5 במרץ 2020 מאת עופר ליברגל
הדבר הראשון שצריך לדעת על "קדימה" (Onward) הוא שזהו הסרט החדש של אולפני האנימציה פיקסאר, עבורי עדיין האולפן המוביל באיכות מבין אולפני האנימציה הגדולים של הזרם המרכזי בארה"ב. הדבר הכי שלילי שאני יכול לומר עליו הוא שנראה כאילו הוא נוצר על פי נוסחה של סרטים מבית אולפני פיקסאר. אבל הדבר החשוב יותר הוא שמדובר בנוסחה שעובדת. הנוסחה מורכבת משילוב של… להמשך קריאה
25 באוגוסט 2019 מאת אור סיגולי
בזמן שהעולם עולה, מילולית, בלהבות אפשר לפחות להתנחם בכך שמבחינת ז'אנר האימה המצב בבתי הקולנוע באמת נפלא. טוב, כמובן שזה לא באמת מנחם ולמעשה האסקפיזם המטופש הזה הוא מה שהביא אותנו למצב הביש הנוכחי מלכתחילה, אבל לא הייתה לי פסקת פתיחה מוצלחת מזו. החום לא מוציא ממני את המיטב. תהרגו אותי. בכל מקרה, אל בתי הקולנוע המסחריים הצטרף השבוע "מי… להמשך קריאה
6 במאי 2019 מאת אורון שמיר
אתמול הסתיימה רשמית מהדורת 2019 של פסטיבל הקולנוע של טרייבקה, השכונה הניו-יורקית שנפגעה קשה באסון מגדלי התאומים וחלק מהשיקום שלה היה הקמת האירוע של ועבור הסרטים, שממשיך מאז בכל שנה כבר 18 פעמים. זו השנה השלישית שלי כאן ובניגוד לפעמים הקודמות, אני מדווח רק לאחר מעשה והרבה יותר בקצרה – פוסט ראשון מתוך שניים שיסכמו את החוויות שלי. הסיבות לכך… להמשך קריאה
12 בפברואר 2018 מאת אור סיגולי
בניסיון למצות היטב את הזמן עד הטקס, התחלתי (או יותר נכון "חזרתי", כי כבר עשינו את זה בסריטה בעבר, כשהיה יותר זמן לחיות) להיכנס לפרטים קצת יותר מעמיקים של הקטגוריות השונות, ולפרט על המועמדים יותר ממה שהפוסטים בסמיכות להכרזת המועמדים אפשרו לנו. בשבוע שעבר עלה פוסט על פרסי המשחק הגבריים, ולכן זה רק הגיוני שעכשיו ניתן את תשומת הלב לשחקניות.… להמשך קריאה
24 בינואר 2018 מאת אור סיגולי
אנחנו כחצי יממה אחרי הכרזת המועמדים לאוסקר ה-90, ועדיין מתמודדים עם כל האינפורמציה. במהלך ההכרזה המושקעת שהרימה האקדמיה השנה, ולאחריה, אורון היה אדיב מספיק כדי לקחת את המשימה הקשה על עצמו, לפרט על כל המועמדים בכל הקטגוריות ולתת כמה אינפוטים משלו (כולל מעקב מדוקדק אחרי מצב ההימורים של עופר ושלי). אז אחרי שהאבק שכח קצת וההפתעות והאכזבות ברורות לנו יותר… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
4 בפברואר 2017 מאת לירון סיני
בתור התחלה, הדבר הראשון שאפשר לחבב הוא שם המקור של הסרט. "Hidden Figures" הוא אחד השמות ההולמים שניתנו לסרט לאחרונה. משחק המילים הקטן שבו מתאר במדויק את הנושאים שהסרט מקפל בתוכו, ואפילו את הטון שלו. מדובר בסרט על חישובים, מהנושאים שבדרך כלל לא מקבלים ייצוג בנרטיב שמספר על מרוץ החלל. אנחנו מכירים את ג'ון גלן (מגולם כאן על ידי גלן… להמשך קריאה
23 במרץ 2014 מאת אורון שמיר
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
4 במרץ 2014 מאת אור סיגולי
שלושה סרטים עצמאיים משנת 2013 הצטברו אצלי לאחרונה, ושלושתם סרטים שרציתי לכתוב עליהם כבר כמה זמן. "פרוטיבייל" נמצא כרגע ב-VOD ותוכלו למצוא אותו שם, אם תבחרו, אך עתידם של השאר איננו ברור, ולא נראה שהם יוקרנו בבתי הקולנוע או ישודרו בערוצי הטלוויזיה בקרוב. "פיט סטופ" (Pit Stop) הוא פצצת פסטיבלים מהשנה שעברה, שהתחיל את דרכו בסאנדנס, המשיך לפסטיבל SXSW הטקסני,… להמשך קריאה
28 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,… להמשך קריאה
הדבר הראשון שצריך לדעת על "קדימה" (Onward) הוא שזהו הסרט החדש של אולפני האנימציה פיקסאר, עבורי עדיין האולפן המוביל באיכות מבין אולפני האנימציה הגדולים של הזרם המרכזי בארה"ב. הדבר הכי שלילי שאני יכול לומר עליו הוא שנראה כאילו הוא נוצר על פי נוסחה של סרטים מבית אולפני פיקסאר. אבל הדבר החשוב יותר הוא שמדובר בנוסחה שעובדת. הנוסחה מורכבת משילוב של… להמשך קריאה
בזמן שהעולם עולה, מילולית, בלהבות אפשר לפחות להתנחם בכך שמבחינת ז'אנר האימה המצב בבתי הקולנוע באמת נפלא. טוב, כמובן שזה לא באמת מנחם ולמעשה האסקפיזם המטופש הזה הוא מה שהביא אותנו למצב הביש הנוכחי מלכתחילה, אבל לא הייתה לי פסקת פתיחה מוצלחת מזו. החום לא מוציא ממני את המיטב. תהרגו אותי. בכל מקרה, אל בתי הקולנוע המסחריים הצטרף השבוע "מי… להמשך קריאה
אתמול הסתיימה רשמית מהדורת 2019 של פסטיבל הקולנוע של טרייבקה, השכונה הניו-יורקית שנפגעה קשה באסון מגדלי התאומים וחלק מהשיקום שלה היה הקמת האירוע של ועבור הסרטים, שממשיך מאז בכל שנה כבר 18 פעמים. זו השנה השלישית שלי כאן ובניגוד לפעמים הקודמות, אני מדווח רק לאחר מעשה והרבה יותר בקצרה – פוסט ראשון מתוך שניים שיסכמו את החוויות שלי. הסיבות לכך… להמשך קריאה
אנחנו כחצי יממה אחרי הכרזת המועמדים לאוסקר ה-90, ועדיין מתמודדים עם כל האינפורמציה. במהלך ההכרזה המושקעת שהרימה האקדמיה השנה, ולאחריה, אורון היה אדיב מספיק כדי לקחת את המשימה הקשה על עצמו, לפרט על כל המועמדים בכל הקטגוריות ולתת כמה אינפוטים משלו (כולל מעקב מדוקדק אחרי מצב ההימורים של עופר ושלי). אז אחרי שהאבק שכח קצת וההפתעות והאכזבות ברורות לנו יותר… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
בתור התחלה, הדבר הראשון שאפשר לחבב הוא שם המקור של הסרט. "Hidden Figures" הוא אחד השמות ההולמים שניתנו לסרט לאחרונה. משחק המילים הקטן שבו מתאר במדויק את הנושאים שהסרט מקפל בתוכו, ואפילו את הטון שלו. מדובר בסרט על חישובים, מהנושאים שבדרך כלל לא מקבלים ייצוג בנרטיב שמספר על מרוץ החלל. אנחנו מכירים את ג'ון גלן (מגולם כאן על ידי גלן… להמשך קריאה
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה
שלושה סרטים עצמאיים משנת 2013 הצטברו אצלי לאחרונה, ושלושתם סרטים שרציתי לכתוב עליהם כבר כמה זמן. "פרוטיבייל" נמצא כרגע ב-VOD ותוכלו למצוא אותו שם, אם תבחרו, אך עתידם של השאר איננו ברור, ולא נראה שהם יוקרנו בבתי הקולנוע או ישודרו בערוצי הטלוויזיה בקרוב. "פיט סטופ" (Pit Stop) הוא פצצת פסטיבלים מהשנה שעברה, שהתחיל את דרכו בסאנדנס, המשיך לפסטיבל SXSW הטקסני,… להמשך קריאה
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות