• סרטים חדשים: ״זומבילנד: ירייה כפולה״
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שישי, והרביעי של אור
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח חמישי
  • פסטיבל חיפה 2019: אור חוזר עם חמישה סרטים
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח שלישי של עופר
  • פסטיבל חיפה 2019: אור מצטרף לדיווחים היומיים
  • פסטיבל חיפה 2019: דיווח ראשון של עופר
  • מה לראות בפסטיבל הקולנוע של חיפה 2019
  • ״יום גשום בניו יורק״, סקירה
  • ״ג׳וקר״: ההבדל בין סרט מדובר לסרט גדול
  • כל הנציגים לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
  • איש מזל התאומים
  • המלצות סינמטקים - מהדורת אוקטובר 2019

אימת החודש – מרץ 2019: ההופעות הטובות ביותר בסרטי אימה – מצעד המבקרים של ישראל (מקומות 25-11)

11 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה

״הרסנית״, סקירה

5 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
נהוג לומר שבימוי טוב יכול להציל תסריט בינוני, או לשדרג ולהקפיץ את הסרט רמה או שתיים מעל איכות הכתיבה שלו. מן העבר השני, נוכחות מודגשת או מורגשת מדי של הבמאי או הבמאית ביצירה של עצמם יכולה להסיט מהסיפור ולשלוף החוצה חלק מהקהל, אחת הסיבות שקולנוע אמנותי פופולרי פחות מבידורי. התנגשות בין שתי הגישות האלה בדיוק אפשר למצוא בסרט ״הרסנית״ (Destroyer)… להמשך קריאה

"אקוומן", סקירה

27 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
זה כנראה עניין של ציפיות, אחרת אני לא יכול להסביר את מה שקורה עם "אקוומן" (Aquaman). זה כמו "רומא" רק בהפוך – כולם הגיעו בידיעה שזה יהיה רע במקרה הטוב, ובסופו של דבר זה עבד לטובת כולם. עוד הוכחה שהייפ שלילי יכול להיות הדבר הכי מצוין שקרה לך. הרי בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים על העולם הזה, אף אחד מאתנו… להמשך קריאה

סיכום 2017: עשרת אנשי ונשות השנה בקולנוע

27 בדצמבר 2017 מאת מערכת סריטה
אחרי שחשפנו אתמול את סרטי השנה של סריטה, הצבענו על כל הטוב והרע בסיכומים אישיים (של אור, עופר, לירון ואורון) ואפילו ליקטנו את המפחידים ואת הגרועים שבסרטי 2017, הסיכום המשותף האחרון שלנו מתמקד בעשרת הנשים והאנשים שעשו לנו את השנה. זו מסורת מאז השנה השנייה של הבלוג, בה אנחנו מצדיעים לא רק לקולנוע אלא גם לאלו שעושים, מדברים וחוגגים אותו. הפעם… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2017 – דיווח חמישי ומסכם: ״Wind River״, ״How to Talk to Girls at Parties״, ״The Villainess״, ״The Merciless״, ״Based on a True Story״

1 ביוני 2017 מאת אורון שמיר
רק לפני שבועיים התחיל פסטיבל הקולנוע של קאן בפעם ה-70 בתולדותיו (והשלישית עבורי), וכבר הוא הופך לזיכרון בלבד בעזרת פוסט הסיכום הזה. אל חלק מהסרטים ודאי עוד יזדמן לי לשוב בחודשים הקרובים כשיוקרנו בפסטיבלים או בבתי הקולנוע בישראל, אבל כבר עכשיו כדי לסיים את מלאכת המסגור ולהניחם יפה יפה על המדף. בארבעת הדיווחים הקודמים התמקדתי בתחרות הראשית בלבד, ממש כשם… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2017 – דיווח שלישי: ״The Beguiled״, ״The Meyerowitz Stories״, ״Rodin״, ״A Gentle Creature״

27 במאי 2017 מאת אורון שמיר
הריביירה חוותה נטישה משמעותית בתחילת סוף השבוע, כך שאפשר פתאום להסתובב ברחוב או אפילו במתחם הפסטיבל בלי לדרוך לאף אחד או אחת על האצבעות. אלה שנותרו מסתובבים כמו עדר זומבים רעב או משועמם לסירוגין, מתקשים להבין איזה יום היום אבל עדיין מתרוצצים בין האולמות בחיפוש אחר טרף (מכליל גם את עצמי בכך, כמובן). התחרות הראשית נגמרה אמש, מה שמסביר את… להמשך קריאה

"סארו – הדרך הביתה", סקירה

1 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
כשחושבים על זה, יש מידה רבה של אתגר בעיבוד הקולנועי של הספר "ארוכה הדרך הביתה", שהיווה את הבסיס לסרט "סארו – הדרך הביתה" (Lion). זאת מכיוון שבזמן שללא צל של ספק ישנה דרמה אנושית גדולה ועוצמתית למדי במרכזו, אין זה אומר שיש בו הרבה מקום לנראטיב קולנועי. סיפור המסגרת, שמבוסס כמובן על מקרה שקרה, הוא זה של סארו, שנולד בכפר… להמשך קריאה

"הסוד שבעיניים", סקירה

20 בנובמבר 2015 מאת אור סיגולי
בראשית ברא אדוארדו סצ'רי את הספר "השאלה שבעיניהם", אותו עיבד הבמאי חואן חוזה קמפנלה לסרט "הסוד שבעיניים" (El Secreto de Sus Ojos) ב-2009, שהצליח יפה, אבל אז קרה לו דבר נורא - הוא זכה באוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. כלומר, אני בטוח שהרבה מאוד אנשים הרוויחו מהזכייה הזו ושמחו בה מאוד, אבל הבעיה הגדולה ביותר הייתה התזמון. לא… להמשך קריאה

״הדב פדינגטון״, סקירה

26 במרץ 2015 מאת עופר ליברגל
את הדוב פדינגטון ברא לראשונה הסופר מייקל בונד בשנות החמישים. מדובר בדוב אשר נראה קצת כמו דוב צעצוע, אבל הוא נע ואף מדבר באנגלית מנומסת ואדיבה. הדוב מאומץ על ידי משפחת בראון הלונדונית ומסתגל בהדרגה לחיים בחברה האנושית. מאז נוצרה הדמות, הפך פדינגטון להרבה יותר ממפעל חייו של הסופר. למעלה מ-20 ספרים נכתבו אבל הם רק חלק קטן מן ההצלחה… להמשך קריאה

"גרייס ממונקו", סקירה

1 ביוני 2014 מאת אור סיגולי
הסרט המדובר על חלקם האמצעי של חייה הקצרים מדי של גרייס קלי, מגיע אלינו כאשר הוא נמצא בנקודת שפל לא פשוטה. בערך מאז שנכנסו החומרים לחדר העריכה, נחשפו מאבקים מרים ומתוקשרים בין הבמאי אוליבייה דהאן לבין בעל הזכויות להפצה אמריקאית של הסרט הארווי וויינשטין של "וויינשטין קומפני", הידוע כאדם קשה שיודע דבר או שניים על הפצה, ואפילו יותר על המירוץ… להמשך קריאה