• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

חייבים לשים לזה סוף: על סרטים שנמשכים קצת מעבר לסיום שלהם

23 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
בסיום ספר הראיונות שערך קמרון קרואו עם בילי וויילדר, נותן וויילדר 11 (למעשה 10) טיפים לתסריטאים. עקב היותו של וויילדר אחד מן התסריטאים הגדולים בהיסטוריה, הייתי מצפה שתסריטאים ברחבי העולם ייחסו חשיבות לרשימה הצנועה הזו לא פחות מאשר הם מייחסים לסיד פילד או רוברט מקי. בכל אופן, דומה כי שתי העצות האחרונות, שהן למעשה עצה אחת, די נשכחו היום. או… להמשך קריאה

6 נקודות מפנה בתולדות הקומדיה הרומנטית (לזכרה של נורה אפרון)

28 ביוני 2012 מאת עופר ליברגל
הבמאית/תסריטאית נורה אפרון ז"ל, אשר הלכה לעולמה השבוע, לא הייתה אחת מן היוצרות האהובות עלי. מבין 13 הפיצ'רים שכתבה (מתוכם היא ביימה 8) יש שתי יצירות שאני מאוד אוהב, עוד כמה שאני מעריך וגם כמה נפילות תמוהות. אבל היא כן אחראית לאחד מן המפנים החשובים ביותר בתולדות אחד הז'אנרים האהובים עלי ביותר. ולכן היא כן יוצרת בעלת חשיבות עבורי, חשיבות… להמשך קריאה

תולדות פרסי האוסקר: הטקס של שנת 1935

16 באפריל 2012 מאת עופר ליברגל
לאחר עוד הפסקה ארוכה, אני שב לסקירה ההיסטורית של טקסי האוסקר. הפעם הגעתי לטקס אשר כיבד את הסרטים של שנת 1935, שנערך כנהוג באקדמיה כמה חודשים לאחר אותה שנה. פרנק קפרא, הזוכה הגדול של הטקס הקודם, לא ביים הפעם אף אחד מן הסרטים המועמדים. במקום זאת, הוא הנחה את הטקס. אני בטוח שכולכם רוצים לראות את מישל הזנוויציוס מנחה את… להמשך קריאה

"הוגו" – חגיגה של הימים הראשונים של הקולנוע

26 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש ושובה הלב של מרטין סקורסזה הוגו הוא מחווה לקולנוע האילם ולימים הראשונים של הקולנוע בצורה לא פחות מובהקת או מוצלחת מהארטיסט. אך במהלך הצפייה התעורר בי חשש שסקורסזה עושה סרט שמי שיפיק ממנו הכי הרבה הנאה הוא סקורסזה, שהוא לא רק במאי אלא גם משחזר ומשמר של קולנוע. אני מניח שהרבה מן הסרטים המשולבים בסרט, המוכרים היטב לתלמידי תולדות הקולנוע,… להמשך קריאה

"הארטיסט", סקירה קבוצתית

22 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
ביום ראשון בבוקר נדע כולנו בדיוק בכמה פסלוני אוסקר זכה "הארטיסט" ("The Artist") אחד הסרטים המדוברים (אך האילמים) של השנה. הימור נועז שלי: בין 0 ל-10. בשלב מעט מאוחר יותר נוכל לגלות האם אפקט האוסקר ישפיע על מספר הצופים הישראלים של הסרט, שהתחיל לא משהו וכרגע נמצא בסביבות ה-70 אלף כרטיסים, כך לטענת מקור מהימן. לא רע, אבל לא להיט… להמשך קריאה

תולדות פרסי האוסקר: הזוכה הגדול של 1934

15 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
הפעם לא תמצאו כאן סקירה מקיפה על כל עשרת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר השביעי, שנערך ב1935 וחגג את הסרטים של 1934. במקום זאת, הדיון יתמקד רק בסרט אחד. זאת משני טעמים: בששת הטקסים הראשונים, שיא הזכויות לסרט עמד על 3 ואילו הזוכה הגדול של הטקס הזה זכה ב-5 פרסים, מתוך 5 מועמדיות, כאשר רק בעוד 4… להמשך קריאה

תולדות פרסי האוסקר: הטקס של שנת 1933

18 בינואר 2012 מאת עופר ליברגל
טוב, לקחתי הפסקה קצת ארוכה בסיקור ההיסטורי של טקסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אבל גם האקדמיה עצמה לקחה הפסקה של שנה וחצי בין טקס לטקס. המטרה: להגיע למצב בו הטקס יתאר שנה קלנדרית שלמה ולא סרטים המופקים בין יולי ליוני. כתוצאה מכך, כלל הטקס השישי, באופן חד פעמי, סרטים אשר נוצרו במשך כשנה וחצי; הוא נערך בשנת 1934, אבל התחרו בו… להמשך קריאה

מודעות עצמית בקולנוע של קיטון ומורנאו

17 בינואר 2012 מאת אורון שמיר
זה נמשך כבר כמה זמן ואני חושב שכדאי לעשות לזה סוף. הפעם האחרונה שזה קרה היה עם "החבובות", כלומר ממש לא מזמן. העניין הוא שכאשר אני מנסה להסביר שסרטים כמו האחרון, או כמו "צעק4ה" הם לא סגנון ההומור שלי, אנשים אומרים שזה ברור. אני הרי כל-כך נגד כל הטרנד הזה של מודעות עצמית עכשווית שאין פלא שזה לא מדבר אליי.… להמשך קריאה

בילי וויילדר – האמנם אף אחד לא מושלם?

2 בינואר 2012 מאת עופר ליברגל
חודש עמוס בסינמטקים. מלבד הרטרוספקטיבה לאנדריי טרקובסקי, מתקיימת גם מחווה ליוצר הנראה במבט ראשון כהפך המוחלט שלו - בילי וויילדר, אחד מן הנציגים המובהקים ביותר של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, ומי שאמר פעם כי אם הקהל שם לב לעריכה או לתנועות מצלמה בסרטיו - סימן שהוא לא עשה את העבודה שלו טוב (מזל שבפועל הוא חרג לא פעם מן הכלל הזה).… להמשך קריאה

תולדות פרסי האוסקר: הטקס של שנת 1932

15 בדצמבר 2011 מאת עופר ליברגל
אם יש דבר אחד שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע אוהבת, אלו סיפורי אהבה ענקיים, גדולים מהחיים. ב-1932 היא החלה להציג את סיפור האהבה הגדול ביותר בתולדות הוליווד - האהבה בין האקדמיה לוולט דיסני. האיש שכולם אהבו, שיצר תכנים מבדרים לכל המשפחה, שחצה קהלים וייצג את הערכים שהוליווד האמינה בהם. בעידן בו הוליווד הותקפה על ערכי המוסר שלה, דיסני סימן עוגן מוסרי עליון… להמשך קריאה