7 באפריל 2026 מאת אור סיגולי
את החלק הקודם בטרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקריירת הבימוי של שון פן, סיימנו בנקודת שיא במעמדו של הבמאי-תסריטאי-שחקן. אמנם סרטו השני "שומר הדרך" לא היה להצלחה קופתית וגם הביקורות לא עמדו מאחוריו פה אחד, אבל הוא בכל זאת נהנה מהיוקרה של הקרנה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, וכמה חודשים לאחר מכן כשחקן שון פן הרוויח את מועמדותו הראשונה לאוסקר על "גבר… להמשך קריאה
6 באפריל 2026 מאת אור סיגולי
לפני שהצטרף לקבוצת עילית של שחקנים שזכו בשלושה פרסי אוסקר ומעלה (יש תשעה כאלה, נכון לכתיבת שורות אלו), שון פן טיפח קריירת בימוי כרגע כוללת ששה סרטים בדיוניים, תיעודי אחד שעשה עם ארון קאופמן, תיעודי נוסף בשלבי עבודה, ועוד כמה קליפים (שנאיה טוויין, ג'ול). כבמאי, פן הביא אנרגיות די דומות לאלו המזוהות אתו כשחקן על המסך. הסרטים שבחר ליצור עוסקים… להמשך קריאה
14 ביולי 2025 מאת עופר ליברגל
ארבע קלאסיקות יוצגו השנה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, אותו מנהל אמנותית אור סיגולי, שכותב כאן. על שלוש מתוכן כתבנו בעבר בהרחבה זו או אחרת בסריטה: ״שעשועי החתולים״ של קרולי מאק, ״המנסרים מטקסס״ של טובי הופר ו״בלדה טריסטה״ של אלכס דה לה איגלסיה (סרט העשור הקודם של סריטה). נותרנו רק עם "הנוסע" (The Passenger) של הבמאי האיטלקי מיכאלאנג'לו אנטוניוני, בו עסקנו… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2020 מאת אור סיגולי
זו הפעם השלישית בעולם האוסקרים של סריטה שאנחנו מתגלגלים אל הטקס של סרטי 1981. הפעם הראשונה הייתה כמובן בפרויקט הזוכים עם נציג השנה הזו, "מרכבות האש", ואז בעונה השנייה של פרויקט המפסידים עם "שודדי התיבה האבודה". עתה אנחנו שבים אליה בעונה השלישית, זו שעוסקת בסרטים שזכו בפרס הבימוי אך הפסידו את פרס הסרט (לינקים לכל פרקי הפרויקט, בסוף הטקסט. כרגיל).… להמשך קריאה
12 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
ברוכים השבים לחלקו השני של משאל ההופעות הגדולות בסרטי האימה מכל הזמנים, כפי שנבחרו על ידי קבוצת עילית של מבקרי קולנוע בישראל. אם פספסתם את החלק הראשון, שכלל את מקומות 25 עד 11 פלוס ארבעה נספחים חשובים לא פחות, אתם יותר ממוזמנים ללכת ולהתחיל שם לפני שתגלו מיהם עשרת הגדולים. המשך… להמשך קריאה
25 ביוני 2018 מאת אור סיגולי
העיבוד הקולנועי השני שנעשה על פי סטיבן קינג היה גם הוא מפגש בין שני ענקים. אחרי בריאן דה פלמה שלקח על עצמו את בימוי העיבוד הראשון של קינג "קארי", הגיע תורו של אחד האוטרים הגדולים בתולדות הקולנוע – לא אחר מאשר סטנלי קובריק (בין שני הסרטים עובד למסך הקטן הספר "סיילמ'ס לוט" כמיני סדרה). לפי מה שידוע, קובריק, אחרי "בארי… להמשך קריאה
26 באפריל 2018 מאת אור סיגולי
טקס האוסקר ה-79 המשיך את הקו יוצא הדופן של תחילת שנות האלפיים, עם שנה שכקודמותיה שברה את כל הסטטיסטיקות המוכרות לנו עד אותה תקופה. זוכה 2006 היה "השתולים" (The Departed), שכמו שני הזוכים לפניו ושני הזוכים אחריו, לא רק שהיה סרט גברי, עכשווי ומחוספס בשונה ממה שהכרנו כ"סרט אוסקר", אלא גם לא ממש יצא לעולם כמתמודד מרכזי לפרס. למעשה זה… להמשך קריאה
5 בדצמבר 2017 מאת אור סיגולי
אחרי שנתיים רצופות בהן העניקה האקדמיה את פרס הסרט הטוב ביותר להפקות בריטיות תקופתיות ("מרכבות האש" ו"גנדי"), חזרה השליטה האמריקאית בחזרה לאוסקר, והמשיכה את הקו שנקבע בתפר בין שנות השבעים לשמונים, חגיגת הדרמה המשפחתית המודרנית, הפעם עם "תנאים של חיבה" (Terms of Endearment) שהיה לזוכה ה-56. זה מעניין ששלושה סרטים מתת-הז'אנר הזה זכו בסמוך זה לזה, מכיוון שבהסתכלות כללית על… להמשך קריאה
27 באוקטובר 2017 מאת אור סיגולי
שנת 1975 הייתה שנה קשה בארה"ב. מלחמת ויטנאם עמדה להסתיים ללא תוצאות של ממש, הכלכלה הייתה במצב רעוע במיוחד, הנשיא ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט שנתיים לפני כן, וג'ראלד פורד, סגנו, נכנס במקומו. הדברים האלו היו המשך ישיר לשנים הרעות שהגיעו אחרי רצח קנדי ומשפט מנסון, וכפי שהזכרתי בפרקים הקודמים, הקולנוע והאוסקר הגיבו בהתאם. במהלך החצי הראשון של הסבנטיז האקדמיה… להמשך קריאה
23 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
״טוני ארדמן״ (Toni Erdmann) מגיע להקרנות בארץ בתור הסרט האמנותי הכי מדובר של השנה. השיח סביב הסרט החל בתגובות נלהבות מהקרנת הבכורה בפסטיבל קאן (ממנו יצא עם פרס המבקרים מטעם פיפרסצ׳י, אך בלי אף פרס מחבר השופטים המרכזי) ועבר דרך שורה ארוכה של פסטיבלים ופרסים, מועמדות לאוסקר לסרט בשפה זרה כנציג גרמניה, וידיעה על רימייק אמריקאי שיחזיר למסך את ג'ק ניקולסון אחרי היעדרות… להמשך קריאה
את החלק הקודם בטרילוגיית הפוסטים שעוסקת בקריירת הבימוי של שון פן, סיימנו בנקודת שיא במעמדו של הבמאי-תסריטאי-שחקן. אמנם סרטו השני "שומר הדרך" לא היה להצלחה קופתית וגם הביקורות לא עמדו מאחוריו פה אחד, אבל הוא בכל זאת נהנה מהיוקרה של הקרנה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, וכמה חודשים לאחר מכן כשחקן שון פן הרוויח את מועמדותו הראשונה לאוסקר על "גבר… להמשך קריאה
לפני שהצטרף לקבוצת עילית של שחקנים שזכו בשלושה פרסי אוסקר ומעלה (יש תשעה כאלה, נכון לכתיבת שורות אלו), שון פן טיפח קריירת בימוי כרגע כוללת ששה סרטים בדיוניים, תיעודי אחד שעשה עם ארון קאופמן, תיעודי נוסף בשלבי עבודה, ועוד כמה קליפים (שנאיה טוויין, ג'ול). כבמאי, פן הביא אנרגיות די דומות לאלו המזוהות אתו כשחקן על המסך. הסרטים שבחר ליצור עוסקים… להמשך קריאה
ארבע קלאסיקות יוצגו השנה בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, אותו מנהל אמנותית אור סיגולי, שכותב כאן. על שלוש מתוכן כתבנו בעבר בהרחבה זו או אחרת בסריטה: ״שעשועי החתולים״ של קרולי מאק, ״המנסרים מטקסס״ של טובי הופר ו״בלדה טריסטה״ של אלכס דה לה איגלסיה (סרט העשור הקודם של סריטה). נותרנו רק עם "הנוסע" (The Passenger) של הבמאי האיטלקי מיכאלאנג'לו אנטוניוני, בו עסקנו… להמשך קריאה
זו הפעם השלישית בעולם האוסקרים של סריטה שאנחנו מתגלגלים אל הטקס של סרטי 1981. הפעם הראשונה הייתה כמובן בפרויקט הזוכים עם נציג השנה הזו, "מרכבות האש", ואז בעונה השנייה של פרויקט המפסידים עם "שודדי התיבה האבודה". עתה אנחנו שבים אליה בעונה השלישית, זו שעוסקת בסרטים שזכו בפרס הבימוי אך הפסידו את פרס הסרט (לינקים לכל פרקי הפרויקט, בסוף הטקסט. כרגיל).… להמשך קריאה
העיבוד הקולנועי השני שנעשה על פי סטיבן קינג היה גם הוא מפגש בין שני ענקים. אחרי בריאן דה פלמה שלקח על עצמו את בימוי העיבוד הראשון של קינג "קארי", הגיע תורו של אחד האוטרים הגדולים בתולדות הקולנוע – לא אחר מאשר סטנלי קובריק (בין שני הסרטים עובד למסך הקטן הספר "סיילמ'ס לוט" כמיני סדרה). לפי מה שידוע, קובריק, אחרי "בארי… להמשך קריאה
טקס האוסקר ה-79 המשיך את הקו יוצא הדופן של תחילת שנות האלפיים, עם שנה שכקודמותיה שברה את כל הסטטיסטיקות המוכרות לנו עד אותה תקופה. זוכה 2006 היה "השתולים" (The Departed), שכמו שני הזוכים לפניו ושני הזוכים אחריו, לא רק שהיה סרט גברי, עכשווי ומחוספס בשונה ממה שהכרנו כ"סרט אוסקר", אלא גם לא ממש יצא לעולם כמתמודד מרכזי לפרס. למעשה זה… להמשך קריאה
אחרי שנתיים רצופות בהן העניקה האקדמיה את פרס הסרט הטוב ביותר להפקות בריטיות תקופתיות ("מרכבות האש" ו"גנדי"), חזרה השליטה האמריקאית בחזרה לאוסקר, והמשיכה את הקו שנקבע בתפר בין שנות השבעים לשמונים, חגיגת הדרמה המשפחתית המודרנית, הפעם עם "תנאים של חיבה" (Terms of Endearment) שהיה לזוכה ה-56. זה מעניין ששלושה סרטים מתת-הז'אנר הזה זכו בסמוך זה לזה, מכיוון שבהסתכלות כללית על… להמשך קריאה
שנת 1975 הייתה שנה קשה בארה"ב. מלחמת ויטנאם עמדה להסתיים ללא תוצאות של ממש, הכלכלה הייתה במצב רעוע במיוחד, הנשיא ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט שנתיים לפני כן, וג'ראלד פורד, סגנו, נכנס במקומו. הדברים האלו היו המשך ישיר לשנים הרעות שהגיעו אחרי רצח קנדי ומשפט מנסון, וכפי שהזכרתי בפרקים הקודמים, הקולנוע והאוסקר הגיבו בהתאם. במהלך החצי הראשון של הסבנטיז האקדמיה… להמשך קריאה
״טוני ארדמן״ (Toni Erdmann) מגיע להקרנות בארץ בתור הסרט האמנותי הכי מדובר של השנה. השיח סביב הסרט החל בתגובות נלהבות מהקרנת הבכורה בפסטיבל קאן (ממנו יצא עם פרס המבקרים מטעם פיפרסצ׳י, אך בלי אף פרס מחבר השופטים המרכזי) ועבר דרך שורה ארוכה של פסטיבלים ופרסים, מועמדות לאוסקר לסרט בשפה זרה כנציג גרמניה, וידיעה על רימייק אמריקאי שיחזיר למסך את ג'ק ניקולסון אחרי היעדרות… להמשך קריאה
תגובות אחרונות