• עשרה סרטים שכבר היו אמורים להיות קאלט בשלב הזה
  • במקום סרטים חדשים: מהדורת צפייה ביתית 20
  • חזרה אל ״בית ספר למפלצות״ ועוד קצת ״קדימה״
  • An American Pickle :מחכים לתרגום
  • דאבל דוקו: ״ראש העיר של סטוקטון״ ו״הספיד-קיוברים״
  • פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר: עונה 3
  • ״ידיים על ההדק״, סקירה
  • The Assistant :מחכים לתרגום
  • בחזרה אל סרטי נעוריי: ״מלכודת עכברים״ של לין רמזי
  • אימת החודש - יולי 2020
  • ״אבא חייל בן״, סקירת נטפליקס תיעודית
  • ״חברים ישנים״, הסרט היחיד שביימה ג'ואן טיוקסברי
  • ״רומן גורלי״, סקירת נטפליקס

״מבוא לאהבה – הסרטים של משה מזרחי״, ספר חדש אודות הבמאי

5 במרץ 2019 מאת עופר ליברגל
מדף הספרים אודות קולנוע ישראלי אינו עמוס, אך דומה כי הוא דל במיוחד בכל הנוגע לספרים העוסקים ביוצר ספציפי. אני מצליח להיזכר רק בספרה של אירמה קליין ״עמוס גיתאי - קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה״ שראה אור לפני למעלה מעשור. זוהי אחת מן הסיבות שהיציאה לאור של הספר החדש ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״ הינה אירוע מסקרן. את הספר כתב… להמשך קריאה

דוקאביב 2017 – דיווח רביעי: הזוכים, "המחברות של אליש", "רון ארד – רק עם כפפות לבנות", "מקווה שאני בפריים"

19 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו, אם כי הדיווחים שלי על חלק מן הסרטים אשר ראיתי במהלכו ימשכו גם לתוך שבוע הבא. בינתיים, בערב יום רביעי (ה-17.5) כבר חולקו הפרסים לזוכים בפסטיבל והנה הם לפניכם: פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר: "הקיר" במאית: מורן איפרגן (כתבתי עליו בדיווח השני) ציון לשבח תחרות ישראלית: "מקווה שאני בפריים" במאית: נטעלי בראון (פירוט עליו בהמשך פוסט זה)… להמשך קריאה

פסטיבל חיפה 2016: "הדרך לאן", "קיץ של מזרקות קפואות", "פריחה", "חיים אחרי החיים" ורשימת הזוכים

25 באוקטובר 2016 מאת עופר ליברגל
פסטיבל חיפה 2016 הגיע לסיומו, אם כי חלק מן הסרטים שהוקרנו במהלכו משובצים להקרנות בסינמטקים השונים בימים הקרובים, למי שעוד רוצה לתפוס סרט או שניים. גם דיווח אחרון זה יעסוק בהשלמות מגוונות של סרטים בהם טרם עסקנו, כמו גם בהשלמת רשימת הזוכים של הפסטיבל. לפני הכל, הנה במרוכז כל הדיווחים של סריטה מן הפסטיבל: טרום-פסטיבל 1 - מגה-פוסט המלצות משותף… להמשך קריאה

לקראת הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לסרטי נשים ברחובות

20 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות חוגג את שנתו העשירית. למרות מיקומו, מחוץ ערים הגדולות, דומה כי הוא בשיח על הקולנוע בארץ הוא דווקא הצליח למקם את עצמו באופן טוב יותר מן הפסטיבלים האחרים. אולי כיוון שיש צמא לדיון בקולנוע מזווית מגדרית, למרות שזה לא בדיוק מה שהפסטיבל מציע. אין הכוונה לסרטים בעלי סגנון נשי, אפילו לא סרטים שעוסקים בנשים, אלא לסרטים שבוימו… להמשך קריאה