19 במאי 2024 מאת אורון שמיר
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
19 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
כמו שליט שרואה איך קיצו עלול להגיע ומנסה לעשות שלום עם כל מיני מדינות לא רלוונטיות ולהקליט שירי פופ (מה?), כך גם 2020 כנראה רואה שסוף דצמבר מעבר לפינה ויש לה הזדמנות אחרונה להתחמק מתואר "השנה הגרועה ביותר של הזיכרון הנוכחי". זאת ודאי הסיבה למה בסוף שבוע אחד, שנייה לפני 2021, יצאו לעולם שני סרטים בכיכובה של מריל סטריפ. כולם… להמשך קריאה
23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2019 מאת עופר ליברגל
אנחנו מצויים כעת אחרי נקודת האמצע של פסטיבל ונציה ואני עדיין זוכר איך קוראים לי. זה קורה אחרי מספר ימים בקצב של 4-6 סרטים ביום, רובם במסגרות בהם אני שופט ולכן איני מתבטא לגביהן. אבל יש גם הרבה דברים אחרים, כמו התחרות הרשמית אשר מספקת עוד סרט מדובר של נטפליקס וגם יצירה הנבדלת במספר דרכים מיתר סרטי התחרות. על שניהם… להמשך קריאה
12 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניסיון למצות היטב את הזמן עד הטקס, התחלתי (או יותר נכון "חזרתי", כי כבר עשינו את זה בסריטה בעבר, כשהיה יותר זמן לחיות) להיכנס לפרטים קצת יותר מעמיקים של הקטגוריות השונות, ולפרט על המועמדים יותר ממה שהפוסטים בסמיכות להכרזת המועמדים אפשרו לנו. בשבוע שעבר עלה פוסט על פרסי המשחק הגבריים, ולכן זה רק הגיוני שעכשיו ניתן את תשומת הלב לשחקניות.… להמשך קריאה
11 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
עכשיו כשהגענו לפרק ה-58 בפרויקט כל זוכי האוסקר של כל הזמנים, אפשר לעמעם את האורות, להוציא את היין האדום, ולדבר קצת רומנטיקה. רומנטיקה באוסקר, כלומר. ובכך אני לא מתייחס לדרך עשייה רומנטית, כלומר לסרטים עם צילומי נופים מרהיבים ומוזיקת כינורות. אני מתכוון לסרטים שעוסקים ברומנטיקה, אלו שהחלק העיקרי בעלילה שלהם סובב סביב סיפור אהבה בין שתי דמויות או יותר. תקנו… להמשך קריאה
14 בנובמבר 2017 מאת אור סיגולי
את שנות השבעים, העשור הטוב ביותר של האוסקר ללא תחרות בכלל, סגר "קרמר נגד קרמר" (Kramer vs. Kramer) שלקח אותנו ביד אל שנות השמונים. זה היה סיום די אנטי-קליימטי לסבנטיז, שקיבץ רצף זוכי אוסקר מ-1971 ועד 1978 שהפכו להיות כולם קלאסיקות שהשפיעו באופו ניכר על הקולנוע המסחרי מאז. זה לא שהזוכה ה-52 באוסקר הוא הסרט החלש ביותר מהעשור, התואר הזה… להמשך קריאה
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… 
אדם מקיי הוא אחד מגדולי במאי הקומדיה בקולנוע בעשורים האחרונים, הודות לסרטים כמו "והרי החדשות", "אחים חורגים" ו"החבר'ה האחרים". סרטים אלו הם חלק משיתוף הפעולה הפורה שהיה בינו לבין השחקן ויל פארל (השניים כרגע מסוכסכים). אין ספק שהוא רוצה וכנראה גם ראוי להיחשב גם כאחד מן הבמאים הכי חשובים שפועלים היום גם בלי אזכור הז'אנר הקומי, והוא בהחלט עושה מאמצים… 
כמו שליט שרואה איך קיצו עלול להגיע ומנסה לעשות שלום עם כל מיני מדינות לא רלוונטיות ולהקליט שירי פופ (מה?), כך גם 2020 כנראה רואה שסוף דצמבר מעבר לפינה ויש לה הזדמנות אחרונה להתחמק מתואר "השנה הגרועה ביותר של הזיכרון הנוכחי". זאת ודאי הסיבה למה בסוף שבוע אחד, שנייה לפני 2021, יצאו לעולם שני סרטים בכיכובה של מריל סטריפ. כולם… 
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… 
אנחנו מצויים כעת אחרי נקודת האמצע של פסטיבל ונציה ואני עדיין זוכר איך קוראים לי. זה קורה אחרי מספר ימים בקצב של 4-6 סרטים ביום, רובם במסגרות בהם אני שופט ולכן איני מתבטא לגביהן. אבל יש גם הרבה דברים אחרים, כמו התחרות הרשמית אשר מספקת עוד סרט מדובר של נטפליקס וגם יצירה הנבדלת במספר דרכים מיתר סרטי התחרות. על שניהם… 
בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… 
עכשיו כשהגענו לפרק ה-58 בפרויקט כל זוכי האוסקר של כל הזמנים, אפשר לעמעם את האורות, להוציא את היין האדום, ולדבר קצת רומנטיקה. רומנטיקה באוסקר, כלומר. ובכך אני לא מתייחס לדרך עשייה רומנטית, כלומר לסרטים עם צילומי נופים מרהיבים ומוזיקת כינורות. אני מתכוון לסרטים שעוסקים ברומנטיקה, אלו שהחלק העיקרי בעלילה שלהם סובב סביב סיפור אהבה בין שתי דמויות או יותר. תקנו… 
את שנות השבעים, העשור הטוב ביותר של האוסקר ללא תחרות בכלל, סגר "קרמר נגד קרמר" (Kramer vs. Kramer) שלקח אותנו ביד אל שנות השמונים. זה היה סיום די אנטי-קליימטי לסבנטיז, שקיבץ רצף זוכי אוסקר מ-1971 ועד 1978 שהפכו להיות כולם קלאסיקות שהשפיעו באופו ניכר על הקולנוע המסחרי מאז. זה לא שהזוכה ה-52 באוסקר הוא הסרט החלש ביותר מהעשור, התואר הזה…
תגובות אחרונות