24 באפריל 2020 מאת לירון סיני
-"את לא תרצי לכתוב כלום. באמת שהוא מוחץ את הרוח האנושית." ובכן, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי מפני ההפקה הקולנועית המפוקפקת של התקופה, זו שיש סיכוי שתחזיק בתואר הזה גם אם הקורונה תיעלם ובתי הקולנוע יתמלאו שוב כמו בחלום נפלא. אורון, שמילותיו מצוטטות כאן למעלה, ממש לא היחיד שהביע סלידה עזה מהדבר שביים טום הופר (זוכה האוסקר על "נאום… להמשך קריאה
9 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
מאוד משעשע איך לעיתים הסרטים הכי זניחים מייצרים את הזכיות הכי משמעותיות. "שייקספיר מאוהב" (Shakespeare in Love) הוא בדיוק כזה. על פניו, קומדיה רומנטית חביבה להפליא ונטולת משקל, מסוג ה"ליהנות ולשכוח", כזו שאין לה שום חשיבות בדברי ימי הקולנוע או השפעה ארוכת טווח על הסרטים שיבואו לאחריה, אבל כן הופכת להיות סיפור לא קטן בתולדות הפרס ההוליוודי. קודם כל, עם… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
אם היינו אתר של קליקבייטים או כזה שרודף אחרי כותרות מפוצצות, כנראה שלמעלה הייתי כותב "המירוץ לסרט הטוב באוסקר הצטמצם היום לשלושה סרטים בלבד", והאמת היא שעל פי כל מה שאנחנו יודעים על האוסקר, זה אכן קרה עם דבר הכרזת המועמדים לפרס איגוד השחקנים אתמול אחרי הצהריים. אז איך דבר כזה יכול לקרות? איך רשימה של כעשרה סרטים, לרובם קייס… להמשך קריאה
21 במרץ 2014 מאת אור סיגולי
אמנם אין דבר ישן מיושן יותר מאוסקר שזה עתה חלף, אבל הפעם שווה רגע לחזור אליו, ולו בשביל ההקדמה לסרט המקסים הזה לשמו התכנסנו. המפיץ העוצמתי הארווי ווינשטין ("ווינשטין קומפני") הצליח לסדר את האוסקר לשני אנדרדוגים במשך שנתיים רצוף עם "נאום המלך" ו"הארטיסט". לקראת האוסקר האחרון, ווינשטין פרש את חסותו על חמישה סרטים: "פרוטבייל", "מנדלה", "המשרת", "אוגוסט: מחוז אוסייג'" ו"פילומנה".… להמשך קריאה
14 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
לפני כמה שנים כשכתבתי במדור התרבות בעיתון גלובס העורכים שלי ביקשו מהכתבים שלצורך סיכום השנה נחשוב על דימוי, מושג, מילה או רעיון כלשהו שמאפיין את השנה בתחום התרבות עליו כתבנו. אהבתי את התרגיל המחשבתי, וכך 2003 נהפכה עבורי ל"שנת החרב" בעקבות סרטים כמו "להרוג את ביל", "שר הטבעות: שיבת המלך", הראשון מבין סרטי "שודדי הקריביים" ו"אדון ומפקד". היה נראה שבאותה שנה,… להמשך קריאה
26 באוקטובר 2012 מאת עופר ליברגל
כיף. זו הייתה, פחות או יותר, כל היומרה לה שאפה סדרת הסרטים אודות ג'יימס בונד לספק מן ההתחלה. הגיון עלילתי אף פעם לא היה בה (וכשהיו ניסיונות לייצר הגיון כזה, זה לא הלך טוב) ואם יש בה מימד עמוק יותר, הוא נובע ממה שההצלחה שלה מבטאת - בונד הוא דמות בסיסית למדי, ויתר הדמויות בסדרה הם פלקט מוחצן. אבל כיף… להמשך קריאה
17 במרץ 2012 מאת אור סיגולי
שבעה גימלאים בריטים המחפשים לפתוח פרק חדש (וכנראה אחרון) בחייהם עושים מעשה ומעתיקים את חייהם להודו, שם יגלו מחדש את עצמם ואת שמחת החיים שלהם. מהבמאי של "שייקספיר מאוהב". לפחות על פי פסקת התיאור המהימנה כאן למעלה, אין סרט בעולם הזה שאני ארצה לראות פחות. אפילו לארט-האוס צרפתי על צעירה שמגלה את מיניותה או לסרט פעולה הוליוודי עם אינטלגנציה של… להמשך קריאה
-"את לא תרצי לכתוב כלום. באמת שהוא מוחץ את הרוח האנושית." ובכן, אי אפשר לומר שלא הזהירו אותי מפני ההפקה הקולנועית המפוקפקת של התקופה, זו שיש סיכוי שתחזיק בתואר הזה גם אם הקורונה תיעלם ובתי הקולנוע יתמלאו שוב כמו בחלום נפלא. אורון, שמילותיו מצוטטות כאן למעלה, ממש לא היחיד שהביע סלידה עזה מהדבר שביים טום הופר (זוכה האוסקר על "נאום… להמשך קריאה
מאוד משעשע איך לעיתים הסרטים הכי זניחים מייצרים את הזכיות הכי משמעותיות. "שייקספיר מאוהב" (Shakespeare in Love) הוא בדיוק כזה. על פניו, קומדיה רומנטית חביבה להפליא ונטולת משקל, מסוג ה"ליהנות ולשכוח", כזו שאין לה שום חשיבות בדברי ימי הקולנוע או השפעה ארוכת טווח על הסרטים שיבואו לאחריה, אבל כן הופכת להיות סיפור לא קטן בתולדות הפרס ההוליוודי. קודם כל, עם… להמשך קריאה
אם היינו אתר של קליקבייטים או כזה שרודף אחרי כותרות מפוצצות, כנראה שלמעלה הייתי כותב "המירוץ לסרט הטוב באוסקר הצטמצם היום לשלושה סרטים בלבד", והאמת היא שעל פי כל מה שאנחנו יודעים על האוסקר, זה אכן קרה עם דבר הכרזת המועמדים לפרס איגוד השחקנים אתמול אחרי הצהריים. אז איך דבר כזה יכול לקרות? איך רשימה של כעשרה סרטים, לרובם קייס… להמשך קריאה
אמנם אין דבר ישן מיושן יותר מאוסקר שזה עתה חלף, אבל הפעם שווה רגע לחזור אליו, ולו בשביל ההקדמה לסרט המקסים הזה לשמו התכנסנו. המפיץ העוצמתי הארווי ווינשטין ("ווינשטין קומפני") הצליח לסדר את האוסקר לשני אנדרדוגים במשך שנתיים רצוף עם "נאום המלך" ו"הארטיסט". לקראת האוסקר האחרון, ווינשטין פרש את חסותו על חמישה סרטים: "פרוטבייל", "מנדלה", "המשרת", "אוגוסט: מחוז אוסייג'" ו"פילומנה".… להמשך קריאה
לפני כמה שנים כשכתבתי במדור התרבות בעיתון גלובס העורכים שלי ביקשו מהכתבים שלצורך סיכום השנה נחשוב על דימוי, מושג, מילה או רעיון כלשהו שמאפיין את השנה בתחום התרבות עליו כתבנו. אהבתי את התרגיל המחשבתי, וכך 2003 נהפכה עבורי ל"שנת החרב" בעקבות סרטים כמו "להרוג את ביל", "שר הטבעות: שיבת המלך", הראשון מבין סרטי "שודדי הקריביים" ו"אדון ומפקד". היה נראה שבאותה שנה,… להמשך קריאה
כיף. זו הייתה, פחות או יותר, כל היומרה לה שאפה סדרת הסרטים אודות ג'יימס בונד לספק מן ההתחלה. הגיון עלילתי אף פעם לא היה בה (וכשהיו ניסיונות לייצר הגיון כזה, זה לא הלך טוב) ואם יש בה מימד עמוק יותר, הוא נובע ממה שההצלחה שלה מבטאת - בונד הוא דמות בסיסית למדי, ויתר הדמויות בסדרה הם פלקט מוחצן. אבל כיף… להמשך קריאה
שבעה גימלאים בריטים המחפשים לפתוח פרק חדש (וכנראה אחרון) בחייהם עושים מעשה ומעתיקים את חייהם להודו, שם יגלו מחדש את עצמם ואת שמחת החיים שלהם. מהבמאי של "שייקספיר מאוהב". לפחות על פי פסקת התיאור המהימנה כאן למעלה, אין סרט בעולם הזה שאני ארצה לראות פחות. אפילו לארט-האוס צרפתי על צעירה שמגלה את מיניותה או לסרט פעולה הוליוודי עם אינטלגנציה של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות