30 בינואר 2022 מאת אורון שמיר
היום הוא בעצם היום האחרון של פסטיבל סאנדנס לשנת 2022, המיועד בעיקר להשלמות. הזוכים והזוכות כבר הוכרזו בסוף השבוע, וכהרגלי פספסתי צפייה בזמן אמת בכל המנצחים הראשיים. אם כי שני התיעודיים שכתבתי עליהם בדיווח הקודם יצאו עם פרסים משניים, אז אני מרוצה, ועל האחרים כתבתי לסיכום הפסטיבל שלי ב״הארץ״ ממש אתמול. בעודי משלים את רשימת הזוכים, ללא התלהבות יתרה בינתיים… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
לפעמים היקום שולח לך מסרים. לעתים הם די ברורים אבל ברמה שעדיין מאפשרת להתעלם מהם. עד שזה מצטבר. הפעם זה התחיל עם צירוף מקרים, כשפסטיבל ירושלים מציג סרט בו מככבים ג׳סי אייזנברג ואימוג׳ן פוטס – ״ויואריום״, עליו כתב אצלנו אור. השניים חולקים מסך גם בסרט אחר שראיתי לאחרונה, והתלבטתי אם לכתוב עליו - ״The Art of Self-Defense״. לצורך הטקסט אקרא… להמשך קריאה
3 באפריל 2016 מאת פבלו אוטין
כמעט שנה לא פרסמתי טקסט על קולנוע. יצאתי לסוג של פרישה זמנית כדי לבלות יותר זמן עם המשפחה. התחושה הייתה שכל רגע שאני יושב מול המקלדת הוא רגע שאני לא מרוויח כסף, או שאני לא בן זוג, או אבא. אז הטקסט הזה ממש לא מובן מאליו. אחרי שראיתי את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (Batman v Superman: Dawn of Justice),… להמשך קריאה
25 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
אני מניח שרוב הקהל מודע, לפחות ברמה הבסיסית, לגבי זהות הגיבורים בסרט החדש ״באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק״ (Batman v Superman: Dawn of Justice) וסביר להניח כי הוא צפה במספר סרטים עם הדמויות. אם הוא חי בארץ ישראל, הוא כנראה גם יודע שלוונדר-וומן, גיבורת-על קצת פחות מוכרת, יש תפקיד משני חשוב בסרט והיא גונבת את ההצגה. שם הסרט מרמז כי הוא יספק… להמשך קריאה
18 בדצמבר 2015 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2015 מאת אור סיגולי
חווית הצפייה ב"סטיב ג'ובס" (Steve Jobs) הייתה משולה מבחינתי לטיסה דרך סערת ברקים. בהתחלה הרגשתי שאני נכנס למכונה מרהיבה שנבנתה על ידי מיטב ההנדסאים והטכנאים, כלי תחבורה ענק ומרשים שמטרתו להעיף אותי באוויר. עשרות אנשי מקצוע, מובלים בידי כמה המצטיינים ביותר בתחומם, עומלים כדי לנתק את הרגליים שלי מהקרקע. ואז, אחרי שהתמקמתי, המנועים התחילו לרעום ואני הרגשתי איך כל הדבר… להמשך קריאה
14 ביוני 2013 מאת אורון שמיר
כמו פעילים למען מטרה נעלה כלשהי שמנסים לתפוס אותך ברחוב אבל רק לרגע וכי זה באמת חשוב, גם סרטי קוסמים נוטים לבוא בזוגות. בשנת 2006 היו אלה "יוקרה" (The Prestige) של כריסטופר נולאן ו-"אמן האשליות" (The Illusionist) של ניל ברגר, אשר התחרו ביניהם על תשומת הלב הציבורית ולעיתים אף הביכו את הקהל שהתבלבל ביניהם. מאז ועד היום, אוחזי העיניים רק… להמשך קריאה
16 ביולי 2012 מאת עופר ליברגל
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2010 מאת אורון שמיר
התלבטתי רבות האם להעלות סקירה נוספת על "הרשת החברתית". גנזתי אותה בידיעה גמורה שאפסיד סוף שבוע של טראפיק היסטרי. אבל האתר הזה אינו מונע משיקולי תעבורה אינטרנטית בלבד. מאידך, הבלוג הזה גם אמור להימנע מקטילות ככל האפשר. במיוחד כאשר מדובר במקרים מובהקים בהם קהל היעד של הסרט נהנה ממנו ודעתי השלילית עליו נובעת ומשפיעה בעיקר עליי. אז החלטתי לנסות ולכתוב… להמשך קריאה
25 באוקטובר 2010 מאת אורון שמיר
לפעמים נדמה שהעולם מתקדם בקצב מהיר יותר מזה שהעולם יכול לקלוט. השינויים שעברה הוליווד בעשור האחרון מספיקים לתקופה של חצי יובל, בזמנים נורמליים. אבל מה נורמלי בזמנים בהם סרט מ-2007 זוכה לרימייק כבר ב-2010 ("למות מלוויה"), או אפילו בתוך שנה אחת תמימה ("REC"). לא ירחק היום, בו המרחק בין המקור לחידוש יתקצר עד כדי שאיפה לאפס. ומכיוון שכללי הפיזיקה המודרנית… להמשך קריאה
היום הוא בעצם היום האחרון של פסטיבל סאנדנס לשנת 2022, המיועד בעיקר להשלמות. הזוכים והזוכות כבר הוכרזו בסוף השבוע, וכהרגלי פספסתי צפייה בזמן אמת בכל המנצחים הראשיים. אם כי שני התיעודיים שכתבתי עליהם בדיווח הקודם יצאו עם פרסים משניים, אז אני מרוצה, ועל האחרים כתבתי לסיכום הפסטיבל שלי ב״הארץ״ ממש אתמול. בעודי משלים את רשימת הזוכים, ללא התלהבות יתרה בינתיים… להמשך קריאה
כמעט שנה לא פרסמתי טקסט על קולנוע. יצאתי לסוג של פרישה זמנית כדי לבלות יותר זמן עם המשפחה. התחושה הייתה שכל רגע שאני יושב מול המקלדת הוא רגע שאני לא מרוויח כסף, או שאני לא בן זוג, או אבא. אז הטקסט הזה ממש לא מובן מאליו. אחרי שראיתי את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (Batman v Superman: Dawn of Justice),… 
אני מניח שרוב הקהל מודע, לפחות ברמה הבסיסית, לגבי זהות הגיבורים בסרט החדש ״באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק״ (Batman v Superman: Dawn of Justice) וסביר להניח כי הוא צפה במספר סרטים עם הדמויות. אם הוא חי בארץ ישראל, הוא כנראה גם יודע שלוונדר-וומן, גיבורת-על קצת פחות מוכרת, יש תפקיד משני חשוב בסרט והיא גונבת את ההצגה. שם הסרט מרמז כי הוא יספק… 
בפוסט זה אני מחבר יחדיו סקירה על שני סרטים שונים למדי שעלו לאקרנים בסוף השבוע, אף כי שניהם משוייכים במידה זו או אחרת לקולנוע האמריקאי העצמאי. האחד הוא הניסיון הראשון של במאי נורווגי מוערך לביים מחוץ למולדתו, והשני הוא פרי עמלו של יוצר בעל ותק בקולנוע הלא ממסדי של ארה״ב. שני הסרטים נבדלים זה מזה בז'אנר ובסופו של דבר גם… 
חווית הצפייה ב"סטיב ג'ובס" (Steve Jobs) הייתה משולה מבחינתי לטיסה דרך סערת ברקים. בהתחלה הרגשתי שאני נכנס למכונה מרהיבה שנבנתה על ידי מיטב ההנדסאים והטכנאים, כלי תחבורה ענק ומרשים שמטרתו להעיף אותי באוויר. עשרות אנשי מקצוע, מובלים בידי כמה המצטיינים ביותר בתחומם, עומלים כדי לנתק את הרגליים שלי מהקרקע. ואז, אחרי שהתמקמתי, המנועים התחילו לרעום ואני הרגשתי איך כל הדבר… 
כמו פעילים למען מטרה נעלה כלשהי שמנסים לתפוס אותך ברחוב אבל רק לרגע וכי זה באמת חשוב, גם סרטי קוסמים נוטים לבוא בזוגות. בשנת 2006 היו אלה "יוקרה" (The Prestige) של כריסטופר נולאן ו-"אמן האשליות" (The Illusionist) של ניל ברגר, אשר התחרו ביניהם על תשומת הלב הציבורית ולעיתים אף הביכו את הקהל שהתבלבל ביניהם. מאז ועד היום, אוחזי העיניים רק… 
וודי אלן הוא כנראה הבמאי האהוב עלי. ראיתי כבר למעלה מ-40 שלו, כמעט את כולם יותר מפעם אחת, רובם אף שלוש פעמים ויותר. בשנים האחרונות כבר הפנמתי שאני לא אזכה ממנו ליצירת מופת נוספת, אבל תמיד סמכתי עליו (או על עצמי) שלא אסבול בסרטים שלו. דבר זה השתנה לפרקים ארוכים מדי בסרטו האחרון לרומא באהבה (To Rome with Love). סבלתי בלא מעט… 
התלבטתי רבות האם להעלות סקירה נוספת על "הרשת החברתית". גנזתי אותה בידיעה גמורה שאפסיד סוף שבוע של טראפיק היסטרי. אבל האתר הזה אינו מונע משיקולי תעבורה אינטרנטית בלבד. מאידך, הבלוג הזה גם אמור להימנע מקטילות ככל האפשר. במיוחד כאשר מדובר במקרים מובהקים בהם קהל היעד של הסרט נהנה ממנו ודעתי השלילית עליו נובעת ומשפיעה בעיקר עליי. אז החלטתי לנסות ולכתוב… 
לפעמים נדמה שהעולם מתקדם בקצב מהיר יותר מזה שהעולם יכול לקלוט. השינויים שעברה הוליווד בעשור האחרון מספיקים לתקופה של חצי יובל, בזמנים נורמליים. אבל מה נורמלי בזמנים בהם סרט מ-2007 זוכה לרימייק כבר ב-2010 ("למות מלוויה"), או אפילו בתוך שנה אחת תמימה ("REC"). לא ירחק היום, בו המרחק בין המקור לחידוש יתקצר עד כדי שאיפה לאפס. ומכיוון שכללי הפיזיקה המודרנית…
תגובות אחרונות