“שומר הברים" (2024), סקירת אמזון פריים 

23 במרץ 2024 מאת לירון סיני

"יש משהו לא בסדר איתך. גם אצלי". ככה מסכם נוקס (Knox, מגולם על ידי קונור מקגרגור, לוחם ואלוף MMA ומתאגרף) את מה שאמור להיות התמצית והשיא של העימותים ראש בראש שלו ושל דלטון (ג'ייק ג'ילנהול), ב"שומר הברים" (Road House), החדש. הסרט מבוסס בקווי עלילה כלליים עם כמה מחוות לסרט מ-1989, דאג לימן ביים לפי תסריט של אנתוני בגרוזי וצ'אק מונדרי,… להמשך קריאה

״מסור חשמלי מקטיפה״ (Velvet Buzzsaw), סקירה

3 בפברואר 2019 מאת אורון שמיר

כנראה שכמו האולפנים ההוליוודיים, גם בנטפליקס שומרים את התותחים הכבדים לסוף השנה הלועזית. כתוצאה מכך, כבר (לפחות) שנה שנייה ברציפות אנחנו מחכים ומצפים לכותרי ינואר-פברואר של החברה אבל נוטים להתאכזב מן האיכות. אם כי היכולת של נטפליקס לספק בכל סופש כותר חדש שאפשר לדבר עליו עדיין ראויה לציון. אז אחרי ״Polar: המתנקש״ שלא עמד בציפיות של לירון בשבוע שעבר, התיישבתי… להמשך קריאה

״תמונה משפחתית״, סקירה

13 בינואר 2019 מאת אורון שמיר

הקולנוע האמריקאי מצוי באובססיה סביב ״The Great American Novel״, בשנים האחרונות אפילו יותר מאשר עולם הספרות האמריקאית. אולי זה לא מפתיע, כיוון שהמושג הספרותי, שבתחילה נועד לאפיין יצירות פאר כתובות המיטיבות לתאר הלך רוח של תקופה ושפה באיזור ספציפי בארצות הברית, הוא יותר בגדר שאיפה עבור יוצרים בני זמננו. קשה להתחרות במארק טווין, וויליאם פוקנר או אפילו דייויד פוסטר וואלאס… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״האחים סיסטרס״, ״שקיעה״, ״בשערי הנצח״, ״אדם ואוולין״, ״נגרר לאורך הבטון״

4 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל

התחרות הרשמית בפסטיבל ונציה ממשיכה להציג סרטים מצופים ומסקרנים, אלא לצד ההצלחות (על אחת גדולה תוכלו לקרוא בשורות הבאות) יש גם אכזבות, או לפחות סרטים שמעוררים תמיהה. לעומת זאת, במסגרות המשנה אפשר למצוא לא פעם פנינים לא מתוקשרות מספיק, כפי שתוכלו לקרוא גם בדיווח הזה. אסיים בקול עימות גדול עם סרט פעולה המוצג מחוץ לתחרות אבל עבור לא מעט צופים… להמשך קריאה

״חזק יותר״, סקירה

6 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל

לפעמים אני צופה בסרט שאני חושב שהוא בו זמנית אחד מן הסרטים הכי מרשימים של השנה ואחד מן הסרטים הגרועים, או המפוספסים ביותר. קולנוע יכול להכיל סתירות מן הסוג הזה. למעשה, הדבר מתחיל לקרות לי בתדירות גבוהה כאשר אני צופה בסרטיו של הבמאי דייויד גורדון גרין בשלב הנוכחי של הקריירה שלו, בו הוא מנסה למצוא את השילוב בין היצירתיות של… להמשך קריאה

״אוקג'ה״, סקירה

1 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל

בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2017 – דיווח ראשון: ״Ismael's Ghosts״, ״Loveless״, ״Wonderstruck״, ״Okja״

20 במאי 2017 מאת אורון שמיר

המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן הבטיחה להיות חגיגית במיוחד, ואם לשפוט על פי שלושת הימים הראשונים היא בהחלט מקיימת, בכל מיני תחומים. יש כמה וכמה חידושים השנה, עליהם אדווח בפתיחות של הפוסטים הבאים, אז כאן אספר רק על התגבור הלגמרי מוגזם באבטחה. הפאלה דה פסטיבל, המבנה המפלצתי בגודלו שמאכלס את רוב הפעילות במהלך השבועיים החגיגיים, הפך השנה לשדה תעופה. קודם… להמשך קריאה

"סימן חיים", סקירה

25 במרץ 2017 מאת לירון סיני

הדבר הראשון שעובר בראש כשחושבים על "סימן חיים" (Life), סרט המדע בדיוני עם נגיעות האימה, הוא "היי, לא ראינו את זה כבר?". מהטריילר קל להניח שמדובר בחיקוי בינוני תואם "הנוסע השמיני", עם בונוס של שחקנים חתיכים. הדבר השני שאולי עובר בראש הוא תיאוריית הקונספירציה המבדרת על כך שהסרט הוא למעשה פריקוול ל"ספיידרמן 3" הידוע לשמצה. הסיבה לכך היא קטע קטנטן… להמשך קריאה

״יצורים ליליים״, סקירה

12 בינואר 2017 מאת עופר ליברגל

הפעם הראשונה בה צפיתי בסרטו של טום פורד ״יצורים ליליים״ (Nocturlnal Animals) הייתה בפסטיבל ונציה. נכבשתי בקסם החזותי של הסרט וביכולת של הבמאי (שידוע יותר בתור מעצב אופנה) לברוא עולמות מדויקים ולהפיק את המיטב מצוות השחקנים שלו. הדבר נכון בעיקר לאיימי אדמס, שבכמה וכמה מקרים בסרט צריכה להחזיק סצנות בהן היא מופיעה לבדה. רק בצפייה שנייה, בתנאים רגילים יותר, הבנתי עד כמה… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2016 – דיווח ראשון: ״Arrival״, ״Nocturnal Animals״, ״אור בין האוקיינוסים״

3 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל

טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של… להמשך קריאה