11 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
האובססיה של התרבות הפופולרית לדמות של הנסיכה דיאנה נמצאת, להערכתי, בנקודת רוויה ושיא של כל הזמנים מאז מותה. היא השתלטה על הסדרה ״הכתר״ בעונותיה האחרונות, שם גילמה אותה השחקנית אמה קורין, ועתידה להמשיך בכך השחקנית שמחליפה אותה, אליזבת׳ דביקי. באותה נטפליקס תוכלו למצוא את ״דיאנה: המחזמר״ (בחיי שזה אמיתי). בכל מקום שאינו נטפליקס, כתבות וסרטים דוקומנטריים המשתמשים בדמותה מילאו את… להמשך קריאה
17 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
תאריכי הפצת סרטים בישראל הופכים להיות מבלבלים יותר ויותר, כפי שהתלוננתי כבר במדורים השבועיים המוקדשים לסרטים חדשים. ״הקדמונים״ (Early Man), למשל, רשום בלוח ההפצה בתור סרט של ה-22 במרץ. אלא שמאז פורים בתחילת החודש, וגם ממש היום למעשה, הוא מוקרן פה ושם בטרום בכורות אז להמשיך לחכות עם הכתיבה עליו נראה לי תמוה ממש כמו להפיץ אותו בהבלחות. ביני לבין… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2014 מאת עופר ליברגל
ג'וזף מאלורד וויליאם טרנר הוא אולי הצייר הבריטי החשוב בכל הזמנים, דמות הניצבת במדרגה הגבוהה ביותר של התרומה הבריטית לתרבות העולמית, בשורה אחת עם שייקספיר, הביטלס ומונטי פייתון. הצייר, יליד 1775 פעל בעיקר בחצי הראשון של המאה ה-19 ונחשב למייצג של הזרם הרומנטי באמנות ובמידה רבה גם כמי שציוריו פרצו דרך לאמנות של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יש… להמשך קריאה
25 במאי 2014 מאת אורון שמיר
איזה ערב גדול עבר אתמול על אירופה. אני מדבר כמובן על גמר ליגת האלופות בקולנוע (גם זה של הכדורגל היה לא רע בכלל) הידוע יותר בכינויו טקס הנעילה של פסטיבל הקולנוע ה-67 בקאן. עופר פתח את החגיגות לפני כחודש, עת הוכרזו הסרטים המשתתפים בתחרות היוקרתית בעולם הקולנוע. כמיטב המסורת, הוא גם השתעשע בנבואות זכייה, כך שעכשיו כשיש זוכים וזוכות אפשר… להמשך קריאה
21 באפריל 2014 מאת עופר ליברגל
"אהבה בועטת" (במקור: The Love Punch" - השם העברי שגוי כתרגום מילולי, אבל מעביר את הרוח הגנרית ובמידה גם את הכוונה של השם הלועזי) של הבמאי ג'ואל הופקינס הוא סרט שמספק את הסחורה - שעה וחצי של הנאה בקולנוע. סרט שהוא גם מצחיק וגם רומנטי ולא מרגיש מביך בשום שלב. אומנם אין בו יותר מדי מקוריות, בשום אופן, העלילה שלו לא הגיונית… להמשך קריאה
5 באפריל 2013 מאת אורון שמיר
"הפוכים" היה יכול להיות יופי של שם לתוכנית טלוויזיה סמי-דוקומנטרית על בליינים בבוקר שאחרי. או אולי טלנובלה (סליחה, "סדרה יומית"), על אהבה ובית קפה שכונתי, בכיכובם של השמות החמים של הרגע, אשר יתקררו מהר יותר מקפוצי'נו בכוס חד פעמית. גם פינה טלוויזיונית לילדים, אותה מגישות שתי שמיכות פוך עם עיני פלסטיק מודבקות, הייתה יכולה להתאים. אבל רצו הגורל והמפיצים וזהו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות