3 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
חשבתם או חשבתן פעם איך היה מתנהג סרט בסדרת ״מהיר ועצבני״ בלי הדמויות הראשיות והמעיקות? זאת אומרת, בלי כישורי המשחק של וין דיזל, המימיקה של מישל רודריגז, או בלבולי המוח סביב נושא ״כולנו משפחה״ בכל כמה דקות. אם אנחנו כבר שם, אפשר גם לצמצם את אהבת הספורט המוטורי למינימום, למקסם את עלילות הפשע והצלת העולם שהפכו לנפוצות יותר ויותר ככל… להמשך קריאה
25 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר
בדיעבד, כולם חכמים. כולם יודעים להמציא נראטיבים שיסבירו את הזכיות באוסקר, גם אם אלה הפוכות מן המסלולים שהוצעו במהלך העונה והובילו להימורים שהתבררו כשגויים. הרי מה מפתיע בטקס אוסקר בו זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר דווקא השמרני והפשוט מבין הסרטים, זה שהכי הזכיר לחברי וחברות האקדמיה קולנוע משנות התשעים העליזות וגם מכיל מסר מפויס של חברות והתגברות על דעות קדומות.… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
״להציל את מארק וואטני״ (The Martian), סרטו החדש של רידלי סקוט, הוא סרט שבהחלט נהנתי מן הצפייה בו לרוב אורכו. למעשה, זה אחד מן הסרטים שהכי נהנתי ממנו מקרב סרטיו של הבמאי, בטח שבעשורים האחרונים. אבל אני עדיין חש בעיה מול הסביבה בקשר אליו - אני לא מרגיש שהסרט הזה הוא ציון מפנה בתולדות המדע הבדיוני בקולנוע, או סרט יוצא דופן… להמשך קריאה
24 ביולי 2015 מאת עופר ליברגל
מעניין מתי יופק בהוליווד סרט על הסיוט הגדול ביותר של אנשי התעשייה: הפקת סרט בתקציב גבוה שאינו קשור בשום דרך למותג קיים כלשהו, בין אם ספר, סרט ישן, סרטון ויראלי, או משחק כלשהו. ב״פיקסלים״ (Pixels) המפיקים הלכו לכאורה על בטוח: הסרט הוא עיבוד לסרטון ויראלי קצר שהצליח מאוד לפני כמה שנים, שמצידו מתבסס על הרבה מותגים שמוכרים לחלק מן האוכלוסיה -… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2014 מאת פבלו אוטין
הדיון על "בין כוכבים" (Interstellar) לא יכול להסתיים רק בסקירות וביקורות. בין אם אהבתם או אהבתן את הסרט ובין אם לא כל כך, זה סרט שלדעתי מעניין לנהל שיחה עליו, גם אם זה כדי לדבר על הפגמים שלו וגם אם זה כדי לנסות לרדת לעומקו. אז הפודקאסט הזה נוצר כי נותרתי עם חשק לדבר על הסרט עם אנשים, אבל גם… להמשך קריאה
7 בנובמבר 2014 מאת עופר ליברגל
"בין כוכבים" (Interstellar) הוא סרט חדש של כריסטופר נולאן - וכמי שכותב על קולנוע אין לי דרך לצאת מזה בשלום. זאת מפני שנולאן הוא אחד מן האנשים המצליחים ביותר בהוליווד במאה -21, עם רקורד גדול למדי של שוברי קופות (טרילוגיית ״האביר האפל״, ״התחלה״, ״יוקרה״, ״ממנטו״), מה שיצר לו באופן טבעי לא רק עדת מעריצים רחבה, אלא גם עדת מבקרים קולנית לא… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2014 מאת עופר ליברגל
חשיפה בלעדית: הוליווד הוא לא רק מקום שמייצר בידור אשר כל העולם צורך, אלא גם מקום מלא בהעמדת פנים, שחצנות, זיוף מכל סוג, תאוות בצע, התרופפות מוסרית וצביעות. אולי נראה לכם שאין בכך דבר חדש, שכן כבר מימי הסרט האילם, הקולנוע, כולל זה שנעשה בהוליווד - תיאר כך את המקום. עדיין, יש קסם מסוים בסרטים אשר "סוגרים חשבון עם הוליווד"… להמשך קריאה
28 ביולי 2014 מאת אורון שמיר
איך להתייחס לסרט חדש הנושא את השם המחייב ״הרקולס״ (Hercules)? המכונה ההוליוודית כבר חיווטה מחדש את המוח (שלי? או שאני לא לבד בזה?) לחשוב על סרט קיץ כחלק ממערך רחב יותר של מותג, ולאו דווקא כיצירה בידורית העומדת בפני עצמה. הרקולס, בהיותו אחד מגיבורי העל הראשונים בהיסטוריה, עבר המון גלגולים על המון מסכים. מבין כולם, נזכרתי בהקשר של הסרט הנוכחי… להמשך קריאה
2 ביולי 2014 מאת פבלו אוטין
"היה היו תיאטרון (גריפית'), שירה (מורנאו), ציור (רוסליני), מחול (איזנשטיין), מוזיקה (רנואר). מעתה ואילך יש גם קולנוע. והקולנוע הוא ניקולס ריי ". ז'אן לוק גודאר, 1958 קשה להישאר אדיש לסופרלטיב של ז'אן לוק גודאר במשפט הפותח את הביקורת שלו על סרטו של ניקולס ריי "ניצחון מר" (Bitter Victory). גודאר פרסם את הטקסט בשנת 1958 ב"קאייה דו סינמה" ומאז, צירוף המילים… להמשך קריאה
31 במאי 2014 מאת אור סיגולי
שני הדברים שנדמה שאי אפשר להתעלם מהם בהקשר של סרט האקשן-מד"ב החדש "קצה המחר" (Edge of Tomorrow), הם הסרט האמריקני משנת 1993 "לקום אתמול בבוקר", והשחקן הראשי טום קרוז. אני יכול להתערב אתכם שלא תמצאו אפילו ביקורת אחת, בכל שפה שהיא, שלא תזכיר את שני אילו, ובצדק. "לקום אתמול בבוקר" (Groundhog Day), שבחלוף השנים הפך להיות אחת הקומדיות המוערכות ביותר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות