26 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה
30 ביוני 2022 מאת אור סיגולי
אפשר לעצור את הכל חוץ מהזמן אמר פעם מישהו (או מישהי, לעולם לא נדע), ועם חלוף ששה חודשים מתחילת השנה שוב אין לנו ברירה אלא לעמוד מול סיכום המחצית החגיגי של סריטה, משהו שאני משקיע בו הרבה יותר מדי זמן מאז 2012. כמיטב המסורת, בכל נקודת החצי הקאלנדרית אני מביט לאחור ועושה כבוד לכל (או לכמעט כל) מה שקרה בקולנוע… להמשך קריאה
13 במרץ 2022 מאת אורון שמיר
מאז תחילת החודש נדמה שיש בעיקר סרט אחד בשיח הציבורי, ״באטמן״ (The Batman) של מאט ריבס. אצלנו כתב עליו אור ואני לגמרי מסכים עם דעתו, עם הבדל אחד: בניגוד אליו, לא נהניתי משום דבר בסרט. אולי ברמת הרעיון בלבד. כתבתי על הסרט לגלריה של ״הארץ״ אבל החוויה לא נתנה לי מנוח. תהיתי אם כשלתי להנות כי כבר ראיתי את כל… להמשך קריאה
3 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
על פני עשרה סרטי קולנוע בקצת פחות משלושים שנה (בלי להחשיב סרטי אנימציה שיצאו למדיה ביתית), כמו גם שבעה שחקנים שונים שגילמו אותו, נראה שכבר אין יותר מה להגיד על איש העטלף, או האביר האפל, או הבלש הטוב ביותר בעולם, אם למנות כמה מכינוייו. היו לנו סרטי פעולה, מותחנים, קאמפ, ופארודיות לגו, כולם הציגו את הצדדים המורכבים, המיוסרים, המופרכים וההירואים… להמשך קריאה
2 במרץ 2022 מאת אורון שמיר
בזמן שהראש מתפתה לרפרש אתרי חדשות כדי לבדוק מה התחדש באירופה, אנחנו כאן בסריטה נשתדל להתרכז בסרטים. יש המון כאלה, אולי לכבוד בואו של מרץ, או לתאריך הנחמד 3.3.22 למי שמחבב פלינדרומים. מלבד שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, כמות דומה לצפייה ביתית, ואירועי יום האישה שאזכיר במרוכז בהמשך, יש עוד לא מעט אירועים סינמטקיים. למשל הקרנה של ״נוספרטו״ האגדי של… להמשך קריאה
2 ביוני 2018 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה מאוד ביכולת להצהיר שאני לוקחת "סרטים מצוירים" וקומיקס ברצינות. זו תחושה של שייכות למועדון כמו-סודי, כזה שהחברים בו נהנים מהאפשרות להרגיש צעירים בגלל אופי המדיום מחד, ומקבלה של משמעויות נוספות, רבדים וניתוחים של קריאה ביקורתית במשמעויות החבויות באותו יצירות. סוג של גילטי פלז'ר ודיון עומק בו זמנית. שמתי לב לכך לראשונה כשהסתובבתי בשדה התעופה לפני כמה שנים,… להמשך קריאה
25 במרץ 2018 מאת לירון סיני
בזמן שפאטי ג'נקינס וגל גדות שומרות על כבודו של היקום הקולנועי של DC, עלילות גיבורי העל ממשיכות להתנהל ביקום נפרד, זה של הסרטים המונפשים. הסרטים יוצאים לרוב ישר ל-On Demand או ל-DVD, ומדי פעם הם משמשים לוורנר כמעין גרסאות הרצה לטעם של חובבי הז'אנר. זה אמנם לא עזר ל"יחידת המתאבדים", שהגרסה המונפשת שלה טובה פי כמה בבניית דמויות וקונפליקט מהגרסה… להמשך קריאה
25 בינואר 2018 מאת לירון סיני
גבר צעיר בחליפת שלושה חלקים אפורה עומד מחוץ לקולנוע הנסיך צ'רלס בלונדון. ביד אחת הוא אוחז בחוזקה בידית של תיק מסמכים מלבני חום כהה, כזה שהיה נפוץ לפני כמה עשורים אבל עכשיו גורם לו להיראות קצת כמו מישהו שהתחפש לאיש עסקים. ביד השנייה הוא מחזיק את הטלפון הנייד שלו, מרוכז בו כל כולו. כל אלמנט בהתנהלות ובחזות שלו נראים רציניים… להמשך קריאה
3 באפריל 2016 מאת פבלו אוטין
כמעט שנה לא פרסמתי טקסט על קולנוע. יצאתי לסוג של פרישה זמנית כדי לבלות יותר זמן עם המשפחה. התחושה הייתה שכל רגע שאני יושב מול המקלדת הוא רגע שאני לא מרוויח כסף, או שאני לא בן זוג, או אבא. אז הטקסט הזה ממש לא מובן מאליו. אחרי שראיתי את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (Batman v Superman: Dawn of Justice),… להמשך קריאה
25 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
אני מניח שרוב הקהל מודע, לפחות ברמה הבסיסית, לגבי זהות הגיבורים בסרט החדש ״באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק״ (Batman v Superman: Dawn of Justice) וסביר להניח כי הוא צפה במספר סרטים עם הדמויות. אם הוא חי בארץ ישראל, הוא כנראה גם יודע שלוונדר-וומן, גיבורת-על קצת פחות מוכרת, יש תפקיד משני חשוב בסרט והיא גונבת את ההצגה. שם הסרט מרמז כי הוא יספק… להמשך קריאה
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה
אפשר לעצור את הכל חוץ מהזמן אמר פעם מישהו (או מישהי, לעולם לא נדע), ועם חלוף ששה חודשים מתחילת השנה שוב אין לנו ברירה אלא לעמוד מול סיכום המחצית החגיגי של סריטה, משהו שאני משקיע בו הרבה יותר מדי זמן מאז 2012. כמיטב המסורת, בכל נקודת החצי הקאלנדרית אני מביט לאחור ועושה כבוד לכל (או לכמעט כל) מה שקרה בקולנוע… להמשך קריאה
מאז תחילת החודש נדמה שיש בעיקר סרט אחד בשיח הציבורי, ״באטמן״ (The Batman) של מאט ריבס. אצלנו כתב עליו אור ואני לגמרי מסכים עם דעתו, עם הבדל אחד: בניגוד אליו, לא נהניתי משום דבר בסרט. אולי ברמת הרעיון בלבד. כתבתי על הסרט לגלריה של ״הארץ״ אבל החוויה לא נתנה לי מנוח. תהיתי אם כשלתי להנות כי כבר ראיתי את כל… להמשך קריאה
על פני עשרה סרטי קולנוע בקצת פחות משלושים שנה (בלי להחשיב סרטי אנימציה שיצאו למדיה ביתית), כמו גם שבעה שחקנים שונים שגילמו אותו, נראה שכבר אין יותר מה להגיד על איש העטלף, או האביר האפל, או הבלש הטוב ביותר בעולם, אם למנות כמה מכינוייו. היו לנו סרטי פעולה, מותחנים, קאמפ, ופארודיות לגו, כולם הציגו את הצדדים המורכבים, המיוסרים, המופרכים וההירואים… להמשך קריאה
בזמן שהראש מתפתה לרפרש אתרי חדשות כדי לבדוק מה התחדש באירופה, אנחנו כאן בסריטה נשתדל להתרכז בסרטים. יש המון כאלה, אולי לכבוד בואו של מרץ, או לתאריך הנחמד 3.3.22 למי שמחבב פלינדרומים. מלבד שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע, כמות דומה לצפייה ביתית, ואירועי יום האישה שאזכיר במרוכז בהמשך, יש עוד לא מעט אירועים סינמטקיים. למשל הקרנה של ״נוספרטו״ האגדי של… להמשך קריאה
יש משהו מהנה מאוד ביכולת להצהיר שאני לוקחת "סרטים מצוירים" וקומיקס ברצינות. זו תחושה של שייכות למועדון כמו-סודי, כזה שהחברים בו נהנים מהאפשרות להרגיש צעירים בגלל אופי המדיום מחד, ומקבלה של משמעויות נוספות, רבדים וניתוחים של קריאה ביקורתית במשמעויות החבויות באותו יצירות. סוג של גילטי פלז'ר ודיון עומק בו זמנית. שמתי לב לכך לראשונה כשהסתובבתי בשדה התעופה לפני כמה שנים,… להמשך קריאה
בזמן שפאטי ג'נקינס וגל גדות שומרות על כבודו של היקום הקולנועי של DC, עלילות גיבורי העל ממשיכות להתנהל ביקום נפרד, זה של הסרטים המונפשים. הסרטים יוצאים לרוב ישר ל-On Demand או ל-DVD, ומדי פעם הם משמשים לוורנר כמעין גרסאות הרצה לטעם של חובבי הז'אנר. זה אמנם לא עזר ל"יחידת המתאבדים", שהגרסה המונפשת שלה טובה פי כמה בבניית דמויות וקונפליקט מהגרסה… להמשך קריאה
גבר צעיר בחליפת שלושה חלקים אפורה עומד מחוץ לקולנוע הנסיך צ'רלס בלונדון. ביד אחת הוא אוחז בחוזקה בידית של תיק מסמכים מלבני חום כהה, כזה שהיה נפוץ לפני כמה עשורים אבל עכשיו גורם לו להיראות קצת כמו מישהו שהתחפש לאיש עסקים. ביד השנייה הוא מחזיק את הטלפון הנייד שלו, מרוכז בו כל כולו. כל אלמנט בהתנהלות ובחזות שלו נראים רציניים… להמשך קריאה
כמעט שנה לא פרסמתי טקסט על קולנוע. יצאתי לסוג של פרישה זמנית כדי לבלות יותר זמן עם המשפחה. התחושה הייתה שכל רגע שאני יושב מול המקלדת הוא רגע שאני לא מרוויח כסף, או שאני לא בן זוג, או אבא. אז הטקסט הזה ממש לא מובן מאליו. אחרי שראיתי את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" (Batman v Superman: Dawn of Justice),… להמשך קריאה
אני מניח שרוב הקהל מודע, לפחות ברמה הבסיסית, לגבי זהות הגיבורים בסרט החדש ״באטמן נגד סופרמן – שחר הצדק״ (Batman v Superman: Dawn of Justice) וסביר להניח כי הוא צפה במספר סרטים עם הדמויות. אם הוא חי בארץ ישראל, הוא כנראה גם יודע שלוונדר-וומן, גיבורת-על קצת פחות מוכרת, יש תפקיד משני חשוב בסרט והיא גונבת את ההצגה. שם הסרט מרמז כי הוא יספק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות