, שני הסרטים הבאים מאירים את הקודמים באור מחמיא. ביחס אליהם ברור עוד יותר שיש ניסיון לא רע לאמירה ביקורתית ב"יומה של האישה" וב"הבית האחרון משמאל". בהשוואה, יש משהו פשטני בנושאי הסיקור הפעם, האחד כולל סצנות פורנוגרפיות, והשני לוקח את הקונספט… להמשך קריאה
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
כשאת תופסת את עצמך בהלקאה עצמית על כך שאת לא מתלהבת מסרט כמו שאת אמורה, זו אכזבה מהולה בתמיהה. כי לפעמים ההבנה שאת לא נסחפת איתו מגיעה בהדרגה ובאופן חמקמק. היא לא מתרחשת מיד. וקשה במיוחד לשים עליה את האצבע אם חומרי הגלם שאמורים לאותת לך שהנה, זה סרט בשבילך - ולא רק בשבילך אלא בשביל כולן, בשביל דור העתיד… להמשך קריאה
אל הסינמטקים שהחלו לפעול שוב בתחילת החודש מצטרפים גם סניפים ספורים של רשת בתי הקולנוע מובילנד, שמבטיחה הרצה בסוף השבוע הקרוב בכרמיאל ונתניה ובהמשך גם בחיפה. מבחר הסרטים לא גדול עדיין אבל שם אחד שבולט הוא ״לא ממושמעות״ (Misbehaviour), הסרט שערך טרום בכורה סינמטקית בחיפה בסוף השבוע האחרון ויהיה חלק מהתוכניות גם של סינמטקים נוספים בהמשך החודש. הנוכחות המוגברת הופכת… להמשך קריאה
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
החגים חלפו, משהו שמנסה לקרוא לעצמו סתיו מורגש באוויר (או שזו אשליה שקצת פחות חם), ובסוף השבוע הגיע לאקרנים "מליפיסנט: אדונית הרשע", ההמשך של "מליפיסנט" ("Maleficent") מ-2014, שהיה אחד מהסרטים הראשונים של דיסני שאפשר להתייחס אליו כאל עיבוד עם שחקנים בשר ודם לקלאסיקה אהובה. בניגוד לשעתוקים שהתרגלנו לקבל בשנים האחרונות, הוא גם הביא גרסה מנקודת מבט אחרת של הסיפור. זה… להמשך קריאה
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של סערה. ואני מתכוונת לכך במובן החיובי של המילה. שנה ומשהו אחרי שהזוהמה שמפיק העל הארווי וויינשטיין פיזר בדמות תקיפות מיניות יצאה החוצה, ניקוי האורוות בהוליווד במוסדות התרבות הפופולרית, בפוליטיקה ובכלל - נמשך. וכמו כל מהלך גדול שמטלטל את עולמנו התרבותי, היצירות שמלוות אותנו, מבדרות, עוזרות להתמודד, לעבד ולעכל - כל אחת בדרכה שלה ובז'אנר שלה… להמשך קריאה
אם בפרק הראשון של סקירות סרטי אונס-נקמה כבר עלתה התהייה הבסיסית האם מדובר בסרטי סקספלויטיישן נטולי רובד סמוי או לא, שני הסרטים הבאים מאירים את הקודמים באור מחמיא. ביחס אליהם ברור עוד יותר שיש ניסיון לא רע לאמירה ביקורתית ב"יומה של האישה" וב"הבית האחרון משמאל". בהשוואה, יש משהו פשטני בנושאי הסיקור הפעם, האחד כולל סצנות פורנוגרפיות, והשני לוקח את הקונספט… להמשך קריאה
תגובות אחרונות