27 באוקטובר 2019 מאת מערכת סריטה
ברוכים הבאים לחלקו השני של פרויקט ה-80 של סריטה – מצעד סרטי העשור שלנו. ההקדמה היא אותה הקדמה, אז אם כבר קראתם את החלק הקודם אתם מוזמנים לדלג מעליה ולקפוץ הישר למקומות 60-41. לא בשונה מהפרויקט הגדול הראשון של סריטה, פרויקט ה-50, גם הפעם מצאנו את עצמנו חברי סריטה (אורון שמיר, אור סיגולי, עופר ליברגל ולירון סיני שהצטרפה אלינו מאז), נאלצים… להמשך קריאה
28 בפברואר 2017 מאת אורון שמיר
אין באמת טעויות או תקלות באוסקר. זה אחד מכללי האצבע שלימד אותי אור, בשלב די מוקדם של ההיכרות שלנו. כיוון שאני מחזיק ממנו עד היום כסמכות הגבוהה לענייני פרסי האקדמיה האמריקאית, בואו ניקח את זה בתור אקסיומה. כלומר, נבחר להאמין מה שקרה ברגעי הסיום של טקס האוסקר ה-89 וייזכר בתור ״הפאשלה״ ״הבלבול״ או איך שתרצו לקרוא לזה, הוא לא טעות… להמשך קריאה
29 בדצמבר 2016 מאת מערכת סריטה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2016 מאת עופר ליברגל
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2016 מאת לירון סיני
2016 התאפיינה עבורי באי אלו תהפוכות. לא משהו דרמטי כמו הפרידות שחווינו מגיבורי תרבות, אלא משהו אישי יותר, שקשור לכתיבה. אני כותבת על קולנוע (ועל תרבות בכלל) כבר כמה שנים טובות, אבל השנה קיבלתי במות חדשות לחשוב במילים על התחום שאני כל כך אוהבת, ואחת מהן היא סריטה. אני יכולה להשתפך על המשמעות של כתיבה בבלוג האהוב הזה עבורי, אבל… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2016 מאת אורון שמיר
אחרי שתי צפיות וקריאת הסיפור הקצר עליו מבוסס ״המפגש״ (Arrival), סרטו של דני וילנב, אני חש מוכן לכתוב על היצירה המטלטלת הזאת טקסט יותר מעמיק (או לכל הפחות יותר מאריך ומרחיב). כלומר, בנוסף לביקורת שכתבתי בעכבר העיר. אני לא יודע אם זה כתב הגנה, מכתב אהבה, או ניסיון עצמי להבנה ופירוק לגורמים של מה שאהבתי בסרט, אבל מה שבטוח הוא… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2016 מאת לירון סיני
בכנות, כשראיתי את הטריילר וחשבתי שהבנתי על מה הסרט "המפגש" (Arrival), הייתי סקפטית למדיי. הוא נראה כמו סיפור על פלישת חייזרים, קנרית ובלשנית שהיא איימי אדאמס, שזה רק קצת יותר תמוה מסיפור קולנועי על תקיפת כריש, שחף וגולשת שהיא בלייק לייבלי (או בשמו האמיתי, "מים לא שקטים"). תוסיפו לכך את ג'רמי רנר (הוקאיי מהאוונג'רז כמובן) כמומחה לפיזיקה, וכל מיני עניינים… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2016 מאת אורון שמיר
ביום שאחרי הבחירות לנשיאות בארה״ב, מחכים לכם ולכן בבתי הקולנוע בישראל שלושה סרטי הפחדה - אחד מפני פלישת חייזרים שלא ברור מה רצונם, שני מתופעת ההאקרים שעלולים לשלוט בחיינו התלויים בטכנולוגיה, ושלישי מתאי טרור מוסלמים הגדלים בתוך מדינות מערביות. רק תבחרו. בפינת הפלוס, אירועים קולנועיים החל מהסופש הקרוב ועד סוף החודש. ״המפגש״ (Arrival), הסרט המדובר מבין השלושה, נוחת בבתי הקולנוע זמן קצר… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לחלקו השני של פרויקט ה-80 של סריטה – מצעד סרטי העשור שלנו. ההקדמה היא אותה הקדמה, אז אם כבר קראתם את החלק הקודם אתם מוזמנים לדלג מעליה ולקפוץ הישר למקומות 60-41. לא בשונה מהפרויקט הגדול הראשון של סריטה, פרויקט ה-50, גם הפעם מצאנו את עצמנו חברי סריטה (אורון שמיר, אור סיגולי, עופר ליברגל ולירון סיני שהצטרפה אלינו מאז), נאלצים… להמשך קריאה
אין באמת טעויות או תקלות באוסקר. זה אחד מכללי האצבע שלימד אותי אור, בשלב די מוקדם של ההיכרות שלנו. כיוון שאני מחזיק ממנו עד היום כסמכות הגבוהה לענייני פרסי האקדמיה האמריקאית, בואו ניקח את זה בתור אקסיומה. כלומר, נבחר להאמין מה שקרה ברגעי הסיום של טקס האוסקר ה-89 וייזכר בתור ״הפאשלה״ ״הבלבול״ או איך שתרצו לקרוא לזה, הוא לא טעות… להמשך קריאה
2016 בהבהוביה האחרונים, ורגע לפני שאנחנו נפרדים ממנה, בין סיכומי השנה האישיים לפוסט אנשי ונשות השנה, אנחנו חוגגים את הסרטים שהכי אהבנו. הפורמט הוא אותו אחד מאז 2013: כל חברי הבלוג בוחרים את נבחריהם בשתי עשיריות שונות, אחת המוקדשת לסרטים מהשנה האחרונה שלא הופצו בבתי הקולנוע באופן מסחרי (כלומר, פסטיבלים, סקרינרים, גנוזים ותגליות) ואלו שיצאו לאולמות הקולנוע. באופן טבעי, יש… להמשך קריאה
האגדה מספרת על כך שיצא השנה סרט כלשהו שלא נתפס כמנבא/מייצג/מוחה/מסביר את עידן דונלד טראמפ. גם אני לא עמדתי בפיתוי והתייחסתי לכך פה ושם במהלך השנה, ולא מפני שאני סבור כי יוצרי הסרטים התייחסו למועמדות של טראמפ, או לזכייה שלו. לא במהלך יצירת הסרטים שאורכת מספר שנים בדרך כלל ולכן לא הייתה יכולה לנחש מה יהיה המצב. אלא שאמנות לרוב מבינה את… להמשך קריאה
2016 התאפיינה עבורי באי אלו תהפוכות. לא משהו דרמטי כמו הפרידות שחווינו מגיבורי תרבות, אלא משהו אישי יותר, שקשור לכתיבה. אני כותבת על קולנוע (ועל תרבות בכלל) כבר כמה שנים טובות, אבל השנה קיבלתי במות חדשות לחשוב במילים על התחום שאני כל כך אוהבת, ואחת מהן היא סריטה. אני יכולה להשתפך על המשמעות של כתיבה בבלוג האהוב הזה עבורי, אבל… להמשך קריאה
אחרי שתי צפיות וקריאת הסיפור הקצר עליו מבוסס ״המפגש״ (Arrival), סרטו של דני וילנב, אני חש מוכן לכתוב על היצירה המטלטלת הזאת טקסט יותר מעמיק (או לכל הפחות יותר מאריך ומרחיב). כלומר, בנוסף לביקורת שכתבתי בעכבר העיר. אני לא יודע אם זה כתב הגנה, מכתב אהבה, או ניסיון עצמי להבנה ופירוק לגורמים של מה שאהבתי בסרט, אבל מה שבטוח הוא… להמשך קריאה
בכנות, כשראיתי את הטריילר וחשבתי שהבנתי על מה הסרט "המפגש" (Arrival), הייתי סקפטית למדיי. הוא נראה כמו סיפור על פלישת חייזרים, קנרית ובלשנית שהיא איימי אדאמס, שזה רק קצת יותר תמוה מסיפור קולנועי על תקיפת כריש, שחף וגולשת שהיא בלייק לייבלי (או בשמו האמיתי, "מים לא שקטים"). תוסיפו לכך את ג'רמי רנר (הוקאיי מהאוונג'רז כמובן) כמומחה לפיזיקה, וכל מיני עניינים… להמשך קריאה
ביום שאחרי הבחירות לנשיאות בארה״ב, מחכים לכם ולכן בבתי הקולנוע בישראל שלושה סרטי הפחדה - אחד מפני פלישת חייזרים שלא ברור מה רצונם, שני מתופעת ההאקרים שעלולים לשלוט בחיינו התלויים בטכנולוגיה, ושלישי מתאי טרור מוסלמים הגדלים בתוך מדינות מערביות. רק תבחרו. בפינת הפלוס, אירועים קולנועיים החל מהסופש הקרוב ועד סוף החודש. ״המפגש״ (Arrival), הסרט המדובר מבין השלושה, נוחת בבתי הקולנוע זמן קצר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות