אימת החודש הראשונה פורסמה בחודש מרץ של 2013, בדיוק לפני שבע שנים. ועל אף שכבר אז נראה היה שהעולם לא מתקדם למקום מי יודע מה, לא תיארתי לעצמי שהמציאות שלנו תהיה מפחידה יותר מהסרטים שמוזכרים בה. אמנם צריך לזכור שבהרבה מקומות אחרים העולם, ובואו נודה באמת לא מאוד רחוק מאתנו, יש אנשים שסגר ובידוד זה ממש לא המצאה של הקורונה… להמשך קריאה
לאחרונה כבר הסירו את הכסאות הצבעוניים שמעטרים את שוק לוינסקי בתל אביב, שלא נקבל רעיונות על התקהלות מידבקת. יש אובך בחוץ, ואחד ממוכרי התבלינים, הפנוי באופן יחסי לימים רגילים, מבדר לקוחה בודדת כשהוא משליך חופן תירס. הילולת יונים (טוב, משהו כמו 10 יונים) עטה על השלל. ואין להן מה למהר, לא באמת - אין עומס של הולכי רגל להימלט מהם,… להמשך קריאה
ונפתח בהכרזה: בין הפרק הקודם שעסק ב"הערפל" המצוין, לבין זה הנוכחי, היה אמור להיות סרט נוסף על פי קינג שיצא ב-2009 – "הקאדילק של דולן", סרט מתח עם כריסטיאן סלייטר ו-ווס בנטלי, שביים חבוב בשם ג'ף ביסלי. מה שקרה בסופו של דבר הוא שלקח לי כמעט שעה מחיי למצוא את הסרט הזה, ואז, אחרי רבע שעה החלטתי לעצור כי לגמרי… להמשך קריאה
בשונה ממה שגילינו על עצמנו בימים האחרונים, סטיבן קינג ממש פורח כשהוא חושב על בידוד. ואמנם די ניסינו להימנע פה בסריטה מלהשתתף בחגיגות סרטי המגיפות והבידוד, כי וואלה גם ככה קשה, אבל באמת שבלי כוונה יצא שדווקא עכשיו הגענו בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג ל"הערפל" (The Mist) מ-2007. הקונספט של אנשים מבודדים מהם יוצאים הצדדים החיוביים והשליליים ביותר הוא מוטיב… להמשך קריאה
עוד לפני שנדבר על הסרט החדש "בלתי נראה" (The Invisible Man), ובהחלט יש הרבה מה להגיד עליו, כדאי להתייחס למשהו מעניין לא פחות בהקשרו, והוא שאנחנו מסתכלים על אחד מתיקוני המסלול המרתקים ביותר בהוליווד, כזה שמשתווה – ואולי מעפיל - למה שעשו וורנר עם "וונדר וומן" ב-2017. זה התחיל, כמובן, בתחתית די עמוקה. שתיים למעשה. המשך… להמשך קריאה
לא יהיה זה מופרך במיוחד לומר שבשנת 2007 העיבודים הקולנועיים לסטיבן קינג היו כבר שם נרדף להפקות אימה מאכזבות ונמהרות שלא מעוררות יותר מדי עניין. בנקודת הזמן הזו אנחנו כבר אחרי כמעט שני עשורים בהם סרטי האימה על פי קינג נעים בין הזניח לגרוע, כאשר נקודות אור בודדות נראו רק בעיבודים הדרמטיים ביותר, ספציפית יותר סרטי הכלא, ספציפית אפילו יותר… להמשך קריאה
למהדורת פברואר של אימת החודש החלטתי לנסות וללכת על גיוון. כמה שניתן, זאת אומרת. באופן טבעי כמעט כל סרטי האימה שאנחנו נחשפים אליהם מגיעים מארה"ב, ולעיתים מאנגליה, כאשר לרוב צריך לחכות לפסטיבלי הקולנוע המקומיים כדי להיתקל ביצירות מעניינות מכל העולם – וזה קורה בשתי פעימות בשנה עם ירושלים וחיפה. לכן, חשבתי, גם אם הסרטים לא בדיוק ניצחונות מוחלטים, לפחות נצא… להמשך קריאה
בפעם השנייה בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, ובפעם השלישית שלי בסריטה, מגיע פוסט שהתאפשר אך ורק בגלל קורא שתרם מזמנו ויכולתו. הפרק הזה התעכב המון זמן לא רק בגלל סיכומי השנה והאוסקר שנכנסו באמצע (וגם זה שהוצאתי ספר. יאיי.) אלא גם בגלל שפשוט לא הצלחתי להניח את ידי על "דספריישן – עיר ושמה ייאוש" (Desperation) העיבוד שביים מיק גאריס לטלוויזיה… להמשך קריאה
עוד לא התחילה השנה ואני כבר בפיגור. בבתי הקולנוע הוקרנה כבר הגרסה המחודשת ל"הטינה", כעת מצטרף ללוח ההפצה "טבעת החנק" ובקרוב יגיע "גרטל והנזל" – אבל לא רק שאין לי שום סיכוי למצוא את הזמן ללכת לראות אותם, רוב החוויות האחרונות שלי מאולמות הקולנוע היו כל כך איומות בגלל הצופים האחרים, שאני פשוט לא רואה את זה כהוצאה כלכלית שפויה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות