28 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
12 במאי 2018 מאת אורון שמיר
אם לצטט את דנטה מ״מוכרים בלבד״ של קווין סמית׳, אז בכלל לא הייתי אמור להיות פה היום. כלומר, השנה. אבל הצטרפות של כמה סוגי נסיבות ברגע האחרון יחד עם ההבנה שהשנה הקולנועית שלי לא תהיה שלמה בלעדיו, התארגנתי בזריזות גם למהדורה ה-71 של אירוע הקולנוע החשוב בתבל, האירוויזיון של התמונות הנעות והמונדיאל של הסרטים – פסטיבל הקולנוע של קאן. זאת… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
מזמן לא היה בקולנוע מפצל קהל כל-כך קלאסי ורעשני כמו סרטו של דארן ארונופסקי, ״אמא!״ (!mother - ואין כאן טעות כתיב, הכל צריך להיות באותיות קטנות אם תשאלו את היוצר). עופר הבין את טבעו של הסרט כבר בבכורתו בפסטיבל ונציה, וכתב עליו בהסתייגות מהולה בהתפעלות, תוך שהוא מנבא לסרט שונאים קולניים ולא פחות מכך אוהדים מריעים. בהמשך חודש ספטמבר הגיע… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה יסתיים רק במוצאי שבת, אולם אני נאלץ לעזוב את העיר כבר הבוקר. אך טרם סיימתי עם הדיווחים, שכן יש עוד מספר רב של סרטים, בהם כמה בולטים, עליהם עדיין לא הספקתי לכתוב אף על פי שצפיתי בהם. את הדיווח הנוכחי אפתח עם שלושה מסרטי התחרות - אמריקאי, יפני וצרפתי, בהם גם הסרט הכי מפלג קהל שהוקרן עד כה,… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
קיץ לא מרתק במיוחד עובר על הוליווד, בקולנוע הישראלי יש כרגע רק סרט אחד שכולם מדברים עליו, וגם בבלוג המצב מורגש. ממיטת חוליי הזיתי זיכרון על הבטחה שפעם הבטחתי, כדי שלי יהיה מה לכתוב ולכם ולכן משהו לקרוא, אם תרצו בכך. מחר כבר יביא עימו יום חמישי סרטים חדשים ופוסטים חדשים. אז למי שהצטרף או הצטרפה אלינו זה עתה, הנה… להמשך קריאה
26 באוקטובר 2012 מאת עופר ליברגל
כיף. זו הייתה, פחות או יותר, כל היומרה לה שאפה סדרת הסרטים אודות ג'יימס בונד לספק מן ההתחלה. הגיון עלילתי אף פעם לא היה בה (וכשהיו ניסיונות לייצר הגיון כזה, זה לא הלך טוב) ואם יש בה מימד עמוק יותר, הוא נובע ממה שההצלחה שלה מבטאת - בונד הוא דמות בסיסית למדי, ויתר הדמויות בסדרה הם פלקט מוחצן. אבל כיף… להמשך קריאה
25 בפברואר 2011 מאת אורון שמיר
נדמה שממרחק הזמן, אני מחבב מעט יותר את "ביותיפול" ("Biutiful"). כלומר, חיבבתי אותו גם מיד לאחר הצפייה. אבל הייתה לי תחושה שלא התרגשתי כפי שהיוצרים ציפו שאתרגש, או שהתפעלתי פחות ממה שניסו להרשים אותי. מאידך, אני כבר מרגיש בבית אצל הבמאי אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, אשר שב לשוטט בטריטוריות המוכרות שלו. גם הפעם כמויות הרגש והסבל מאיימות להפוך את הדרמה למלודרמה… להמשך קריאה
24 בפברואר 2011 מאת אורון שמיר
היבול השבועי של סרטים חדשים עומד על חמישה בסוף השבוע הנוכחי. ארבעה אמריקאים מז'אנרים שונים ומקסיקני אחד המתרחש בברצלונה. זהו "ביותיפול" ("Biutiful"), סרטו החדש של אלחנדרו גונזאלס איניאריטו בכיכובו של חבייר בארדם כאדם שחייו מתדרדרים מתהום אחת לשניה. כתבתי על הסרט לעכבר העיר אונליין ואעלה את הסקירה גם לכאן הערב או מחר. בקצרה, חיבבתי אבל הותשתי. קצת כמו שקרה לי… להמשך קריאה
בעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של פרנק הרברט, "חולית", ניצב אתגר גדול בפני הבמאי דני וילנב. חלק מן האתגר טמון במיתוס סביב הספר: פופולרי מאוד בקרב חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ומפורסם בחוסר ההצלחה לעבד אותו לקולנוע. שום סרט שקיים במציאות לא ממש יכול להתחרות באיך שניתן לדמיין את הגרסה השאפתנית והפרועה שאלחנדרו חודורובסקי תכנן לספר בשנות השבעים. ובשנות השמונים, שתי אגדות… להמשך קריאה
אם לצטט את דנטה מ״מוכרים בלבד״ של קווין סמית׳, אז בכלל לא הייתי אמור להיות פה היום. כלומר, השנה. אבל הצטרפות של כמה סוגי נסיבות ברגע האחרון יחד עם ההבנה שהשנה הקולנועית שלי לא תהיה שלמה בלעדיו, התארגנתי בזריזות גם למהדורה ה-71 של אירוע הקולנוע החשוב בתבל, האירוויזיון של התמונות הנעות והמונדיאל של הסרטים – פסטיבל הקולנוע של קאן. זאת… להמשך קריאה
מזמן לא היה בקולנוע מפצל קהל כל-כך קלאסי ורעשני כמו סרטו של דארן ארונופסקי, ״אמא!״ (!mother - ואין כאן טעות כתיב, הכל צריך להיות באותיות קטנות אם תשאלו את היוצר). עופר הבין את טבעו של הסרט כבר בבכורתו בפסטיבל ונציה, וכתב עליו בהסתייגות מהולה בהתפעלות, תוך שהוא מנבא לסרט שונאים קולניים ולא פחות מכך אוהדים מריעים. בהמשך חודש ספטמבר הגיע… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה יסתיים רק במוצאי שבת, אולם אני נאלץ לעזוב את העיר כבר הבוקר. אך טרם סיימתי עם הדיווחים, שכן יש עוד מספר רב של סרטים, בהם כמה בולטים, עליהם עדיין לא הספקתי לכתוב אף על פי שצפיתי בהם. את הדיווח הנוכחי אפתח עם שלושה מסרטי התחרות - אמריקאי, יפני וצרפתי, בהם גם הסרט הכי מפלג קהל שהוקרן עד כה,… להמשך קריאה
קיץ לא מרתק במיוחד עובר על הוליווד, בקולנוע הישראלי יש כרגע רק סרט אחד שכולם מדברים עליו, וגם בבלוג המצב מורגש. ממיטת חוליי הזיתי זיכרון על הבטחה שפעם הבטחתי, כדי שלי יהיה מה לכתוב ולכם ולכן משהו לקרוא, אם תרצו בכך. מחר כבר יביא עימו יום חמישי סרטים חדשים ופוסטים חדשים. אז למי שהצטרף או הצטרפה אלינו זה עתה, הנה… להמשך קריאה
כיף. זו הייתה, פחות או יותר, כל היומרה לה שאפה סדרת הסרטים אודות ג'יימס בונד לספק מן ההתחלה. הגיון עלילתי אף פעם לא היה בה (וכשהיו ניסיונות לייצר הגיון כזה, זה לא הלך טוב) ואם יש בה מימד עמוק יותר, הוא נובע ממה שההצלחה שלה מבטאת - בונד הוא דמות בסיסית למדי, ויתר הדמויות בסדרה הם פלקט מוחצן. אבל כיף… להמשך קריאה
נדמה שממרחק הזמן, אני מחבב מעט יותר את "ביותיפול" ("Biutiful"). כלומר, חיבבתי אותו גם מיד לאחר הצפייה. אבל הייתה לי תחושה שלא התרגשתי כפי שהיוצרים ציפו שאתרגש, או שהתפעלתי פחות ממה שניסו להרשים אותי. מאידך, אני כבר מרגיש בבית אצל הבמאי אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, אשר שב לשוטט בטריטוריות המוכרות שלו. גם הפעם כמויות הרגש והסבל מאיימות להפוך את הדרמה למלודרמה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות