• סרטים חדשים: ״האדם הראשון״ של דמיאן שאזל
  • מותגי האימה הגדולים:
  • מותגי האימה הגדולים: ספיישל
  • כוכב נולד
  • פסטיבל ניו יורק 2018: דיווח שני ואחרון
  • ״בערה״, ניתוח לסרטו של לי צ׳אנג דונג
  • Won't You Be My Neighbor?
  • ״ארץ ההרגלים היציבים״, סקירת נטפליקס
  • זמנים קשוחים באל רויאל
  • דיווח ראשון מפסטיבל ניו יורק 2018
  • פרס האוסקר לסרט בשפה זרה: הרשימה הרשמית
  • הכהנים הגדולים: פרק 10 - ״אכזריות בלתי נסבלת״
  • ״בחשכת הליל״, סקירת נטפליקס
  • ונום
  • ״הג׳נטלמן והאקדח״, סקירה
  • כוכב נולד
  • ״חיפוש״, סקירה
  • אימת החודש - ספטמבר 2018
  • המלצות סינמטקים: מהדורת אוקטובר 2018

פסטיבל קאן 2017 – דיווח ראשון: ״Ismael's Ghosts״, ״Loveless״, ״Wonderstruck״, ״Okja״

20 במאי 2017 מאת אורון שמיר
המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן הבטיחה להיות חגיגית במיוחד, ואם לשפוט על פי שלושת הימים הראשונים היא בהחלט מקיימת, בכל מיני תחומים. יש כמה וכמה חידושים השנה, עליהם אדווח בפתיחות של הפוסטים הבאים, אז כאן אספר רק על התגבור הלגמרי מוגזם באבטחה. הפאלה דה פסטיבל, המבנה המפלצתי בגודלו שמאכלס את רוב הפעילות במהלך השבועיים החגיגיים, הפך השנה לשדה תעופה. קודם… להמשך קריאה

״בעלי ברית״, סקירה

25 בנובמבר 2016 מאת עופר ליברגל
ניכר כי הבמאי רוברט זמקיס (״בחזרה לעתיד״, ״פורסט גאמפ״, ״קונטקט״ ולאחרונה ״על חבל דק״) אוהב במיוחד קולנוע, בעיקר מן התקופה הקלאסית. רבים מסרטיו הם יותר חגיגה של הסגנון ההוליוודי הישן יותר מכל דבר אחר, כולל ניסיון להידמות. קשה שלא להעריך סוג כזה של אהבה לקולנוע, ואין ספק כי הבמאי אחראי לכמה מן הסרטים היותר זכורים מהשנים האחרונות של המאה שעברה. אבל לפעמים התחושה היא… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2016: דיווח שלישי מהתחרות – ״לאבינג״, ״זה רק סוף העולם״, ״אקווריוס״ וקצת על ״קניינית אישית״ וקריאות בוז

21 במאי 2016 מאת אורון שמיר
הבוז שחטף ״קניינית אישית״ (Personal Shopper), סרטו של אוליבייה אסייאס, היה הראשון והאחרון שלי בריביירה לשנה זו. אבל מאז שעזבתי הגיעו גם תגובות מעורבות לסרטיהם החדשים של ניקולס וינדינג-רפן ושון פן. כעת, כשאני עם הצופים מהצד במתרחש בקאן, זה רק הופך את הסרטים האלה למסקרנים בעיניי, בעוד מכיוון שאת סרטו של אסייאס כבר ראיתי אני כבר יודע שזוהי מהומה רבה… להמשך קריאה

״המהגרת״, ניתוח

11 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
"המהגרת" (The Immigrant) סרטו של הבמאי האמריקאי המוערך ג'יימס גריי מציג בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ. אורון כבר התייחס אליו בסקירה מפורטת ואור תרם את חלקו לקראת פסטיבל ירושלים. אף כי קשה לומר כי מדובר באחד מן הסרטים המדוברים של השנה, אני חש צורך להוסיף כמה מילים משלי ולהפוך אותו לסרט נדיר הזוכה להתייחסות משלושתנו בבלוג. אני עושה זאת משום שאני סבור… להמשך קריאה

״המהגרת״, סקירה

3 באוגוסט 2014 מאת אורון שמיר
עדיין לא החלטתי האם זה ממש מבאס או אולי דווקא ממש מגניב להיות ג׳יימס גריי. מצד אחד, אתה זוכה להסתובב כבר כמה שנים עם תארים כמו ההבטחה הגדולה של הקולנוע האמריקאי ואנשים ממש מצפים לסרט הבא שלך, בתקווה שהוא יהיה יצירת המופת הגדולה שתכניס אותך רשמית לפנתיאון. מצד שני, כמות הלחץ שמפעיל המשפט הקודם, כפול אותן כמה שנים. אני בטוח… להמשך קריאה

"יומיים ולילה", סקירה

15 ביוני 2014 מאת אור סיגולי
יש סבירות רבה שהמושג "החדש של האחים דארדן" יאמר יותר פעמים מאשר "יומיים ולילה". ככה זה כשהבמאי הוא שם דבר, ולרוב גדול יותר מהסרט שהוא עושה. הזכרתי את זה בסקירה על "מלון גרנד בודפשט", גם אז "החדש של ווס אנדרסון" הפך להיות שגור יותר מאשר שם הסרט. המלעיזים - ואני לעיתים מכליל את עצמי דווקא בקבוצה הזו - יגידו שאין… להמשך קריאה

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים 2014: דיווח #1

2 ביוני 2014 מאת עופר ליברגל
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים נפתח בסערה עבורי. גם סערת הרגשות שהעבירו אותי אורחי הפסטיבל האחים דארדן בסרטם החדש "יומיים ולילה" (Deux Jours, Une Nuit) וגם התפקיד שלקחתי על עצמי ברגע האחרון - אני מחליף את נסים דיין בתור יו"ר חבר השופטים של פרס פורום מבקרי הקולנוע בישראל. הפרס מוענק לסרטי התחרות הישראלית וזה אומר שאראה את כולם, ואני מקווה גם… להמשך קריאה

"חלודה ועצם", סקירה

23 בפברואר 2013 מאת אורון שמיר
ז'אק אודיאר הוא אחד הבמאים הצרפתים האהובים עליי. אמנם לא ראיתי את כל סרטיו, אבל מבין אלה שכן יצא לי לצפות בהם, אין אחד שלא נהנתי ממנו. מאז "נביא" (Un prophète) המצוין אפשר לומר שאני מחכה לסרט הבא שלו, אם כי מעט התאכזבתי כאשר שמעתי על הנושא הנידון וראיתי כמה תמונות, אי אז בפסטיבל קאן האחרון כאשר נחשפתי לראשונה אל… להמשך קריאה

"עלייתו של האביר האפל", סקירה

20 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה