29 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
25 באפריל 2021 מאת אור סיגולי
יותר מרוב הסרטים, במקרה של "הנוסע הסמוי" (Stowaway) שעלה בסוף השבוע האחרון לנטפליקס, נראה לי שחשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות. הטריק הוא איך לעשות את זה בלי להסגיר יותר מדי מהעלילה, שאולי איננה מפותלת במיוחד אבל מתפתחת לאט ועל כן לא כדאי להקדים את המאוחר. אז כדי לרקוד סביב זה, הנה כמה דברים שחשוב שתדעו שאין ב"הנוסע הסמוי", על אף… להמשך קריאה
26 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
אחרי זמן רב שהיה קצת מסובך למצוא אותו, ובעקבות זאת קיבל נופך של הזיית שלהי ניינטיז שקיימת בעיקר בזיכרון, הופיע "וולווט גולדמיין" (Velvet Goldmine) ב-VOD של yes. הוא הגיע כחלק מציון חמש שנים למותו של דיויד בואי שהרימו ערוצי הלוויין, וזו אירוניה לא קטנה. אם יש מישהו שלא רצה שום קשר לסרט הזה, ואפילו איים בתביעה על היוצרים, זו אגדת… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
28 בנובמבר 2019 מאת אורון שמיר
ריאן ג׳ונסון חזר. כלומר, הבמאי-תסריטאי האמריקאי העדיין-צעיר (בן 46 בחודש הבא) לא באמת הלך לשום מקום, אבל בסרטו בחדש הוא חוזר לא רק לגדולתו אלא גם למקורות. ספציפית, זוהי שיבה ז׳אנרית אל סרטיו הראשונים, קצת ״הנוכלים בלום״ והרבה ״בריק״. זאת אחרי בלוקבאסטרים בתקציב הולך וגובר, ראשית ״לופר״ ואז ״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״. דווקא בגלל הסרט האחרון, חשוב להדגיש שזו חזרה… להמשך קריאה
3 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
כנראה שכמו האולפנים ההוליוודיים, גם בנטפליקס שומרים את התותחים הכבדים לסוף השנה הלועזית. כתוצאה מכך, כבר (לפחות) שנה שנייה ברציפות אנחנו מחכים ומצפים לכותרי ינואר-פברואר של החברה אבל נוטים להתאכזב מן האיכות. אם כי היכולת של נטפליקס לספק בכל סופש כותר חדש שאפשר לדבר עליו עדיין ראויה לציון. אז אחרי ״Polar: המתנקש״ שלא עמד בציפיות של לירון בשבוע שעבר, התיישבתי… להמשך קריאה
19 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
מי שעוקבים או עוקבות אחר הנעשה בעולם הקולנוע דרך אתרים בחו״ל, ודאי נתקלו השנה לא פעם בסרט ושמו ״Hereditary״. אם להיות קצת קצת פחות מאופק, סרט הביכורים של ארי אסטר הוא אחד המדוברים של 2018 בשלב זה. החל מהבכורה בפסטיבל סאנדנס, המשך בהקרנה שעוררה הדים בפסטיבל SXSW וכלה בהגיעו אל בתי הקולנוע בארצות הברית בתחילת החודש שעבר, והיבחרו בהמון רשימות… להמשך קריאה
15 בנובמבר 2014 מאת אורון שמיר
לפעמים אני פשוט לא מסוגל להבין איך עובד ראש של מפיץ קולנוע בארץ. מקרים חמורים במיוחד גורמים לי לתהות אם הם יודעים מה בעצם יש להם ביד, ובשנתיים האחרונות המקרים האלה קשורים לסרטי אנימציה. אלה שמקוטלגים אוטומטית בישראל בתור סרטי ילדים בלבד. כיוון שקצת נמאס לי להפציר במפיצי וצופי הקולנוע כאחד להצטרף כבר אל שאר העולם בהבנה כי סרט מונפש… להמשך קריאה
11 במאי 2014 מאת אורון שמיר
עולם הקולנוע בדרך כלל לא מפספס הזדמנות לעבד למסך הגדול ספר, כל ספר, של ניק הורנבי. חמש שנים בלבד עברו מאז יצא ״קדחת המגרש״ (Fever Pitch) לאור ב-1992 ועד שנולדה הגרסה הקולנועית של ספר הספורט האהוד. מאוחר יותר גם הגיעה ורסיה אמריקאית שעדיף לשכוח, אז תשכחו שהזכרתי אותה בכלל. אותו מספר שנים מפריד בין ״נאמנות גבוהה״ (High Fidelity) הכתוב לזה המצולם. במקרה… להמשך קריאה
16 בנובמבר 2013 מאת שירה ש. בן-סימון
ניקול הולופסנר היא במאית של נשים. הסרט החדש שכתבה וביימה, "דיברנו מספיק" (Enough Said), כמו כל הסרטים שלה, עוסק בנבכי חייה של אישה אמריקאית ממוצעת ממעמד הביניים פלוס. זה אולי נשמע בנאלי אבל זו למעשה אחת הפרספקטיבות הנדירות ביותר בקולנוע ההוליוודי, שמעדיף (ומיטיב) להתעסק בחייזרים מאשר בנשים ממוצעות. במרכז הסרט סיפורה של איווה (ג'וליה לואיס דרייפוס), מסז'יסטית גרושה פלוס בת… להמשך קריאה
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
יותר מרוב הסרטים, במקרה של "הנוסע הסמוי" (Stowaway) שעלה בסוף השבוע האחרון לנטפליקס, נראה לי שחשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות. הטריק הוא איך לעשות את זה בלי להסגיר יותר מדי מהעלילה, שאולי איננה מפותלת במיוחד אבל מתפתחת לאט ועל כן לא כדאי להקדים את המאוחר. אז כדי לרקוד סביב זה, הנה כמה דברים שחשוב שתדעו שאין ב"הנוסע הסמוי", על אף… להמשך קריאה
אחרי זמן רב שהיה קצת מסובך למצוא אותו, ובעקבות זאת קיבל נופך של הזיית שלהי ניינטיז שקיימת בעיקר בזיכרון, הופיע "וולווט גולדמיין" (Velvet Goldmine) ב-VOD של yes. הוא הגיע כחלק מציון חמש שנים למותו של דיויד בואי שהרימו ערוצי הלוויין, וזו אירוניה לא קטנה. אם יש מישהו שלא רצה שום קשר לסרט הזה, ואפילו איים בתביעה על היוצרים, זו אגדת… להמשך קריאה
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
לפעמים אני פשוט לא מסוגל להבין איך עובד ראש של מפיץ קולנוע בארץ. מקרים חמורים במיוחד גורמים לי לתהות אם הם יודעים מה בעצם יש להם ביד, ובשנתיים האחרונות המקרים האלה קשורים לסרטי אנימציה. אלה שמקוטלגים אוטומטית בישראל בתור סרטי ילדים בלבד. כיוון שקצת נמאס לי להפציר במפיצי וצופי הקולנוע כאחד להצטרף כבר אל שאר העולם בהבנה כי סרט מונפש… להמשך קריאה
ניקול הולופסנר היא במאית של נשים. הסרט החדש שכתבה וביימה, "דיברנו מספיק" (Enough Said), כמו כל הסרטים שלה, עוסק בנבכי חייה של אישה אמריקאית ממוצעת ממעמד הביניים פלוס. זה אולי נשמע בנאלי אבל זו למעשה אחת הפרספקטיבות הנדירות ביותר בקולנוע ההוליוודי, שמעדיף (ומיטיב) להתעסק בחייזרים מאשר בנשים ממוצעות. במרכז הסרט סיפורה של איווה (ג'וליה לואיס דרייפוס), מסז'יסטית גרושה פלוס בת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות