29 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן סקירה על "העולם שבפנים", תוך הבעת תקווה שהטקסט יוביל לסדרה של פוסטים בהם אחזור לסרטים שאהבתי בתור נער. פוסט זה הוא סוג של פוסט שממשיך את אותה סדרה וגם סוג של דרך לציין את יום העצמאות של מדינת ישראל, שכן הוא דן בסרט ישראלי שמאוד אהבתי בתקופת נעוריי ויש מספר קווי דמיון ביחס שלי כלפיו… להמשך קריאה
30 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
עם הדיווח הזה מפסטיבל ירושלים אני בצער רב עוזב את עיר הבירה וחוזר לשגרה, מקנא בכל אלו שממשיכים לראות את ההיצע הבלתי נגמר שם. אני נפרד עם סרטים שהוקרנו במהלך הפסטיבל מאז הסיקור הקודם, שניים מהתפוצות, ושניים מהתחרות הישראלית שחיכינו להזדמנות להתייחס אליהם מאז הקרנות האופיר. לפני הסרטים עצמם, אני ברשותכם רוצה להגיד תודה ענקית למארגני הפסטיבל על עוד אירוע… להמשך קריאה
27 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
על השאלה הקבועה ״על מה הסרט?״ יש כמה דרכים לענות. אפשר לדבר על ז׳אנרים, לנסות לתמצת מאוד את העלילה או הסיפור, ויש גם מקום לדבר על רגשות ומחשבות. אבל איכשהו, ונדמה לי שזה בעיקר בשנים האחרונות אבל אולי אני טועה, הגישה הרווחת היא לדבר על נושאי עיסוק. תומר קמרלינג כתב על זה יפה לא מזמן (לא מצאתי היכן אז אין… להמשך קריאה
18 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע בערבה הוא כנראה פסטיבל הסרטים הכי טוב שאני לא הולך אליו בארץ, ואולי גם בכלל. בנוסף לאוצרות ספציפית ומרשימה של מיטב הקולנועי העולמי העכשווי, הפסטיבל מפיק בשנים האחרונות גם סדרה של סרטים קצרים המתרחשים בערבה או במדבר, אזור אשר מרתק דווקא משום שאין בו הרבה תושבים. הסרטים הם אחת מן האפשרויות של בוגרים מוכשרים של בתי ספר לקולנוע… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2014 מאת פבלו אוטין
ז'אנר סרטי המשפחה הוא אחד הז'אנרים המובילים אם לא המרכזי ביותר בקולנוע הישראלי מאז תחילת שנות האלפיים. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומרובות. אפשר לטעון שמדובר בתופעת לוואי של הנטייה של היוצרים המקומיים ליצור קולנוע אוטוביוגרפי, ואפשר להגיד שגם משפיעה התחזקותה של המגמה החברתית הכללית לשים בראש סדר העדיפויות את הפרט לפני נושאים לאומיים וחברתיים. סיבות רבות יכולות לעלות, אך… להמשך קריאה
22 בספטמבר 2014 מאת אור סיגולי
[caption id="attachment_18523" align="aligncenter" width="640"] צילום: אני. לא שזה משהו להתגאות בו.[/caption]טקס פרסי אופיר 2014 הולך להיות זכיר לזמן רב מכמה סיבות. בראשונה, זה היה אחד הטקסים הכי לא צפויים ומוזרים שהיו אי פעם - עם כמה דברים ששברו כל חוק שהכרנו ב-25 שנותיו. שנית, כי זה היה אחד הטקסים הכי מבוצעים רע שאנחנו זוכרים. אני לא בטוח איך נחווה השידור… להמשך קריאה
14 ביוני 2014 מאת אורון שמיר
האמת היא שחששתי שהשנה יהיה קצת אחרת. שהפורמט הרגיל של דיווח בהתחלה, באמצע ובסוף לא יתאים לפסטיבל קולנוע דרום הנוכחי, בו הייתי לא רק מסקר אלא בעיקר שופט של התחרות העצמאית שכה חביבה עליי. הנחת היסוד שלי הייתה שלא אכתוב על הסרטים בתחרות בזמן אמת, ואסכם את דעתי עליהם לאחר שכבר יהיה זוכה והפסטיבל יהיה מאחוריי. פשוט כי זה נראה לי… להמשך קריאה
4 בפברואר 2014 מאת פבלו אוטין
בין ה-5.2 ל-16.2, ובעקבות יציאת הסרט "סוכריות" לאקרנים, מארגנים הסינמטקים בארץ הקרנות של כל סרטיו של יוסף פיצ'חדזה עד כה. מכיוון שאת שני סרטיו הארוכים הראשונים והמצוינים ("לנגד עיניים מערביות" ו"בסאמה מוצ'ו") לא ניתן להשיג בפורמט ביתי, ומכיוון שממילא כל סרטיו של פיצ'חדזה מחמיאים למסך הגדול ולאולם החשוך, הרטרוספקטיבה הופכת להזדמנות יוצאת דופן לצפות בסרטיו שוב או בפעם הראשונה. לכבוד… להמשך קריאה
2 בפברואר 2014 מאת אורון שמיר
עבור מי שעוקב או עוקבת אחרי הבלוג, הסרט הזה כבר מוכר מאז עונת האופירים שעברה, אבל רק כעת, כש"סוכריות" עולה רשמית לאקרנים אפשר לכתוב עליו סקירה כשווה בין שווים. לראשונה בישר עליו אור, במהדורת שבת של לפני כשנתיים, ושנה לאחר מכן התבשרנו שהוא מתמודד באופירים. משם ליווינו אותו באהדה (מפוצלת, יש לציין), כל הדרך לשמונה מועמדויות לאופיר ואפס זכיות בטקס… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
לכאורה, אין הרבה במשותף בין סרט ישראלי-צרפתי עתיר כוכבים לסרט אמריקאי מעוטר בשני כוכבי עבר. אבל בפועל, יש לא מעט דמיון בין "כידון" של עמנואל נקש ל"תכנית בריחה" (Escape Plan) של מייקל הפסטרום. או כפי שאתם מכירים אותם - "הסרט עם בר רפאלי" ו-"הסרט עם סטאלון ושווארצנגר". בשניהם יש מימד של השראה מסרטי עבר משנות השבעים-שמונים, בשניהם יש לא מעט… להמשך קריאה
לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן סקירה על "העולם שבפנים", תוך הבעת תקווה שהטקסט יוביל לסדרה של פוסטים בהם אחזור לסרטים שאהבתי בתור נער. פוסט זה הוא סוג של פוסט שממשיך את אותה סדרה וגם סוג של דרך לציין את יום העצמאות של מדינת ישראל, שכן הוא דן בסרט ישראלי שמאוד אהבתי בתקופת נעוריי ויש מספר קווי דמיון ביחס שלי כלפיו… להמשך קריאה
עם הדיווח הזה מפסטיבל ירושלים אני בצער רב עוזב את עיר הבירה וחוזר לשגרה, מקנא בכל אלו שממשיכים לראות את ההיצע הבלתי נגמר שם. אני נפרד עם סרטים שהוקרנו במהלך הפסטיבל מאז הסיקור הקודם, שניים מהתפוצות, ושניים מהתחרות הישראלית שחיכינו להזדמנות להתייחס אליהם מאז הקרנות האופיר. לפני הסרטים עצמם, אני ברשותכם רוצה להגיד תודה ענקית למארגני הפסטיבל על עוד אירוע… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע בערבה הוא כנראה פסטיבל הסרטים הכי טוב שאני לא הולך אליו בארץ, ואולי גם בכלל. בנוסף לאוצרות ספציפית ומרשימה של מיטב הקולנועי העולמי העכשווי, הפסטיבל מפיק בשנים האחרונות גם סדרה של סרטים קצרים המתרחשים בערבה או במדבר, אזור אשר מרתק דווקא משום שאין בו הרבה תושבים. הסרטים הם אחת מן האפשרויות של בוגרים מוכשרים של בתי ספר לקולנוע… להמשך קריאה
ז'אנר סרטי המשפחה הוא אחד הז'אנרים המובילים אם לא המרכזי ביותר בקולנוע הישראלי מאז תחילת שנות האלפיים. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומרובות. אפשר לטעון שמדובר בתופעת לוואי של הנטייה של היוצרים המקומיים ליצור קולנוע אוטוביוגרפי, ואפשר להגיד שגם משפיעה התחזקותה של המגמה החברתית הכללית לשים בראש סדר העדיפויות את הפרט לפני נושאים לאומיים וחברתיים. סיבות רבות יכולות לעלות, אך… להמשך קריאה
[caption id="attachment_18523" align="aligncenter" width="640"] צילום: אני. לא שזה משהו להתגאות בו.[/caption]טקס פרסי אופיר 2014 הולך להיות זכיר לזמן רב מכמה סיבות. בראשונה, זה היה אחד הטקסים הכי לא צפויים ומוזרים שהיו אי פעם - עם כמה דברים ששברו כל חוק שהכרנו ב-25 שנותיו. שנית, כי זה היה אחד הטקסים הכי מבוצעים רע שאנחנו זוכרים. אני לא בטוח איך נחווה השידור… להמשך קריאה
האמת היא שחששתי שהשנה יהיה קצת אחרת. שהפורמט הרגיל של דיווח בהתחלה, באמצע ובסוף לא יתאים לפסטיבל קולנוע דרום הנוכחי, בו הייתי לא רק מסקר אלא בעיקר שופט של התחרות העצמאית שכה חביבה עליי. הנחת היסוד שלי הייתה שלא אכתוב על הסרטים בתחרות בזמן אמת, ואסכם את דעתי עליהם לאחר שכבר יהיה זוכה והפסטיבל יהיה מאחוריי. פשוט כי זה נראה לי… להמשך קריאה
בין ה-5.2 ל-16.2, ובעקבות יציאת הסרט "סוכריות" לאקרנים, מארגנים הסינמטקים בארץ הקרנות של כל סרטיו של יוסף פיצ'חדזה עד כה. מכיוון שאת שני סרטיו הארוכים הראשונים והמצוינים ("לנגד עיניים מערביות" ו"בסאמה מוצ'ו") לא ניתן להשיג בפורמט ביתי, ומכיוון שממילא כל סרטיו של פיצ'חדזה מחמיאים למסך הגדול ולאולם החשוך, הרטרוספקטיבה הופכת להזדמנות יוצאת דופן לצפות בסרטיו שוב או בפעם הראשונה. לכבוד… להמשך קריאה
עבור מי שעוקב או עוקבת אחרי הבלוג, הסרט הזה כבר מוכר מאז עונת האופירים שעברה, אבל רק כעת, כש"סוכריות" עולה רשמית לאקרנים אפשר לכתוב עליו סקירה כשווה בין שווים. לראשונה בישר עליו אור, במהדורת שבת של לפני כשנתיים, ושנה לאחר מכן התבשרנו שהוא מתמודד באופירים. משם ליווינו אותו באהדה (מפוצלת, יש לציין), כל הדרך לשמונה מועמדויות לאופיר ואפס זכיות בטקס… להמשך קריאה
לכאורה, אין הרבה במשותף בין סרט ישראלי-צרפתי עתיר כוכבים לסרט אמריקאי מעוטר בשני כוכבי עבר. אבל בפועל, יש לא מעט דמיון בין "כידון" של עמנואל נקש ל"תכנית בריחה" (Escape Plan) של מייקל הפסטרום. או כפי שאתם מכירים אותם - "הסרט עם בר רפאלי" ו-"הסרט עם סטאלון ושווארצנגר". בשניהם יש מימד של השראה מסרטי עבר משנות השבעים-שמונים, בשניהם יש לא מעט… להמשך קריאה
תגובות אחרונות