• הסיפור של אולפן הקולנוע ״הנד מייד״, שהוקם בטעות
  • מי שעומד מאחורי
  • סרטים חדשים: ״מי שעומד מאחורי...״
  • ״השיר של רוז״, סקירה חצויה
  • ״ילדים טובים״, סקירה
  • פרזיטים
  • ״היו זמנים בהוליווד״, סקירה
  • מבט מחודש בסרטי האחים כהן: ״יהודי טוב״
  • The Art of Self Defense :מחכים לתרגום
  • טוויסט בעלילה: וידוי של אדם שלא חושש מספוילרים
  • מידסומר
  • ״סיפורים מפחידים שמספרים בחשיכה״, סקירה
  • הכירו את
  • המלצות סינמטקים: מהדורת אוגוסט 2019
  • ״מהיר ועצבני: הובס ושואו״, סקירה

״המתים אינם מתים״, מיני-ניתוח

5 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה

מחכים לתרגום: The Souvenir

11 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
סרט שמבקש להשתקע בתודעה בתחילת שנה אזרחית יעשה זאת בצורה הטובה ביותר עם הקרנה כפולה בפסטיבלים של סאנדנס וברלין. זה בדיוק מה שקרה עם ״The Souvenir״, סרטה של גו'אנה הוג, שגם יצא מחוזק בפרס חבר השופטים של סאנדנס. האמת היא שעוד לפני הפסטיבל הוא כבר עורר עניין, גם בזכות היוצרת שאליה נגיע בהמשך, אבל גם הודות לשמו של מרטין סקורסזה… להמשך קריאה

"סוספיריה", סקירה ופרשנות

2 בנובמבר 2018 מאת אור סיגולי
זו כבר הפעם השנייה תוך עשרה חודשים שאנחנו עומדים מול סרט חדש של הבמאי האיטלקי לוקה גוואדנינו. לא רע בהתחשב בכך שמתוך ארבעת הסרטים שביים עד שנה שעברה, רק אחד מהם הופץ בארץ ("אני אהבה"). האמת היא ששני סרטיו הראשונים בקושי יצאו את גבולות איטליה: הראשון היה "הפרוטגוניסט" שאפילו גוואדנינו די מתכחש אליו, והשני הוא "מליסה פ." שבו דווקא השקעתי זמן… להמשך קריאה

פסטיבל ונציה 2018: ״תל אביב על האש״, ״סוספיריה״, ״חיים כפולים״, ״פרל״, ״ההכרזה״

3 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך לצפות בסרטים בונציה, כאשר קצב הצפייה מעט גבוהה מקצב הדיווחים. את הדיווח הנוכחי והרביעי במספר אפתח עם הסרט הישראלי השני שהוקרן במסגרת "אופקים", ובהמשך אכתוב על עוד סרטים מצופים מן התחרות הרשמית וסרטים מפתיעים בעלי הייפ מעט יותר נמוך. תל אביב על האש [caption id="attachment_36314" align="aligncenter" width="680"] צילום: Patricia Ibañez באדיבות יח״צ פסטיבל חיפה[/caption] סרטו השני של סאמח… להמשך קריאה

״אוקג'ה״, סקירה

1 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה

פסטיבל קאן 2017 – דיווח ראשון: ״Ismael's Ghosts״, ״Loveless״, ״Wonderstruck״, ״Okja״

20 במאי 2017 מאת אורון שמיר
המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן הבטיחה להיות חגיגית במיוחד, ואם לשפוט על פי שלושת הימים הראשונים היא בהחלט מקיימת, בכל מיני תחומים. יש כמה וכמה חידושים השנה, עליהם אדווח בפתיחות של הפוסטים הבאים, אז כאן אספר רק על התגבור הלגמרי מוגזם באבטחה. הפאלה דה פסטיבל, המבנה המפלצתי בגודלו שמאכלס את רוב הפעילות במהלך השבועיים החגיגיים, הפך השנה לשדה תעופה. קודם… להמשך קריאה

אוסקר 2016/17: ההופעות הכי טובות שלא נמצאות על הרדאר

23 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה

אוסקר 2014/15: המועמדויות הכי טובות שלא יקרו (כנראה)

5 בינואר 2015 מאת אור סיגולי
אנחנו לא יודעים מה יביאו המועמדות לאוסקר בסוף השבוע הבא (כרגיל, אתם מוזמנים לכאן לאחר ההכרזה לרשימת המועמדים המלאה וכמה תובנות על הדרך), אבל כמובן שחלק מהכיף הוא לנסות לנחש. יש כמה דברים שאנחנו די סגורים עליהם. "התבגרות" יהיה בקטגוריות הסרט והבימוי, כאשר ג'יי.קיי סימונס ("וויפלאש"), פטרישיה ארקט ("התבגרות") ומייקל קיטון ("בירדמן") יקבלו מועמדות ראשונה אחרי הרבה הרבה שנים של עבודה… להמשך קריאה

״רק האוהבים שורדים״, סקירה

1 בינואר 2015 מאת עופר ליברגל
"אני זר כאן בעצמי" אומר סטרלינג היידן במערבון הקלאסי "ג'וני גיטאר" (Johnny Guitar), שביים ניקולאס ריי בשנת 1954. הציטוט הזה נודע בעיקר כמוטו של במאי הסרט, שאחד הדברים האחרונים שהוא עשה בחייו זה לתת כמה גלגלי פילם שנשארו לו מסרט עצמאי שעשה לידי צעיר חובב קולנוע נלהב בשם ג'ים ג'רמוש. ג'רמוש השתמש בפילם על מנת לביים את סרטו הראשון, "חופשה… להמשך קריאה

"רכבת הקרח", סקירה

23 במרץ 2014 מאת אורון שמיר
שאלוהים תעזור לי, כמה חיכיתי לסרט הזה. יש לבונג ג'ון-הו, גדול במאי דרום-קוריאה ולא יעזור למי שיגיד לי אחרת, קטע פרדוקסלי כזה של לספק את הסחורה אבל בכל זאת להשאיר טעם של עוד. כשיצא "אמא" (Mother) ב-2009 הייתי מתודלק בציפיות בזכות סרטיו הקודמים של הבמאי, עליהם כתבתי בפוסט הסוקר את הקריירה הקצרה אך מלאת אימפקט שלו. ציפיותיי נענו במלואן ובדרך… להמשך קריאה