• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

"מז"ל טוב 2", סקירה

2 במרץ 2019 מאת לירון סיני
הבעיה הכי גדולה של סרטי אימה טובים (וסרטי "ז'אנר" בכלל) היא שכאשר הם עושים מספיק כסף - יבוא סרט ההמשך. זו לא בעיה בפני עצמה, אלא שלרוב ההחלטה נובעת מכמות הכסף שהסרט הכניס בקופות, ופחות מההצדקה הנרטיבית שלו להמשך העלילה. לטובתם ובעוכריהם, חברת ההפקות בלומהאוס של ג'ייסון בלום (שמתמקדת בעיקר בסרטי אימה) מתמחה בהפקות שנראים טוב מאוד, לפעמים אפילו מצוין,… להמשך קריאה

"מקוללים", סקירה

1 בדצמבר 2018 מאת לירון סיני
לפני כמה ימים נתקלתי בשאלה שאוהבי אימה מתבקשים לענות עליה מפעם לפעם - "למה זה טוב?". סוג של "מה הקטע עם הז'אנר הזה?". לא עשיתי סקר, אבל יש לי השערה שהרמת הגבה על הז'אנר גבוהה מהממוצע. אנשים מבינים חיבה  לסרטי מתח מהז'אנר השכן - בגלל הרצון לפתור תעלומה. גם לגבי קומדיות רומנטיות אין יותר מדי עוררין, אפשר לקבל את העובדה… להמשך קריאה

"האלווין" (2018), סקירה

25 באוקטובר 2018 מאת אור סיגולי
שנת 2018 כפי הנראה תיזכר כאחת מהשנים הטובות ביותר בתחום סרטי האימה. וזה לא קשור בהכרח לאיכותם (כי על זה תמיד אפשר להתווכח) אלא לשילוב של זה ושל העניין והשיח שהם מייצרים. השנה נפתחה עם זכייתו באוסקר התסריט של "תברח" והמשיכה עם סרטים שהיו ללהיטים, מפתיעים יותר או מפתיעים פחות, וחוללו תשומת לב רבה: "מקום שקט", "תורשתי", "מנדי" ו"הנזירה" ליוו… להמשך קריאה

אונס ונקמה בקולנוע – פרק 3: "נקמה" (Revenge)

28 ביולי 2018 מאת לירון סיני
צפייה בסרטי "אונס נקמה" יכולה להיות קשה עד כדי טריגרית ממש, או לפעמים פשוט מתסכלת. כי בינתיים, מצפייה בחלק מהשמות ברשימת הסרטים שעונים על חוקי הז'אנר שהרכבתי לעצמי, רואים המון כוונות טובות, אבל ביצוע שנופל בפח שהסרט טומן לעצמו. רובם רוצים לומר משהו על החוויה של אישה שחיה בעולם אחרי תקיפה מינית, או בכלל, חווה הטרדות מיניות אגביות ו"יומיומיות" והנזק… להמשך קריאה

״תורשתי״ (Hereditary), סקירה

19 ביולי 2018 מאת אורון שמיר
מי שעוקבים או עוקבות אחר הנעשה בעולם הקולנוע דרך אתרים בחו״ל, ודאי נתקלו השנה לא פעם בסרט ושמו ״Hereditary״. אם להיות קצת קצת פחות מאופק, סרט הביכורים של ארי אסטר הוא אחד המדוברים של 2018 בשלב זה. החל מהבכורה בפסטיבל סאנדנס, המשך בהקרנה שעוררה הדים בפסטיבל SXSW וכלה בהגיעו אל בתי הקולנוע בארצות הברית בתחילת החודש שעבר, והיבחרו בהמון רשימות… להמשך קריאה

אלכס ואני: חלק ח׳ – ״חדרו של הילד״ (La habitación del niño)

7 באפריל 2015 מאת אורון שמיר
בפרקים הקודמים של ״אלכס ואני״: אלכס (דה לה איגלסיה) ואני (אורון) נפגשנו לראשונה כבמאי וצופה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2011. הצפייה בסרטו ״בלדה טריסטה״ הותירה אותי בהלם מוחלט, מהסוג הטוב ביותר שקיים, כאילו חזיתי זה עתה בסרט של הבמאי האהוב עליי בכל הזמנים, רק שלא היה מושג שהוא קיים עד לאותה נקודה גורלית. החלטתי לנסות לבדוק לעומק את המחשבה הרגעית… להמשך קריאה

"בשר תותחים": שיחה עם הבמאי איתן גפני על זומבים, אקשן וסרטי ז'אנר בישראל

16 במרץ 2014 מאת פבלו אוטין
"בשר תותחים" נעטר בתואר סרט הזומבים הישראלי הראשון באורך מלא שעולה למסכים. ועובדה זו היא בעצמה, לטעמי, סיבה למסיבה. אבל במאי הסרט איתן גפני - שרוף קולנוע שהכרתי עוד כשהיה סטודנט ואחד האנשים שעומדים מאחורי הבלוג השכן שלנו רוזבאד - אומר שלמעשה רק מכורח הנסיבות הוא הגיע לעשות סרט זומבים. אני לא כל כך מאמין לו כשהוא אומר לי את זה,… להמשך קריאה

איך הרס הסוף של "בקתת הפחד" את הסרט כולו

29 באפריל 2012 מאת Yaniv Eidelstein
כמו שביבי נתניהו היה אומר: בניכוי עשר הדקות האחרונות, "בקתת הפחד" ("The Cabin in the Woods") הוא סרט מצוין. בניגוד לאורון, ששנא מהתחלה ועד הסוף, מבחינתי מדובר בסרט מחוכם, מלא הברקות, מלא פוטנציאל... אבל עם סוף שמחריב הכל. ומזמן לא קרה לי שסיומת קילקלה לי סרט בצורה כזאת. אני טיפוס שרואה את חצי הכוס המלא(ה), אז במקרים כאלה אני נוהג… להמשך קריאה

מהדורת שבת: 21 באפריל 2012

21 באפריל 2012 מאת מערכת סריטה
שבוע מוזר עבר הבלוג, בעיקר ממרכזו ועד תומו. אפשר היה להתלונן על חוסר התחשבות הגלובלי על כך שהליין-אפ של פסטיבל קאן ה-65 הוכרז ביום השואה עצמו וחצי גמר ליגת האלופות התקיים אף הוא ביום זה, אבל גם האקדמיה הישראלית לקולנוע הכריזה על המתמודדים הראשוניים לפרסי אופיר דווקא בערב יום השואה. מוזר, כאמור. אבל בכלל לא על זה רצינו לדבר אתכן ואתכם. יותר… להמשך קריאה

"בקתת הפחד", סקירה

21 באפריל 2012 מאת אורון שמיר
שנת 2012 מסתמנת כשנת ג'וס ווידון. היוצר של סדרות פולחן כמו "באפי", לצד סרטים מעולים ולא מוערכים דיים כמו "סרניטי", הוא שם שמוכר בעיקר למעריציו. אותם אנשים שיעמדו עבורו בתור לא משנה מה, כי כאשר סוף סוף משוחרר לחופשי פרוייקט חדש של ווידון נדמה שחולף נצח. וגם אז הוא בדרך כלל מבוטל באמצע העונה במקרה של סדרה, כמו "פיירפליי", או… להמשך קריאה