11 בדצמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אגדת הילדים "פינוקיו", פרי עטו של הסופר האיטלקי קרלו קולודי, שבה וקורמת עור וגידים כיצירה פופולרית בתרבות אחת לכמה זמן וזוכה לגלגולים חדשים. רק לפני מספר שנים זכינו לראות את העיבוד של מתיו גארונה והשנה זכינו לשני עיבודים חדשים: ראשית, דיסני עשו גרסת לייב אקשן לסרט האנימציה הקלסי שלהם מ-1940, כאשר רוברט זמקיס הופקד על הבימוי, טום הנקס נכנס לתפקיד… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אני מצוי בייסורי גמילה בפסטיבל ונציה, אחרי צפייה ב-36 סרטים על פני שמונה ימים, באחרון שבהם עזבתי את מתחם הפסטיבל אחר הצהריים לטובת שיבה לישראל. הפסטיבל עצמו יימשך עד חלוקת הפרסים במוצאי שבת, ובתחילת השבוע אכתוב פוסט נוסף עם עוד כמה סרטים מבין אלו שראיתי ואולי גם סוג של סיכום. בדיווח הזה תמצאו עוד חמישה סרטים, ארבעה מתוכם עוסקים בדרך… להמשך קריאה
30 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
התלבטתי כיצד לסכם את פסטיבל ירושלים השנה ובסופו של דבר החלטתי לא לבצע סיכום. לא לנסות למצוא מגמות או מכנים משותפים בינתיים, לא לדרג את הסרטים שהכי אהבתי (לאור יש דירוג כזה). התוצאה צמודה מדי, לניתוח מעמיק דרוש עוד זמן. מה גם שהידיעה על מותו של אורי קליין ז"ל שהגיע רגע לפני שעמדתי לכתוב את הפוסט הזה הוציאה אותי סופית… להמשך קריאה
4 בנובמבר 2021 מאת מערכת סריטה
זה התחיל כבר אתמול, אבל יימשך עד ה-13 בנובמבר אז בהחלט יש זמן לקבל את ההחלטה הנכונה ולהגיע אל פסטיבל סרטים בערבה, שחוגג השנה עשור להיווסדו. כן, זו הפעם העשירית שבחודש נובמבר, בלב שמורת הטבע עשוש הסמוכה ליישוב צוקים, צומח מסך ענק אל מול טריבונת מושבים ופינות רביצה, ולמשך שבוע וחצי אפשר להנות מ״פסטיבל של פסטיבלים״ - לא מעט בכורות… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים 2021 נערך והסתיים. זה הישג לא רע בימינו. עם לא מעט הקרנות שהיו קרובות למלאות (באנשים עוטי מסיכות), סרטים שעוררו עניין, ולא מעט סרטים בהם צפיתי, רציתי לכתוב עליהם - וטרם הספקתי. למשל "תא מספר 6" (בתמונה לעיל), הזוכה המאוד ראוי של התחרות הבינלאומית, וסרט שאין הרבה מה לומר עליו מעבר לכך שהוא מצוין. סרט שכרגע יסתפק בטקסט… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ירושלים נפתח ביום שלישי, וביומיים הראשונים שבו הספקתי כבר לתפוס שבעה סרטים, על חלק מהם אני כותב בפוסט הזה. אתחיל בסרט הפתיחה ובסרט שפתח את תחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי, בטרם אעבור למועמד רציני לתואר סרט השנה שלי, ואסיים עם סרט תיעודי שהוא מפגש בין שני מאסטרים, אחד מהם אני אוהב ביותר. מבלי להכביר יותר מדי במילים,… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2020 מאת אורון שמיר
אנחנו בדיוק באמצע פסטיבל הקולנוע המקוון של ירושלים, ואחרי שני דיווחים של עופר החלטתי להצטרף לחגיגה. או לשוב אליה, אם פוסט ההמלצות המקדים שלנו נחשב. אז מה אם אני רחוק גיאוגרפית מעיר הקודש ובירת הסינפיליה, הפסטיבל השנה ממילא לא מצריך שהות בירושלים. אלא אם אתם או אתן חלק מצוות השיפוט בתחרויות. מה שהוא כן מצריך זו שהייה בישראל, לא המצב… להמשך קריאה
5 ביולי 2019 מאת עופר ליברגל
סרטו של ג'ים ג'רמוש, "המתים אינם מתים" (The Dead Don't Die), בערך-מוקרן בישראל בימים אלו. זה קורה בכמות קטנה של בתי קולנוע, ובלי הכוונה שתסביר לקהל כי זה לא בדיוק סרט זומבים רגיל, אלא יותר יצירה של קולנוען אמנותי בעל סגנון מובהק שבולט גם כאן. אולי הקרנה למבקרים הייתה יכולה לעזור בכיוון הסרט לקהל שמתאים לו, אבל כזו לא נערכה.… להמשך קריאה
11 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
סרט שמבקש להשתקע בתודעה בתחילת שנה אזרחית יעשה זאת בצורה הטובה ביותר עם הקרנה כפולה בפסטיבלים של סאנדנס וברלין. זה בדיוק מה שקרה עם ״The Souvenir״, סרטה של גו'אנה הוג, שגם יצא מחוזק בפרס חבר השופטים של סאנדנס. האמת היא שעוד לפני הפסטיבל הוא כבר עורר עניין, גם בזכות היוצרת שאליה נגיע בהמשך, אבל גם הודות לשמו של מרטין סקורסזה… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2018 מאת אור סיגולי
זו כבר הפעם השנייה תוך עשרה חודשים שאנחנו עומדים מול סרט חדש של הבמאי האיטלקי לוקה גוואדנינו. לא רע בהתחשב בכך שמתוך ארבעת הסרטים שביים עד שנה שעברה, רק אחד מהם הופץ בארץ ("אני אהבה"). האמת היא ששני סרטיו הראשונים בקושי יצאו את גבולות איטליה: הראשון היה "הפרוטגוניסט" שאפילו גוואדנינו די מתכחש אליו, והשני הוא "מליסה פ." שבו דווקא השקעתי זמן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות